ההסתדרות מאיימת בשביתה כללית של ענף שלם, האבטחה והשמירה, לראשונה מאז תחילת משבר הקורונה. הסיבה: אי קיום הסכם שנחתם כבר לפני 10 חודשים בעניינם של המאבטחים. במכתב דחוף ששיגר יו"ר ההסתדרות לשרי האוצר והכלכלה, מאיים ארנון בר-דוד כי אם לא יאושר צו ההרחבה בענף האבטחה מיידית, כפי שסוכם, "נצא לשביתה כללית".
במכתב לשרים אביגדור ליברמן ואורנה ברביבאי, התריע בר-דוד כי למרות הסיכום על הוצאת צו הרחבה במשק, שיסייע למנוע את שחיקת השכר בענף האבטחה ויעודד גיוס עובדים, עברו יותר מעשרה חודשים והצו טרם הוצא רשמית.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
2 צפייה בגלריה
בהדסה עין כרם
בהדסה עין כרם
מאבטח בבית החולים הדסה
(צילום: דוברות הדסה)
"הדבר פוגע אנושות בענף. לא ניתן לרמוס את זכויות העובדים", אמר יו"ר ההסתדרות, והודיע כי הוא מצפה שצו ההרחבה יפורסם עד ה-3 בפברואר כדי להימנע משביתה. עוד ציין יו"ר ההסתדרות כי בקרב העובדים בתחום ישנו תסכול רב, שחרף החתימה על הסכם ענפי, הוא אינו מיושם עקב אי-הוצאת צו הרחבה.
"העובדה כי מדובר ב'קניית שירות' אין משמעה שהעובדים הם הפקר", הדגיש בר-דוד, והוסיף. "ההסתדרות לא תיתן יד לרמיסת זכויות עובדי קבלן ולהתעלמות מצרכיהם".
2 צפייה בגלריה
ועידת ידיעות אחרונות ו  - ynet  בנייני האומה ירושלים 2021
ועידת ידיעות אחרונות ו  - ynet  בנייני האומה ירושלים 2021
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד
(צילום: אלכס קולומויסקי)
יו"ר ההסתדרות הודיע כי לאור התנהלות המדינה, ואם לא ייחתם צו ההרחבה עד יום חמישי הקרוב, לא תיוותר ברירה אלא להשבית את כל עובדי השמירה בכל הארץ החל מ-15 בפברואר.
יו"ר המטה למען עובדי הקבלן, אלכס טנצר, אמר היום כי בשנת 2018 שכר המינימום של המאבטחים בארץ היה גבוה משכר המינימום במשק. "השכר הדרדר בגלל אי קיום הסכם קיבוצי שגרם לביטול העלאת שכר בדצמבר 2017 בסכום של שקל וחצי לשעה. הגיע הזמן שעובדי קבלן יפסיקו להיות שקופים. אנחנו תומכים תמיכה מלאה בהכרזת סכסוך עבודה בענף האבטחה כי הסכמים צריכים לקיים, ומאחר שבמשכורת שמקבלים מאבטחים אי אפשר להתקיים".
יצוין כי ההסכם נחתם במרץ 2021, ללא שותפות של משרד האוצר, ולמעשה מתנערים בו לאחרונה ממימון ההסכם בציון שהוא לא תוקצב כלל.
תגובת זרוע התעסוקה: "הליך הרחבת הסכם קיבוצי כולל פרסום הודעה על כוונה לאחר התייעצות עם הארגונים הנוגעים בדבר, לרבות משרד האוצר, שכן המדינה נחשבת כמזמין שירות. בהתאם להנחיות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כל החלטה שיש בה להגדיל הוצאות המדינה חייבת לקבל אישור תקציבי. ההודעה על כוונה למתן צו הרחבה פורסמה ברשומות. אולם טרם התגבשה עמדת אגף התקציבים של משרד האוצר".
תגובת משרד האוצר: "משרד האוצר בוחן את משמעויות צו ההרחבה בעת הזו אל מול השינויים בשוק העבודה ומסגרת התקציב".