בית משפט השלום באשקלון קבע לאחרונה שכתב ויתור שעליו חתמו רוכשי דירה בעיר, ולפיו קיבלו מהיזמית הנחה תוך התחייבות לא לתבוע אותה בעתיד, הוא נעדר תוקף. את ההחלטה קיבל השופט עידו כפכפי בתביעה על ליקויי בנייה שהגישו הרוכשים, ונקבע שהחברה תפצה אותם בכ-125 אלף שקל.
ביולי 2018 רכשו בני הזוג התובעים מהחברה הקבלנית את הדירה תמורת 1.225 מיליון שקל. ניתנה להם הנחה בסך 55 אלף שקל, ובמעמד מסירת הדירה - בדצמבר אותה שנה – הם חתמו על "כתב ויתור" שבו זנחו, לכאורה, את טענותיהם המשפטיות כנגד היזמית. הם התחייבו להשיב את הסכום אם יתבעו אותה.
אילוסטרציהאילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
למרות זאת, ביוני 2023 פנו הרוכשים לבית המשפט בתביעה על ליקויי בנייה. הכשל העיקרי שהוזכר היה הצורך להרחיב את פתחי דלתות הפנים, וכפועל יוצא מכך להחליף את הריצוף בדירה. דרישתם הכספית הועמדה על 330 אלף שקל.
מנגד טענה היזמית כי הרוכשים לא העניקו לה הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים, והעלתה את האפשרות כי מקורם בהתנהלות שוכרי הדירה. במסגרת תביעה שכנגד עתרה החברה להפעיל את כתב הוויתור ולחייב את הקונים בהתאם בהשבת 90,681 שקל, שהינם לשיטתה סכום ההנחה שהוענקה בצירוף מע"מ וריבית.
עו"ד משה ימיןעו"ד משה ימיןצילום: רינטון
אבל השופט כפכפי דחה את תביעת היזמית במלואה. הוא קבע שדרישתה להשבת ההנחה מעוררות אי-נחת רבה, וכי "מטעמי מדיניות משפטית אין מקום ליתן תוקף לתניות מעין אלה".
למסקנתו כלל לא מדובר במתנה שהוענקה לתובעים, "אלא בשיקול עסקי של הנתבעת ביחס למחיר הדירה, המוסווה כהנחה, במטרה נפסדת לסכל תביעות עתידיות".
הוא ציין כי בהתאם לפסיקה, רוכש אינו יכול לוותר על זכויות קוגנטיות (הרמטיות, בלתי ניתנות להתניה) מכוח חוק המכר. לדבריו, יוצא שיש לפרש את כתב הוויתור ככזה שאינו חל על תביעה בגין ליקויי בנייה, שאחרת יש לומר כי מדובר בתנאי מקפח שאינו תקף משפטית: "בחינת נסיבות העניין בראי הפסיקה מובילה למסקנה כי אין תוקף לכתב הוויתור, והוא בטל מעיקרו".
אגב כך העיר השופט כי החברה הקבלנית כלל לא הוכיחה מה היו נסיבות מתן אותה "הנחה", ולמסקנתו כאמור אין מדובר במתנה של ממש. שעה שאלו הם פני הדברים, נקבע כי שיקולי צדק מושכים לכיוון פטור מהשבה.
אשר לתביעת הרוכשים, הוא דחה את טענת היזמית כי לא ניתנה לה הזדמנות אמיתית לתקן את הליקויים בעצמה. בהסתמך על חוות דעת מומחה, נקבע כי עלות התיקון מסתכמת בכ-88 אלף שקל, בתוספת 5,000 שקל בגין נזק כללי. לזאת הצטרפו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כ-32 אלף שקל, כך שברמת התוצאה חויבה היזמית לשלם לרוכשים כ-125 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד רוני אלפסי ועו"ד אמיר ג'ראיסי • ב"כ הנתבעת: עו"ד נטלי הראל • עו"ד משה ימין עוסק במקרקעין ונדל"ן • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין