"התפכחות כואבת", כך סיכם אחד מפעילי שוק ההון את הירידות החדות בבורסה בתל אביב בשלושת ימי המסחר האחרונים, מאז נחשפו פרטי ההסכם בין ארצות הברית לאיראן. "הייתה פנטזיה נהדרת שבעקבות המלחמה יקום כאן מזרח תיכון חדש: השלטון האיראני יובס או לפחות ייחלש, סעודיה וקטאר יחתמו על הסכמי אברהם, ומשקיעים מכל העולם והמפרציות ינהרו לישראל. לצערנו זה לא קרה. השוק, שמאז סיום המלחמה תמחר גבוה את 'היום שאחרי', התפכח מהחלום ועכשיו מבצע תיקון".
הירידות בתל אביב בולטות במיוחד על רקע המגמה ההפוכה בעולם: השווקים בארצות הברית ובאירופה הגיבו בעליות לפרסום ההסכם, ומחירי הנפט ירדו. בתל אביב, לעומת זאת, מדד ת"א 125 ירד אתמול ב-1.72% ואיבד 9.5% מאז שיאו, מדד ת"א 35 ב-1.54%, ומדד ת"א 90 ב-2.03%. מדד הביטחוניות ירד ב-0.3% והשלים ירידה של 7.2% מתחילת השבוע ו-25% בשלושת החודשים האחרונים.
מדד הבנקים הכללי ירד מתחילת החודש ב-7.7%. הירידות החדות במיוחד נרשמו במדד תשתיות ואנרגיה, שירד ב-6.04%, מדד קלינטק ב-5.31%, ומדד ת"א אנרגיה ישראל ב-4.53%. מנגד, חברות השבבים הפגינו עמידות יחסית וסייעו למתן את הירידות, ובהן Tower Semiconductor, Nova ו-Camtek, הנהנות מהמומנטום העולמי בתחום הבינה המלאכותית.
הירידות החדות בתחום האנרגיה נרשמו בעיקר בחברות הפעילות בחוות שרתים: משק אנרגיה ב-12.6%, דוראל אנרגיה ב-11.84%, אורמת טכנולוגיות ב-7.87%, מגה אור ירדה ב-6% ונופר אנרג'י ב-4.65%. ירידות אלה משקפות לא רק את האכזבה מההסכם, אלא גם שינוי בכללי המשחק שהכריזה רשות החשמל: מתווה חדש לחוות שרתים יחייב יזמים לשלם מיליוני שקלים בשנה עבור מיקום בתור לחיבור לחשמל, לעומת המצב היום שבו הבקשות חינמיות. כמו כן, ניתנה לרשות סמכות לנתק חוות שרתים למשך שש שעות בהתראה מראש. לפי המתווה, רק כרבע מהבקשות שהצטברו ברשות יענו בחיוב.
"הבנקים הגיעו למכפילי הון עצמי מוגזמים"
עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי בסיגמא קלאריטי, מסביר: "כולם מבינים שההסכם בין איראן לארה"ב רע לישראל, ונוצרה תחושה של עלייה מחודשת בפרמיות הסיכון, שהצטמצמו מאוד מאז תחילת 2024. האמנו שמצבנו האסטרטגי ישתפר דרמטית והאיום האיראני יוסר. עכשיו, כשמתברר שהסיטואציה ממש לא שם, השוק מתמחר מחדש את ההסכם והשלכותיו. לא הייתי אומר שמתרחשת מפולת, זה אתגר משמעותי, אבל טראמפ נתקל בתרעומת גם מבית ויכול להיות שישנה משהו ב-60 הימים הקרובים.
"עוד לפני שנדונו פרטי ההסכם, השוק בישראל עלה חזק מדי והתמחור היה יקר. הבנקים הגיעו בשיא למכפילי הון עצמי של 1.7, מחיר מוגזם. כעת המחירים סבירים. היה שילוב של הרעה במצב הביטחוני לצד מחירים יקרים, ולכן יש התאמת מחירים".
עודד מקלר, מנהל מחלקת לקוחות פרטיים בבית ההשקעות IBI: "מאז מבצע הביפרים היו עליות בבורסה כחלק מהציפיות לשיפור מצבנו. היו סקטורים כמו הביטחוניות שכבר לא הצלחנו להבין את התמחור שלהם, וחברות הביטוח טסו למרומים בגלל עליות בשוק ההון, אבל בסוף התמחיר לא היה הגיוני"
ינון ניר, מנהל חדר מסחר בנק ירושלים, מוסיף: "הירידות בולטות במיוחד משום שהן מתרחשות בניגוד מוחלט למגמה החיובית בוול סטריט ובאירופה. בישראל ההסכם נתפס כהפסד אסטרטגי שעלול להגביר את האיום הביטחוני ולהכביד על הנטל הכלכלי בטווח הארוך, ולזה מצטרפת אי-הוודאות הפוליטית המקומית. הסקטורים שנפגעו בצורה המשמעותית ביותר הם הפיננסים, הביטוח, הנדל"ן והאנרגיה".
יניב פגוט, סמנכ"ל מסחר בבורסה, מציין כי "הגאופוליטיקה השתלטה על המסכים. לפני יומיים התפרסם מדד המחירים לצרכן שהיה נמוך מהתחזיות והגדיל את ההסתברות להורדת ריבית, ואין דבר שבורסה אוהבת יותר. גם השווקים בארצות הברית במגמה חיובית, אבל השוק התעלם מזה לחלוטין. בתקופות שמדדים יורדים 10%-15% - נוצרות הזדמנויות. יש כסף חם שיוצא, אבל יש גם משקיעים שחיכו להזדמנות".
2 צפייה בגלריה
טראמפ ונתניהו. בוול סטריט מרוצים, בבורסת ת"א מאוכזבים
(צילום: lev radin/shutterstock, REUTERS/Nathan Howard, KAWANT HAJU/AFP, shutterstock)
עודד מקלר, מנהל מחלקת לקוחות פרטיים בבית ההשקעות IBI, מסכם: "מאז מבצע הביפרים היו עליות בבורסה כחלק מהציפיות לשיפור מצבנו. היו סקטורים כמו הביטחוניות שכבר לא הצלחנו להבין את התמחור שלהם, וחברות הביטוח טסו למרומים בגלל עליות בשוק ההון, אבל בסוף התמחיר לא היה הגיוני. עם זאת, אני לא חושב שמצבנו רע. ישראל בצמיחה גבוהה ביחס למערב, האינפלציה נמוכה, ובהייטק, למרות פיטורים מסוימים, יש גם גיוסים ומשק של תעסוקה מלאה".
