מלי ביצור-פרנס הייתה תמיד אישה של עובדות ומספרים, ומתוכם גוזרת תובנות ודרכי פעולה. כך היא עושה גם כיום, כשהיא מסתכלת מצב התעשייה הביטחונית בישראל, שמגיעה לשיאים חדשים, אבל סובלת ממחסור בידיים עובדות שידביקו את קצב ההתפתחות. "הבעיה היא שהיצע העובדים המיומנים לא גדל באותו קצב. התעשייה הביטחונית מתקשה להתחרות מול ההייטק האזרחי על טאלנטים, והיא נאלצת לחפש פתרונות יצירתיים", אומרת המנכ"לית והבעלים של פירמת הייעוץ הבינלאומית Tefen, שגם מציעה כמה נתיבים פרקטיים לפתרון המשבר המתהווה.
ביצור פרנס היא בעלת הבנה עמוקה בכל הקשור למגמות המעצבות מחדש את הכלכלה הישראלית, ויחד עם Tefen ניצבת בצומת שבו נפגשים ענקי ההייטק, הביטחון, והמהפכה הטכנולוגית של הבינה המלאכותית. היא מלווה תהליכי צמיחה, התייעלות וטרנספורמציה דיגיטלית בארגוני הענק בישראל ובעולם, עם דגש משמעותי על הסקטור הטכנולוגי והביטחוני - בדיוק המנועים שעל כתפיהם מונח עתידה הכלכלי של המדינה.
אל כיסא המנכ"ל היא הביאה רקע רחב ועשיר בתחומי האנליזה העסקית וניהול תהליכים, שבהם צברה ניסיון עוד טרם הגעתה ל-Tefen, ומתמחה בשיפור תהליכים עסקיים וביצועים ארגוניים. ביצור פרנס היא זו שמובילה אותה כיום להתמודד עם אתגרי הטרנספורמציה הדיגיטלית ומהפכת ה-AI, ומעצבת אסטרטגיה ברמה הלאומית והגלובלית.
ביקוש מול אתגר
המומחיות שלה היא בתרגום תיאוריות ניהוליות מורכבות לתוכניות פעולה פרקטיות שמייצרות ערך כלכלי מידי, וכך היא מסתכלת גם על התעשיות הביטחוניות של ישראל. על פי נתוני 2024, הייצוא הביטחוני של ישראל נסק והגיע לשיא של כ-14.8 מיליארד דולר. זהו לא רק שיא פיננסי, אלא בעיקר הוכחה לביקוש הגלובלי לטכנולוגיות ישראליות פורצות דרך, בדגש על מערכות הגנה אווירית. התעשייה הזו היא היום מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה: היא מייצרת מקומות עבודה איכותיים, מחזקת את החדשנות המקומית ומבטיחה יציבות כלכלית, אולם, כפי שמסבירה ביצור פרנס, מרחף מעליה אתגר קיומי.
"הביקוש בתעשיות הביטחוניות דורש מהנדסים, אנשי סייבר, מומחי אלגוריתמים, מפתחי חומרה ואנליסטים", מסבירה ביצור פרנס. "אם התעשייה הביטחונית לא תקבל מענה או תפתור את המחסור בכוח האדם, ישראל עלולה לפספס הזדמנות אסטרטגית משמעותית. זה לא רק כסף, זו השפעה גלובלית ויכולת לשמר את היתרון הטכנולוגי שלנו מול העולם".
היכן את רואה את הפתרון לכך?
"הפתרונות טמונים בטכנולוגיה. אימוץ נרחב של כלים אוטומטיים לניתוח נתונים, פיתוח והכשרה יאפשר להתמודד עם הזינוק בביקוש. אלה פתרונות מעשיים, אך האתגרים האלה עדיין מטרידים אותי ואני קוראת לממשלה ולמגזר הפרטי לפעול יחד כדי למנוע את קריסת הקטר הזה, למשל, על ידי תוכניות ייעודיות להכשרת כוח אדם לטובת סקטור זה".
אחד הפתרונות המתבקשים למציאות המאתגרת הזו של מחסור בכוח אדם, הוא כמובן, הבינה המלאכותית. הטענה המקובלת היא ש-AI הוא הפתרון המרכזי למחסור, אך ביצור פרנס מסייגת: "חשוב להגיד בבירור שה-AI לא מחליף אנשים, הוא מחליף משימות ומאפשר לעובדים להתמקד בעבודה שמייצרת ערך גבוה יותר. הבינה המלאכותית היא מכפיל כוח עסקי עבור חברות המאמצות אותו בצורה מקצועית, שכן הן מצליחות לייצר תפוקה גבוהה בלי להגדיל את מספר העובדים".
מה אומרת בפועל השפעת ה-AI על שוק העבודה הטכנולוגי?
"ההשפעה מתרחשת בשלושה מישורים: האצת פיתוח, שבמסגרתה כלים אוטומטיים לניתוח קוד ואיכות מקצרים את זמני הפיתוח בעשרות אחוזים; הכשרת AI מהירה, שמאפשרת בניית מסלולי הסבה טכנולוגיים מותאמים אישית שמקצרים את זמן הכשרה משנה למספר חודשים. הבינה גם מסייעת באיתור כישרונות חבויים. מערכות גיוס מבוססות AI יכולות לזהות פוטנציאל במועמדים ללא תואר קלאסי, ובכך להרחיב את מאגר כוח האדם".
מה יקרה לחברות שלא יאמצו את טכנולוגיית הבינה המלאכותית?
"מי שלא יאמץ AI בצורה עמוקה יתקשה לגדול. מי שיידע לשלב זאת במהירות יקבל יתרון תחרותי ברור, לא רק בהייטק האזרחי, אלא גם ובעיקר במרוץ החימוש הטכנולוגי הביטחוני. גם בתעשייה הביטחונית, השפעת ה-AI היא כבר פרקטיקה יום-יומית. מניתוח כמויות עצומות של נתונים, דרך זיהוי דפוסים ותיעדוף איומים מהיר, ועד לפיתוח מואץ של מערכות נשק חכמות. ה-AI לא רק מקטינה את התלות בכוח אדם, אלא מעלה את איכות, מהירות ודיוק המערכות הישראליות בשוק בינלאומי תחרותי".
הגירה שלילית מתעצמת
לצד השגשוג הביטחוני והמהפכה הטכנולוגית, מציג שוק ההייטק האזרחי תמונה מורכבת יותר. בניגוד לסיפורי מחסור פשוטים, לטענת ביצור פרנס, הנתונים מראים על עצירה בצמיחה ואף על נסיגה מסוימת. על פי דוח רשות החדשנות, מספר המועסקים בהייטק ירד ב-2024 בכ-1.2 אחוז, ירידה של כ-5,000 עובדים - בשעה שמדינות אחרות הגדילו את כוח האדם הטכנולוגי שלהן. שיעור עובדי ההייטק מכלל המשק נתקע סביב 11.5 אחוז, מה שמעיד על כשל של המערכת בייצור צמיחה בקצב הנדרש.
"הנתון המטריד ביותר, הוא ההגירה השלילית. בין אוקטובר 2023 ליולי 2024 עזבו את ישראל לשנה ומעלה כ-8,300 עובדי הייטק, שהם כ-2.1 אחוז מכוח העבודה בענף. זו תופעה חסרת תקדים בעוצמה שלה, והיא מעידה על שחיקה בתחושת היציבות והביטחון של העובדים. התוצאה היא שוק עבודה דואלי: חברות צמאות לכוח אדם איכותי, אבל עובדים רבים בוחרים לצאת מהמערכת".
באילו צעדים יש לנקוט כעת?
"ישראל חייבת לפעול בשלושה צעדים מיידיים: ראשית, תוכנית לאומית להשבת כישרונות ישראלים שעזבו - מסלולי מס, מענקי חזרה ושיתופי פעולה עם החברות. שנית, הקמת מרכזי הכשרה טכנולוגיים מבוססי AI, שזו הדרך היחידה להגדיל את היצע כוח האדם בזמן קצר. ושלישית, השקעה ממוקדת בחדשנות בתעשייה הביטחונית, כיוון שזהו מנוע צמיחה חיוני שמחזק את היתרון האסטרטגי שלנו. החזון בעיניי הוא צמיחה מחוברת - בין היתרון האנושי הישראלי לבין היתרון הטכנולוגי של הבינה. העתיד של ישראל הוא ביכולתה להתמודד בו זמנית עם האתגרים הללו, ללא הסטת מבט".
שנת 2025 הייתה עבור ביצור-פרנס מורכבת ברמה הלאומית וברמה העסקית. לצד הדיונים על מיליארדי דולרים, אלגוריתם וטכנולוגיות, היא לא שוכחת את הנשמה, התשוקה והחזון. "השילוב הזה בין ראייה עסקית להבנת הצרכים האנושיים, מגיע מאמא שלי ז"ל, לאה ביצור-נקר, שלה אני חייבת את מי שאני", היא נזכרת בעצב. "אמא שלי נפטרה לפני שש שנים ממחלה ואין יום שאני לא נזכרת בה. השנה הוקם מרכז למחלימות לזכרה של אמא שלי בבית חולים ‘שמיר’", היא מוסיפה, ומסבירה שגם בעיצומה של פעילות עסקית גלובלית, הגעגוע והמורשת האישית משמשים מצפן ומקור השראה לחזון אנושי יותר.
