משרד האנרגיה הודיע היום (שני) כי בעיכוב של חודשים, הוא מוציא לפועל את המכרז החמישי לחיפושי גז טבעי במים הכלכליים של ישראל. שר האנרגיה אלי כהן אמר בתדרוך לכתבים כי "המכרז הזה כבר מוכן אצלנו מספר חודשים לפרסום. הסיבה שחיכינו עם פרסומו היא המצב המדיני והביטחוני. עכשיו אנחנו מפרסמים אותו ומקווים שכמה שיותר חברות ייגשו.
"אנחנו שומעים התעניינות מתוך שחקנים בינלאומיים שפועלים בישראל ושחקנים נוספים. יש סיכוי גבוה מאוד שאנחנו נסכם על ירידה לשכבות עמוקות יותר ויכול להיות שגם נאתר נפט. יש חברות שחושבות כמונו שיש פוטנציאל למציאת נפט במים של ישראל. חשוב לנו להגדיל את עוגת הגז לטובת השוק המקומי וכמובן לייצוא, כאשר השוק המקומי הוא בעדיפות".
מנכ״ל המשרד, יוסי דיין, אמר לאחר מכן כי ״המכרז החמישי יגדיל את ההיצע, זה הדבר הנכון והטוב ביותר למשק. זה מגדיל את ההיצע, יוצר תחרות, מכניס שחקנים נוספים, מכניס הכנסות למדינת ישראל ובאמצעות הקטנת רגולציה ולא הגברת רגולציה".
המשרד הודיע על יציאה למכרז חמישי כבר בתחילת השנה וחברות רבות המתינו להוצאתו לדרך. במשרד משייכים את העיכוב בפרסום למלחמה ולמצבה המדיני של ישראל. בהיעדר פרסום מסקנות ועדת דיין, לצד הניסיון למשוך חברות בינלאומיות חדשות לים התיכון, גובר החשש כי המדינה מתעדפת רווחים גיאופוליטיים וכלכליים מיצוא על פני צורכי המשק המקומי. המכרז הנוכחי כולל שישה מקבצים ימיים חדשים, והוא מנסה להניע מחדש את החיפושים לאחר שהמכרזים הקודמים, ובראשם המכרז הרביעי שבו זכו ענקיות כמו BP ו-Eni דשדשו בעקבות חוסר יציבות רגולטורי והחמרה במצב הביטחוני.
כעת, סימן שאלה כבד מרחף מעל עצם הנכונות של ענקיות אנרגיה בינלאומיות להשקיע בישראל בעת הנוכחית, זאת לאחר שהעימותים הצבאיים מול איראן הובילו להשבתה ממושכת חסרת תקדים של אסדות הגז 'כריש' ו'לווייתן' בשל קשיי הגנה וירי טילים, מה שהמחיש לעולם את הפגיעות האסטרטגית של התשתיות הימיות באזור ועלול להרתיע שחקנים חדשים מלהסתכן בכניסה לשוק הישראלי.
"מכריזים על מכרז חמישי, אבל ארבעת הקודמיים הסתיימו בלי כלום"
מוקדם יותר היום, ועדת הכלכלה בראשות ח״כ דוד ביטן התכנסה כדי לדון במדיניות העדפת ייצוא הגז הטבעי על פני השוק המקומי והחשש מזינוק עתידי במחירי החשמל בישראל. הדיון התקיים בנוכחות מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות דיין, ונציגי גופים כלכליים ואזרחיים, במטרה לבחון את האיזון הראוי בין הגדלת הכדאיות הכלכלית של פיתוח מאגרי הגז והכנסות המדינה, לבין שמירת עתודות אנרגיה זמינות ובמחיר נמוך עבור התעשייה וייצור החשמל המקומי בעשורים הקרובים. במהלך הדיון דיין הבהיר כי החששות בנוגע למחיר הגז ואספקתו אינם מוצדקים והודיע כי לאחר שנתיים, מסקנות הוועדה בראשותו, שקובעת את מדיניות משק הגז של ישראל ומאזנת בין שמירת עתודות גז לצריכה מקומית לבין אישור יצוא לחו"ל - יפורסמו בימים הקרובים.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן
(צילום: גיל נחושתן)
ח"כ יסמין סאקס פרידמן, יוזמת הדיון, אמרה בפתחו כי ״כבר חודשים אנחנו עוסקים בנושא. בפני מנכ״ל משרד האנרגיה הצגנו חששות למדיניות אספקת הגז, בעיקר מחשש לעלייה במחירי החשמל. המלצות ועדת דיין לא הגיעו, נחתם הסכם גדול עם מצרים ואין תחרות על הגז למשק המקומי. יש יתרונות להסכמי ייצוא, אבל אין פה ניהול לטווח ארוך למשק הגז. משרד האנרגיה מכריז על מכרז חמישי לחיפושי גז, אבל ארבעת הקודמים הסתיימו בלי כלום. מה קורה פה?״
דיין השיב כי ״החששות של גברתי רחוקות מהמציאות. משק הגז מנוהל לעילא ולעילא. אני שומע לא אחת שמתייחסים לייצוא כמילה גסה, אבל אנחנו צריכים להבין - יש גם שיקולים מהותיים וחשובים ביותר שמצדיקים מתן היתר ייצוא. זה אינטרסים לאומיים מהמעלה הראשונה, זה לא רק להיות נחמד למצרים או לירדן, זה אינטרס ביטחוני של המדינה וגם כמובן מקור להכנסות עתק למדינה״.
לדברי דיין, בהסכם בין לוויתן למצרים, משרד האנרגיה דאג למלוא האינטרסים של ישראל, כולל מנגנונים שמבטיחים שלא ייווצר מחסור במשק המקומי המאפשרים הסטת הגז לישראל במקום למצרים. עוד אמר דיין כי ״ההכנסות לקרן העושר מהיתר הייצוא למצרים הן 25-21 מיליארד דולר למדינת ישראל בתוך עשור. בנוסף, בהיתר הייצוא האחרון חייבנו אותם גם למתווה מחירים, חייבנו אותם למחיר שהסכימו לו בעבר. כלומר, כן הבטחנו מחיר אטרקטיבי בהסכם הנוכחי״.
ח״כ ביטן אמר לדיין כי ״ברור שזה חשוב שנרוויח מזה כסף, אבל מה אנחנו עושים כדי שיישאר מספיק גז גם לישראל? אתם טוענים שיש הרחבה של החיפושים, אבל אתם אומרים שיש אינטרס מובהק לייצא את הגז״.
עו"ד לינור דויטש, מנכ״לית לובי 99, טענה בדיון כי משרד האנרגיה התעלם מהאזהרות: ״ישבנו עם כל גורמי המקצוע בשולחן הזה ולצערנו הצלחנו לשכנע רק את חלקם, לא לאשר כזאת כמות לייצוא בלי לדאוג לתחרות במשק, והנה חצי שנה אחרי אנחנו יושבים פה, שומעים את חברת חשמל זועקת על מחירים גבוהים, ומבינים שאין לישראל מספיק גז כדי לדאוג למחירים נמוכים.
ח"כ ביטן
(צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת)
למרות החששות בנוגע למחיר החשמל, לפי הנתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ניתוח מגמות המחירים בין השנים 2016 ל-2025 מראה כי לצד הגידול בייצוא, מחירי הגז לשוק המקומי נותרו יציבים יחסית ואף ירדו בלמעלה מ-15% עם כניסת המאגרים "לווייתן" ו"כריש" לפעילות, בשל מבנה החוזים לטווח ארוך הכוללים מנגנוני הצמדה. בשנת 2025 עמדה סך אספקת הגז הטבעי על כ-26.8 BCM, נתון המהווה גידול של 159% לעומת שנת 2017. מתוך כמות זו, כ-14.4 BCM הופנו לצריכה מקומית (גידול של כ-40% לעומת 2017), בעוד שהיקף הגז המופנה לייצוא זינק פי 177 בהשוואה ל-2017 והסתכם בכ-12.4 BCM. עוד עולה מהנתונים כי במהלך שנת 2025 ניתנו למאגר "לווייתן" שלושה היתרי ייצוא חדשים בהיקף כולל של 134.5 BCM, כאשר במסגרת ההיתר למצרים התחייבו בעלי החזקה למחיר מרבי עבור השוק המקומי.
כזכור, מבקר המדינה פרסם דוח בשבוע שעבר לפיו מדינת ישראל עלולה לאבד את עצמאותה האנרגטית בתוך 22 שנים, כאשר עתודות הגז הקיימות צפויות להתכלות עד תחילת שנות ה-50 של המאה הנוכחית. המבקר התריע כי המלצות ועדת דיין לשמירת גז למשק המקומי נמוכות ב-75 BCM מתחזית הביקוש הממשית (515 BCM עד 2048), בעיקר בשל התעלמות מצרכי חוות שרתים של AI וממשבר האקלים. בנוסף, הדוח מזהיר מפני חוסר מוכנות מוחלט לשעת חירום, שכן קיבולת האחסון הנוכחית של גז טבעי בישראל עומדת על אפס, ללא רשת ביטחון במקרה של פגיעה באסדות.
