"הפסדתי 800 אלף שקל בארבע דקות. לא ידעתי בכלל שיש דבר כזה שנקרא הרצת מניות". כך מתארת ש', צעירה בת 24 ממרכז הארץ, בעלת עסק עצמאי למריחת לק ג'ל, כיצד נפלה לכאורה קורבן לתרמית הרצת מניות שפעלה באמצעות קבוצת ווטסאפ שעסקה בהשקעות במניות בשוק ההון האמריקני.
הקבוצה שאליה צורפה ש' נקראה "קהילת מניות ארה"ב בתל אביב". היא הוקמה בספטמבר 2024 ומונה מאות חברים. בתיאור הקבוצה נכתב כי היא מספקת "תוכן חינוכי, ניתוחי חדשות, המלצות אנליסטים, עדכוני מקרו, ניתוחי שוק וניתוחי מניות", בעברית שנראתה כמתורגמת באמצעות כלי בינה מלאכותית. "כל התוכן שנכתב על ידי מנהלי הערוצים מייצג את עמדות מחלקת המחקר של הצוות", נכתב שם עוד. במילים אחרות, הקבוצה הציגה את עצמה כפורום העוסק בחינוך פיננסי ובניתוח השקעות.
ווטסאפ
(צילום: Shutterstock)
"הבנתי רק בדיעבד שנפלתי למה שנקרא הרצת מניות. בהתחלה בכלל לא חשבתי שמדובר בתרמית. מישהו המליץ על מניות, צפיתי מהצד איך זה עובד ולא נכנסתי מיד. במניה הראשונה לא השקעתי, וגם לא בשנייה. אחר כך ראיתי עסקאות שנראו מוצלחות. נכנסתי, הרווחתי. שוב נכנסתי, שוב הרווחתי. זה בנה אצלי אמון. אבל בפעם החמישית כבר השקעתי סכום גדול יותר. תוך ארבע דקות המניה קרסה בכ-90%. היא פשוט התרסקה. אי אפשר היה לצאת".
רבות מקבוצות הווטסאפ הפועלות לכאורה להרצת מניות מבוססות על שיטת "מצליח". מנהלי הקבוצות מצרפים באופן אקראי מאות משתמשים, בתקווה שחלק קטן מהם יישאר בקבוצה, ומתוכם רק מיעוט יבצע בפועל השקעה. לדברי ש', "ההתעניינות התחילה בפייסבוק. נתקלתי בקבוצת השקעות, ומשם העבירו אותי לקבוצות ווטסאפ. אותו אדם שפרסם בפייסבוק ממשיך לפרסם גם שם המלצות השקעה. הכול נראה מקצועי ומסודר".
קבוצות מסוג זה פועלות לכאורה בשיטת "Pump & Dump" - מנגנון ותיק של מניפולציה בשוק ההון, שהפך בשנים האחרונות לאפקטיבי יותר בזכות הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים. בשלב הראשון מאתרים מפעילי הקבוצה מניה של חברה קטנה בעלת מחזורי מסחר נמוכים, שבה קל יחסית להשפיע על המחיר. לאחר מכן הם רוכשים את המניה ומעודדים את חברי הקבוצה לקנות אותה באמצעות הבטחות לרווחים מהירים. כאשר הביקוש גובר ומחיר המניה מזנק, מארגני התרמית מוכרים את החזקותיהם ברווח, בעוד המשקיעים שנכנסו בשלב מאוחר יותר נותרים עם הפסדים כבדים.
המניה שבה התמקדה קבוצת הווטסאפ הייתה נטקלאס טכנולוג'י (NetClass Technology) הנסחרת בנאסד"ק. מדובר בחברת טכנולוגיה מסינגפור המספקת פתרונות תוכנה וחינוך דיגיטלי לבתי ספר, מוסדות לימוד, אוניברסיטאות וארגונים. בקבוצה נטען כי החברה צפויה ליהנות מהביקוש הגובר לפתרונות מבוססי בינה מלאכותית במערכת החינוך.
כך, בערב 5 ביוני פרסם מנהל הקבוצה, שהציג את עצמו בשם "דיוויד", הודעה לחברי הקהילה: "מאשר שבשבוע הבא נתחיל את תוכנית ההשקעה הסופר-500% (השיבוש במקור; א"ע). הערב אסביר לכם כמה פרטים תפעוליים כדי שנוכל להשיג רווחים מעבר לציפיות בצורה בטוחה יותר, ולהגשים את היעד הראשון של חברי הצוות החדשים - להרוויח מספיק לכיסוי הוצאות המשפחה ל-30 השנים הבאות. בדרך ההשקעה אנו דומים לצבא היוצא לקרב - חייבים אסטרטגיה שלמה וכללים ברורים כדי לנצח שוב ושוב בשדה ההשקעות. אם אתם ניגשים בגישה של 'לנסות', הרווח של כמה מאות או אלפי דולרים לא ישנה את מצב חייכם. לכן, מי שאינו מוכן להשקיע את מלוא המאמץ ולהיצמד לתוכנית - לא מומלץ שיצטרף".
מניית NTCL החלה להיסחר בדצמבר 2024. מנתוני המסחר עולה כי במהלך חודש מאי נרשמה קפיצה חריגה במחזורי המסחר במניה, שהגיעו להיקף של עד 160 מיליון דולר ביום - פי 32 מהממוצע השנתי. ב-10 ביוני טיפסה המניה למחיר של 2.9 דולר, לאחר שזינקה בכ-900% בתוך עשרה ימים בלבד. יום לאחר מכן, ב-11 ביוני, התרסקה המניה בכמעט 90% למחיר של כ-34 סנט.
בקבוצת הווטסאפ נטען בתחילת החודש כי המניה צפויה לעלות מרמה של כ-30 סנט למחיר של 9 דולר. זמן קצר לפני הקריסה נמסר לחברי הקבוצה כי "היום הוא היום האחרון להגדלת הפוזיציה, משום שביום שישי צפויה עלייה של יותר מ-50%. ניתן לנצל את כל ההון הזמין כדי להשיג רווחים בטווח הקצר ברמת ודאות גבוהה. ייתכן שיהיה צורך להמתין לפחות שנה להזדמנות דומה".
אחד המאפיינים הבולטים בקבוצה היה פעילותם של משתמשים שהרעיפו שבחים על מנהליה והציגו לכאורה הצלחות השקעה חוזרות. הדבר העלה חשד כי לפחות חלק מהתגובות אינן אותנטיות ונועדו לחזק את אמון המשתתפים. "שמתי לב שבקבוצה היו המון אנשים שהגיבו, שיתפו פעולה ודיברו על השקעות באותן מניות", מספרת ש'. "אחרי שזה קרה לי יצא לי לדבר עם אנשים נוספים שנפגעו. אני לא היחידה".
יום לאחר מכן כבר נכתב בקבוצה: "המניה שנבנה בה פוזיציה בשבוע הבא נסחרת כעת סביב 2 דולר. בהמשך היא צפויה לעלות עד 9 דולר". במקביל דרשו מנהלי הקבוצה מהמשתתפים להיערך לקראת המסחר, להסיר מגבלות בחשבונות ההשקעה שלהם ולהכין הון זמין. בנוסף קראו לחברי הקבוצה למכור השקעות אחרות - לרבות זהב, מניות וקרנות השקעה - ולרכז את כספם ב"תוכנית ההשקעה", שהוצגה כבעלת פוטנציאל תשואה של 500%.
NTCL אינה החברה היחידה מסינגפור שמניותיה שימשו לכאורה יעד לניסיונות הרצה באמצעות קבוצות ווטסאפ. גם מניית קונקורד אינטרנשיונל גרופ (Concorde International Group), חברה מסינגפור הנסחרת בנאסד"ק, הופיעה בעבר במסגרת ניסיונות דומים לרתום משקיעים ישראלים לרכישת המניה.
ש' איבדה, לדבריה כאמור, 800 אלף שקל - סכום חריג במיוחד ביחס לגילה. "אני עובדת קשה בשביל הכסף שלי. עבדתי קשה בשביל הכסף הזה, לא כדי שייקחו אותו ממני בתרמית. לא ידעתי שיש דברים כאלה. בדיעבד אני מבינה כמה קל ליפול לזה כשאת רואה לכאורה אנשים שמרוויחים סביבך".
הגורם האמון בישראל על אכיפת עבירות בניירות ערך, ובהן הרצות מניות ומניפולציות במסחר, הוא רשות ניירות ערך. בחודשים האחרונים פועלת הרשות, בין היתר בשיתוף גורמי אכיפה ורגולציה מחוץ לישראל, בניסיון לצמצם את פעילותן של קבוצות מסוג זה. ואולם, התופעה ממשיכה להתקיים גם כיום באמצעות קבוצות ברשתות חברתיות וביישומי מסרים, תוך ניצול פלטפורמות דיגיטליות לגיוס משקיעים ולהפצת המלצות השקעה מטעות לכאורה.
