שתי אוניברסיטאות ישראליות הן בין עשר האוניברסיטאות המובילות בעולם במספר מייסדי הסטארטאפים בוגרי תואר ראשון שגייסו הון-סיכון – כך עולה מן הדירוג העדכני ביותר ששיתפה חברת אנדרסן-הורביץ (המכונה גם a16z), מקרנות הון הסיכון המשפיעות והגדולות ביותר בעולם.
לפי הדירוג, המתבסס על נתוני חברת המחקר PitchBook לסיכום 2025 ותחילת 2026, אוניברסיטת ת"א במקום ה-7 עם כ-865 בוגרים מייסדי סטארטאפים וכ-30 מיליארד דולר שגייסו, ואילו הטכניון ממוקם במקום העשירי, עם כ-783 בוגרים ו-23 מיליארד דולר שגייסו. הנתונים מתייחסים לעשור האחרון.
ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב ששני מוסדות שלה הגיעו לעשירייה הראשונה, מה שמעיד על עוצמתה של סביבת ההייטק המקומית ביחס לגודל האוכלוסייה. על פי ניתוחי אנדרסן-הורביץ, במדד "יעילות המייסדים" (Founder Efficiency) - כאשר בודקים כמה יזמים יוצאים מתוך כל 1,000 סטודנטים - המוסדות הישראליים (וגם ההודיים) מביסים את מוסדות ה־Ivy League היוקרתיים של ארה"ב.
במקום הראשון ברשימת הבוגרים ניצבת אוניברסיטת ברקלי, עם 1,804 מייסדי סטארטאפים, אך אוניברסיטת פנסילבניה (UPenn), שמגיעה למקום הרביעי עם 1,206 בוגרים, מובילה דווקא בהון שגייסו בוגריה – יותר מ-120 מיליארד דולר, לעומת 69 מיליארד "בלבד" שגייסו בוגרי ברקלי.
הדוח אינו מבוסס על סקרים, אלא על ניתוח מאגר הנתונים של PitchBook, הכולל למעלה מ-170 אלף יזמים בעולם שגייסו הון סיכון בין 2014 ל-2025. הוא מתייחס רק למייסדים שגייסו הון סיכון מוסדי (לא כולל מימון עצמי או מענקים ממשלתיים בלבד).
אנדרסן-הורביץ מצביעים גם על שלושה מוסדות המהווים "מוקדי כוח דומיננטיים" במהפכת ה־AI בשנתיים האחרונות: אוניברסיטת סטנפורד, שנחשבת ל"מפעל ה־AI" הגדול בעולם; MIT, המובילה בתחום ה־Deep Tech AI (שילוב של בינה מלאכותית עם רובוטיקה, חומרה וביוטכנולוגיה); ואוניברסיטת טורונטו, המדורגת כמרכז ה־AI החשוב ביותר מחוץ לארה"ב. הטכניון ואוניברסיטת תל־אביב מובילות ביצוא יזמי AI בתחומי הבינה המלאכותית בסייבר ובראייה ממוחשבת.
אגב, לפי הניתוח, בוגרי סטנפורד מגייסים בממוצע את סכומי הכסף הגבוהים ביותר ליזם. הדוח מציין גם, כי בניגוד לעשור הקודם, כיום ניכרת מגמה של יזמים שנשארים באוניברסיטה כדי לסיים תארים מתקדמים ב־AI, כדי לצבור יתרון טכנולוגי לפני היציאה לשוק.
לפי אנדרסן־הורביץ, שנת 2026 היא "תור הזהב" ליזמים צעירים: יזם בן 20 באוניברסיטה, עם גישה לכוח מחשוב, יכול לבנות היום מוצר שפעם נדרשו לו 50 עובדים. לכן, הם מנתחים את הנתונים כדי להבין היכן "הון־סיכון הוא זול אבל כישרון הוא יקר". אם אוניברסיטת תל־אביב מייצרת יותר מייסדי סטארטאפים מאוניברסיטת ייל, והשווי של החברות בישראל נמוך יותר בתחילת הדרך - זהו סימן מבחינתה להגדיל את הנוכחות וההשקעות בישראל.
