איך משמרים את היתרון התחרותי של ישראל בתחום המחקרים הקליניים? בפאנל מיוחד בוועידת הבריאות התייחסו לנושא ליאת גוטליב, מנכ"לית ג'ונסון & ג'ונסון ישראל, פרופ' אירית בן-אהרון, מנהלת המרכז האונקולוגי ע"ש פישמן, קריה רפואית רמב"ם ובר לוי, מנכ"לית ומייסדת הבית של בר - מנכ"לית עמותת All.Can Israel. ועידת הבריאות מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות.
ועידת בריאות 2026 ליאת גוטליב, פרופ׳ אירית בן-אהרון, בר לוי
(צילום: ירון ברנר, ליאור שרון, טל אזולאי)

מה השתנה בשנים האחרונות, למה פחות מחקרים מגיעים לישראל? פרופ' בן-אהרון: "זה חלק מתהליך של שינוי גלובלי. הם לא מגיעים פחות רק לכאן אלא יש איזשהו שינוי בשנים אחרונות במפה הגלובלית גם של פיתוח תרופות, גם של בחירה של מדינות ובעיצוב של המחקרים. ברור שהמצב הגאו פוליטי לא מוסיף לנו אבל הוא לא הגורם היחיד. בשנים אחרונות כל המקום של סין ומדינות אסייתיות תופס תאוצה בצורה מאוד משמעותית ולכן אנו מסתכלים על המודלים האלה בצורה שונה. היום סין היא לא רק מקום שמגייס חולים, אלא מקום שמפתח תרופות, הרבה מאוד מחקרים מנפח המחקרים הולך לשוק הזה ומתבצע שם".
המדינה צריכה להיאבק על זה שיגיעו מחקרים פרמה משאר העולם? פרופ' בן-אהרון: "המדינה שתוריד את החסמים הרגולטוריים ותייצר מצב שיותר נוח לביצוע המחקר תוזיל את העלויות, תיצור תשתית הרבה יותר זמינה וטובה לחברות ולמי שמבצע את המחקר תהיה יותר אטרקטיבית. בעניין הזה אנו יכולים לגבש את כל השחקנים בשטח כדי לנסות לייעל את המצב".
ליאת גוטליב, מנכ"לית ג'ונסון & ג'ונסון ישראל, אמרה כי "החשיבות של המחקרים הקליניים לישראל היא מאוד חשובה גם עבור התעשייה, המטופלים והרופאים כי בסוף המחקרים הקליניים עוזרים לנו להישאר את ישראל בקדמת הבמה. בסופו של דבר מאוד מאוד חשוב שנישאר בקדמת הבמה כי יש קשר ישיר בין המחקר הקליני והיכולת להביא מחקר קליני והשקעות לישראל לבין איכות וחדשנות במערכת הבריאות הישראלית".
מה היה בקורונה שהכל היה נראה אחרת? בכל מקום דיברו על תרופות, ניסו תרופות והכל היה פשוט יותר? גוטליב: "בקורונה היה ברור שיש יעד משותף כי יש סכנה. אם אתה מדבר על מחקרים קליניים, כולם צריכים להבין שיש סיכון שישראל מאבדת את היתרון התחרותי שלה עם כל מה שקורה בעולם. בקורונה הבנו שאנו בסיכון קיומי או בריאותי ומה שקרה שפשוט כל השחקנים בשטח, כל השחקנים באקו סיסטם, הורידו את כל המגננות. היה יעד משותף, שת''פ. עכשיו צריך לוודא שמחקרים קליניים נשארים בקדמת הבמה וישראל נשארת רלוונטית ותחרותית ונתמקד בזה".
למה לחברת פרמה להשקיע פה ולא במקום אחר? גוטליב: "קודם כל, חשוב להבין לאור כל מה שאמרו שהיום תעשייה כשהיא לוקחת החלטות, היא מסתכלת על הכל בצורה יותר הוליסטית מפעם מהבחינה הזאת. היא לוקחת בחשבון כל מיני אלמנטים ולא רק של רגולציה של מחקר, העולם השתנה, יש את סין וארצות הברית ויש השלכות מרובות על מה שקורה.
"מדוע להשקיע פה בישראל? קודם כל כי זה עלינו כמו על מדינה וכל האקו סיסטם להראות את כל היתרון התחרותי, יש לנו רופאים מאוד טובים, המטופלים שלנו פתוחים ומוכנים לבוא להשתתף במחקרים, אנו צריכים לוודא שאנו עושים את הצעדים הנכונים ברמת רגולציה. מה שהחברות מחפשות זה מדינות שתהיה בהן יציבות רגולטורית ושזה מדינה שמסתכלת לא רק על מחקר קליני אלא גם על חדשנות בבריאות".
ועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות"
ועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות"
משתתפות הפאנל בוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות"
(צילום: יריב כץ)
בר לוי הוסיפה כי "אנו רואים 2 קצוות, מטופלים שלא מבינים מה זה מחקר קליני וחושבים שיש פה סטיגמה סביב הנושא ופוחדים להיות שפני ניסיונות - תפיסה מאוד מאוד שגויה כי כשאנו מדברים בעצם על מחקר קליני בטח בפאזה 3 אז זרוע הביקורת היא הרבה פעמים הטיפול הכי טוב שאפשר לקבל אותו היום אז אנו רק תורמים למדע. זה לא שפני ניסיונות אלא היכולת לקבל את הטיפול שיכול להיות הכי טוב לא בעוד 15 שנים אלא כבר עכשיו. זוהי זכות עצומה להשתתף במחקר קליני. מצד שני, אנו רואים באמת דווקא שמטופלות שדופקות על דלתות בתי חולים ושואלות האם יש מחקר בשבילי כי מיציתי את כל קוי הטיפול ואולי אצלכם יש משהו".
לדבריה, "אני רואה את 2 הקצוות כקצה שמחפש וקצה שלא מבין באמת את המשמעות. מה שאנו יכולים לעשות כמדינה זה להסביר מה זה מחקר קליני ולדבר את זה כמערכת כמה זה חשוב לנו, גם למען המטופלים וגם כדי שסל הבריאות שלנו ידע לקבל את אותם הטיפולים יותר מוקדם בגלל שנצבור פה ניסיון הרבה יותר רחב וגם כדי שנהיה בקדמת הבמה".
הגיוני מאוד שהדברים האלה יהיו בתל השומר ולא ברמב"ם או בזיו כי זה פריפריה. עד כמה המשחק הזה של משמעות איפה אתה גר משפיע על המשמעות האם תהיה חלק מאלה שזוכים לתרופת הזהב? בן-אהרון: "אז קודם כל, אנו לא מגדירים את עצמנו כפריפריה. חיפה היא לא פריפריה. אבל הפערים יכולים להיות אכן מאוד גדולים. אני חושבת שמטבעם של המחקרים וכל מה שכרוך בתשתית שנדרשת הם לא יכולים להיות בכל בית חולים אבל ישראל כמדינה שהיא קטנה מבחינה גיאוגרפית יש לנו אפשריות ליצור ערוצים שבהם אנו יכולים להנגיש את המידע שקיימים מחקרים ולהקל עד כמה שאפשר את הגיוס המחקרים האלה גם מבתי חולים. המערכת מאפשרת".
המלחמה משפיעה על המצב הגאופוליטי בתעשיה? גוטליב: "אני חושבת שמה שמשפיע יותר על הפארמה זה ההבנה שהתחום השתנה והשיקולים שבגללם לוקחים החלטות איפה לעשות מחקרים קליניים ואחרים זה לא רק גאופוליטי אלא גם הדברים שדיברנו קודם. על סין על ארצות הברית על השיקולים המערכתיים וכו'. אני כן יכולה להתייחס למלחמה ולהגיד שזה עוד דוגמא לשת"פ מאוד גדול בין תעשייה רופאים ומטופלים כדי להבין שמחקרים קליניים ממשיכים כי זה היה חשוב לנו מאוד. והיה פה שת"פ מדהים ומאוד מאוד מרגשים סביב המלחמה כולל איך להטיס לפה תרופות למרות שהשמיים סגורים".
זה נותן גם משהו מבחינת השקעות ותעסוקה להיות חלק ממשהו גדול רפואי ולזכות בתרופה הזאת? גוטליב: "בהחלט, אנו מרגישות שזה תורם מאוד לכלכלה בישראל ולקדמת הרפואה. בשנת 2025 היו השקעות של 700 מיליון שקל במחקרים קליניים שזה רק כ-65% מכלל ההשקעות. אם אתה מדבר על מקומות עבודה, תעשיות, חברות רב לאומיוות מעסיקות 11 אלף עובדים בישראל באופן ישיר או עקיף ויש לזה תרומה חשובה לחברה ולכלכלה בישראל ולמערכת הבריאות. להערכתי, יש בישראל מאות מחקרים בכל רגע נתון על תרופות".
איך אני המטופל שנמצא מול מחלה גדולה ונפל עליו עולמו והוא מחפש כל דרך בעולם למצוא תרופה יכול לדעת שבברזילי או בסורוקה יש ניסוי על מחלה ספציפית שאני צריך? לוי: "יש DATABASE אמריקאי שמכיל את המידע מכל העולם וגם של משרד הבריאות. לצערי הרב, השפה שבה מידע מונגש אינה מותאמת למטופל/מטופלת ממוצעים ולכן מאוד קשה, משפחה שמלווה משהו שחולה בסרטן, קשה להבין מה בדיוק מוצע והיכן. אפשר להגיד שאנו כעמותות חולים ועמותה שעוסקת במדיניות בתחום הסרטן עוסקים בזה המון איך להנגיש את המידע הזה הלאה כדי שבאמת מטופלים הכוח יחזור אליהם. מה אנו יכולים לעשות? להקל את החסמים נורא פשוטים האלה כדי לגייס מטופל/ת למחקר קליני תהיה יותר קצרה כי הם ידעו לבוא ולשאול את השאלות הנכונות ולבקש את המחקר".
אני רוצה שכל אחת מכן לסיום תנסה להצביע על צעד אחד חשוב שישראל תעשה מחר בבוקר כדי לחזור למעמד המוביל של מחקרים קליניים. גוטליב: "אני חושבת שצריכים לוודא שיש לנו אסטרטגיה לאומית הוליסטית שמותאמת גם למחקר קליני וגם לחדשנות בבריאות שתעזור למצב את היתרון התחרותי של ישראל היום וצריך להיות ברור מה המטרה הגדולה, מה הצעדים, מי עושה מה וכולם מסכימים כי בסוף זאת עבודה משותפת שלנו. חשוב שזה יהיה בהסתכלות הוליסטית".
בן-אהרון: "אני מסכימה לחלוטין עם מה שליאת אמרה. אסטרטגיה צריכה להיות לאומית, לא פר מוסד אלא באמת לקחת את כל הכוחות הפעילים בשטח מכל השחקנים ולמעשה ליישר קו כדי שכוח יחסי שלנו כמדינה יהיה הרבה מעבר לאוסף של בודדים של כל מרכז".
לוי: "אמשיך ואומר שצריך לעשות את זה ברמה פרקטית מעבר לדיבור על אסטרטגיה. מחר בבוקר משרד הבריאות צריך לכנס את כולם ולשים את המחקרים הקלינים בראש סדר עדיפויות כדי שהתרופות האלה יהיו זמינות כאן אחר כך כשישיקו אותם וגם כדי שנישאר בחזית רפואה כי יש לנו מערכת רפואית מדהימה וזאת הדרך שלנו לשמור עליה בתור מדהימה".