מלחמות, משברים כלכליים, שינויים פוליטיים ומהפכת הבינה המלאכותית יצרו מציאות חדשה עבור ארגונים. מנהלים נדרשים לקבל החלטות בתנאי אי-ודאות, בעוד שעולם העבודה משתנה בקצב שלא הכרנו. בתוך המציאות הזו, דווקא תחום משאבי האנוש הפך ממחלקה תפעולית לאחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר בארגון.
"משאבי האנוש כבר אינם פונקציית תמיכה – אלא שותף אסטרטגי להצלחת הארגון", אומרת מירב סלע, מחלוצות תחום משאבי האנוש במיקור חוץ בישראל. "הם אלה שמחברים בין האנשים, הטכנולוגיה והאסטרטגיה. היום יותר מתמיד, ארגון מצליח או נכשל בהתאם ליכולת שלו לנהל את ההון האנושי".
סלע, אמא ל-3 בנות, בעלת תואר שני בלימודי עבודה מאוניברסיטת תל אביב, מביאה עמה למעלה משני עשורים של ניסיון בהקמה, בנייה והצמחה של חברות – החל מסטארטאפים בשלבי ההקמה ועד ארגונים בצמיחה ובהתרחבות. לאורך השנים ליוותה הנהלות בבניית התשתית הארגונית, גיוס ההון האנושי, עיצוב תרבות ארגונית והובלת חברות משלב הרעיון ועד לצמיחה. כבר בתקופת הקורונה זיהתה שהמודל המסורתי של משאבי האנוש עומד להשתנות. מתוך ההבנה הזו הקימה את משאבי אנוש וגיוס - מירב סלע, וכיום היא מלווה חברות ממגוון רחב של ענפים בעולמות הניהול והמשאבי אנוש ומיישמת בארגונים פתרונות HR AI.
מירב סלע
(צילום: לילך בראם)
לדבריה, זו רק תחילת המהפכה. "עד היום אנשי משאבי האנוש עבדו מול אינספור מערכות נפרדות - גיוס, נוכחות, הדרכות, תקשורת פנים-ארגונית, שימור עובדים, סקרים, דוחות BI ועוד. בפועל, אנשי משאבי האנוש שירתו את המערכות. כיום המציאות משתנה. לא עוד אנשי משאבי אנוש שמשרתים את המערכות – אלא מערכת אחת שמשרתת את הארגון ומשחררת את המנהלים לעסוק במה שבאמת מייצר ערך".
לדבריה, כאן בדיוק נולד מקצוע חדש - "מטמיעי ומטמיעות HR AI" בדיוק כפי שלפני שנים ארגונים החלו להעסיק מטמיעי ERP או Priority כך יידרשו עכשיו מטמיעי ומטמיעות HR AI – אנשי ונשות מקצוע שיידעו להטמיע, לנהל ולמקסם מערכות בינה מלאכותית המנהלות את כל מחזור חיי העובד מקצה לקצה". היא מוסיפה כי תפקיד זה בא להחליף את תפקיד הרכז.ת גיוס או הרכז.ת משאבי אנוש ה"קלאסי".
דור העתיד כבר כאן
כחלק מהמהפכה שמובילה סלע היא אינה מסתפקת בפיתוח הטכנולוגיה בלבד, אלא גם מכשירה את דור העתיד של מטמיעי ומטמיעות HR AI באמצעות תוכניות הכשרה ייעודיות, במטרה להעניק לארגונים אנשי מקצוע שיֵדעו להוביל את עולם משאבי האנוש החדש.
לדבריה, המשמעות גדולה הרבה יותר משדרוג טכנולוגי: "כאשר המערכת מבצעת את העבודה התפעולית, אנשי משאבי האנוש יכולים לחזור למה שלשמו הם נמצאים בארגון – לייעץ למנהלים, לפתח מנהיגות, לבנות תרבות ארגונית, לשמר עובדים ולהוביל תהליכים אסטרטגיים. בינה מלאכותית היא כלי עוצמתי, אבל היכולת לבנות חברה מצליחה נשענת תמיד על הבנת אנשים, הנהלות ותרבות ארגונית".
מתוך התפיסה הזו נולדה פלטפורמת HRAI.co.il - מערכת AI אחת המאחדת את כלל תהליכי משאבי האנוש בארגון. הפלטפורמה, פרי שיתוף פעולה בין מירב סלע לבין היזם והטכנולוג הבכיר שי טרוצמן, פותחה מתוך היכרות עמוקה עם צורכי השטח של מנכ"לים מחד ומנהלים ומנהלי משאבי אנוש מהצד השני.
המערכת מנהלת את כל מחזור חיי העובד תחת פלטפורמה אחת - החל מגיוס וסינון מבוססי AI ברשתות החברתיות, דרך קליטה דיגיטלית, ניהול מסמכים וחתימות, נוכחות וחופשות, הדרכות, שימור עובדים ותקשורת פנים-ארגונית, ועד סוכן AI ארגוני הזמין 24 שעות ביממה ומעניק מענה לעובדים ולמנהלים. בכך היא מחליפה את הצורך בעבודה מול מערכות רבות ומאפשרת לנהל את כלל פעילות משאבי האנוש ממקום אחד, כשכל המידע נגיש למנכ"ל החברה בלחיצת כפתור.
כיצד את רואה את השפעת ה-AI על שוק העבודה?
"הבינה המלאכותית בשלב הראשון לא תוכל להחליף את ההבנה האנושית של הארגון. היא יכולה לנתח אלפי מסמכים בשניות, לזהות מגמות ולהציע המלצות, אך היא אינה חווה את הארגון מבפנים. היא אינה מרגישה את האווירה בישיבת ההנהלה, אינה מזהה את המנהיגים הבלתי רשמיים, אינה מבינה את מערכות היחסים, את האמון בין אנשים או את ה-DNA הייחודי שנבנה לאורך שנים. לשנים הקרובות, זה ימשיך להיות הכח של המנהלים והמומחים בכל תחום".
יש מי שחוששים שהאוטומציה תייתר את אנשי משאבי האנוש.
דווקא בעידן ה-AI, הערך של אנשי משאבי אנוש גדל. תפקידם כבר אינו לבצע משימות אדמיניסטרטיביות, אלא להיות המתרגמים בין הטכנולוגיה לבין המציאות הארגונית. לדעת מתי לסמוך על הנתונים, מתי לאתגר אותם ואיך להפוך אותם להחלטות שמקדמות אנשים, תרבות וביצועים. העתיד אינו שייך לארגונים שיחליפו אנשים ב-AI, אלא לארגונים שישלבו בין אינטליגנציה מלאכותית לבין אינטליגנציה אנושית. שם נולדת מנהיגות אמיתית ושם נבנים ארגונים חזקים לאורך זמן".
AI (עדיין) לא יודע לקרוא תרבות ארגונית, להבין את ה-DNA של המנכ"ל ושל החברה, לזהות דינמיקה בין אנשים או לקבל החלטות בזמן אמת בזמן דיון ברגע של החלטות מורכבות. ככל שהטכנולוגיה תתקדם, כך יגדל הצורך באנשי מקצוע שיֵדעו לחבר בין יכולות הבינה המלאכותית לבין העולם האנושי".
איזו מנהיגות נדרשת במציאות הנוכחית?
"מנהיגים בישראל נדרשים למיומנות בניהול כאוס. הם מתמודדים עם שינויים בלתי פוסקים, מצבי חירום ואי-ודאות, ובכל זאת חייבים להמשיך להוביל, לקבל החלטות ולשמור על האנשים שלהם. מי שיצליח יהיה מי שישלב בין חדשנות, אומץ ואנושיות".
לקחת אנשים נכונים
מעבר לפתרונות הטכנולוגיים, סלע מצביעה על אתגר אנושי עמוק שמאפיין את שוק העבודה הישראלי בעידן הנוכחי. "העובד הישראלי ניחן בביטחון עצמי גבוה מאוד. זו תכונה שיכולה להזניק תפקידים מסוימים, אך גם לייצר מורכבות ניהולית ביומיום", היא מסבירה. "בעולם שבו כולם גדלו עם תפיסה של מצוינות אישית ושאפתנות להגיע מהר לתפקידי ניהול, קשה יותר ויותר לרתום עובדים למשימות השגרתיות והבסיסיות. לכך מתווסף עומס המידע והסחות הדעת הבלתי פוסקות מהמסכים והרשתות, שהופכים את השגת זמני האיכות והמיקוד מהעובדים למשימה מורכבת מאי פעם. דווקא במציאות הזו, הטכנולוגיה מנקה את ה’רעשים’ והבירוקרטיה ומפנה למנהלים את הֶכרח השעה: להיות נוכחים, לתווך בין הציפיות בשטח לבין דרישות הארגון, ולהפגין רגישות אנושית גבוהה יותר בניהול הדינמיקות הבין-אישיות".
היכולת הזו לחבר בין הצרכים של השטח לחשיבה אסטרטגית רחבה, נשענת על ניסיון עשיר של סלע בעבודה מול הדרגים הגבוהים ביותר במשק ובמגזר הציבורי. לאורך השנים הייתה שותפה ליוזמות מורכבות מול גורמים ממשלתיים ומשרדי ממשלה, בהם משרד ראש הממשלה, לצד ליווי צמוד של מנכ"לים, דירקטוריונים וקרנות השקעה. הניסיון בעבודה מול גופי ליבה אלו מעניק לה נקודת מבט ייחודית על עיצוב התרבות הארגונית וה-DNA הארגוני, עוד מהשלבים הראשוניים של החברה. "בסופו של דבר, בין אם מדובר בסטארט-אפ בתחילת דרכו ובין אם בארגון ענק, המטרה היא לקחת את האנשים הנכונים, לחבר אותם לטכנולוגיות המתקדמות ביותר, ולייצר מבנה יציב שיודע להתפתח גם בתנאים של חוסר ודאות" היא מסבירה.
סלע מאמינה שהעתיד כבר החל. מבחינתה, הטכנולוגיה היא רק המנוע; היכולת לקרוא ארגון, לבנות הנהלה, לעצב תרבות ארגונית ולחבר בין אנשים היא שמייצרת הצלחה לאורך זמן. "ארגונים שישכילו לשלב בינה מלאכותית עם הון אנושי איכותי, ולהכשיר מטמיעי ומטמיעות HR AI יהיו אלה שיובילו את עולם העבודה של השנים הקרובות. אפשר להעתיק טכנולוגיה, מוצר או מודל עסקי – אבל אי אפשר להעתיק תרבות ארגונית, מנהיגות ואנשים. בסופו של דבר, האנשים הם היתרון התחרותי האמיתי של כל ארגון מצליח".
