משק בית ממוצע בישראל הכניס 16,649 שקל נטו לחודש בשנת 2021, והוציא 15,122 שקל על תצרוכת. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מתוך סקרי הוצאות משקי הבית בשנים 2021-2019 שפורסמו היום (חמישי). מדובר בנתונים חשובים שלא עודכנו זמן רב, כאשר עד עכשיו הנתונים הידועים היו נכונים רק ל-2018.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
3 צפייה בגלריה
אילוסטרציה: כסף
אילוסטרציה: כסף
על מה הוצאנו את הכסף?
(צילום: shutterstock)
נכון ל-2021, במשק בית ממוצע 2,241 שקל הוצאו על מזון, 583 שקל על ירקות ופירות, 4,072 שקל על דיור, 1,534 שקל על תחזוקת הדירה, 601 שקל על ריהוט וציוד לבית, 518 שקל על הלבשה והנעלה, 967 שקל על בריאות, 1,645 שקל על חינוך, תרבות ובידור, 2,231 שקל על תחבורה ותקשורת ו-729 שקל על מוצרים נוספים.
נבהיר כי לפי הגדרות הלמ"ס, משק בית מוגדר כ"אדם או קבוצת אנשים הגרים יחד בדירה אחת באופן קבוע ברוב ימות השבוע, ויש להם תקציב הוצאות משותף למזון. במשק הבית נכללים גם בני משפחה שהם חיילים בשירות סדיר".
ההוצאה לתצרוכת מוגדרת כסך כל התשלומים שמשלם משק הבית על קניית מוצרים או שירותים, וכן אמידת שירותי דיור ושימוש ברכב בבעלות המעסיק. קניית דירה מוגדרת כהשקעה ולא כתצרוכת. התשלומים כוללים לעיתים גם ריבית, דמי הובלה או התקנה. קניית מוצר נחשבת לפי יום קבלתו, וסכום הקנייה המלא נחשב כהוצאה למוצר ביום הגעת המוצר לדירה, גם אם עד למועד זה שולם תשלום חלקי. ולכן, מקדמה שמשלם משק הבית על חשבון מוצר או שירות שטרם נתקבל או החזר חוב על חשבון מוצר שכבר נמצא בבית, אינם נחשבים כהוצאה לתצרוכת אלא כהגדלת החיסכון.

הפערים בין העשירונים התרחבו ב-2021

לפי הנתונים, ב-2020, השנה שבה פרצה מגפת הקורונה, הכניס משק בית ממוצע 16,320 שקל נטו והוציא 13,517 שקל בלבד. ב-2019, לפני השפעות הקורונה, ההכנסה הממוצעת בנטו עמדה על 16,559 שקל, וההוצאה הממוצעת עמדה על 15,990 שקל. מדובר על ירידה ריאלית בהוצאות של כ-15% לעומת ירידה ריאלית של 1.8% בהכנסות באותה תקופה.
עוד עולה מהנתונים כי הירידות הגדולות ביותר בין 2019 ל-2020 בהוצאות היו בסעיפים כמו "תחבורה ותקשורת" ו"הלבשה והנעלה" - ירידה ריאלית של 37.6% בכל אחד מהם, ובסעיף "חינוך, תרבות ובידור" הייתה ירידה ריאלית של 25%. העליות הגדולות ביותר היו בסעיפים "ירקות ופירות" ו"תחזוקת הדירה".
לפי הלמ"ס, למרות הירידה בהוצאות ובהכנסות, צעדי התמיכה הכספית של הממשלה סייעו למתן את השפעת המגפה. בשנת 2020 בעקבות משבר הקורונה והסגרים המתמשכים, הייתה ירידה ריאלית של 8.4% בהכנסה מעבודה ושל 10.5% בהכנסה מהון. כדי לצמצם את הפגיעה בהכנסות של משקי הבית, בשנה זו ניתן סיוע ממשלתי לאזרחים כגון מענק לכל אזרח, דמי אבטלה/חל"ת ופיצוי מרשות המיסים עבור עצמאים. עקב כך, חלה עלייה ריאלית של 39.2% בהכנסה מקצבאות ותמיכות בהשוואה לשנת 2019.
מהנתונים ניתן לראות גם כפי שנאמר רבות בעבר, שמי ש"נהנה" מתקופת הקורונה היו העשירים יותר באוכלוסיה. לפי הלמ"ס, בשנים 2019 ו-2020 הכנסתו של החמישיון העליון (שני העשירונים העליונים) הייתה 38% ו-37.4% מסך הכנסות, ואילו בשנת 2021 חלה עלייה והוא הגיע ל-38.8% מסך ההכנסות. בשנים 2019 ו-2020 חלקו של החמישון התחתון היה כ-7% מסך ההכנסות, ואילו בשנת 2021 הוא עמד על 6.5%.
בשנת 2021 הייתה עלייה ריאלית של 10.2% בהוצאה הממוצעת לתצרוכת (15,122 שקל לחודש) בהשוואה לשנת 2020 (13,517 שקל לחודש כאמור). הירידה בהוצאה לתצרוכת בין 2019 (לפני פרוץ מגפת הקורונה) ל-2021 (6.3%) הייתה בשיעור מתון יותר מהירידה בין 2020 ל-2019 (15.0%).
בשנה זאת חלה עלייה ריאלית בכל סעיפי ההוצאה למעט בסעיף "ירקות ופירות" בהשוואה לשנת 2020. בהשוואה לשנת 2019, השינויים הריאליים ברוב סעיפי ההוצאה היו מתונים למעט סעיף "תחבורה ותקשורת" (ירידה ריאלית של 28.4% שנבעה בעיקר בשל הירידה בהוצאה על נסיעות לחו"ל).
מבחינת ההכנסות, ב-2021 הייתה עלייה ריאלית של 1.7% בהכנסה הכספית ברוטו למשק בית (19,916 שקל), בהשוואה לשנת 2020 (19,287 שקל). מהשוואה בין השנים עולה שההכנסה בשנת 2021 הייתה כמעט ללא שינוי ריאלי (0.1%-) בהשוואה ל-2019 (לפני פרוץ מגפת הקורונה).
בשנת 2021 הייתה עלייה ריאלית של 2.8% בהכנסה מעבודה לעומת 2020. אולם בהשוואה לשנת 2019 (לפני משבר הקורונה), ההכנסה החודשית הממוצעת מעבודה עדיין הייתה נמוכה ב-5.9% במונחים ריאליים. ההכנסה מקצבאות ותמיכות נותרה גבוהה גם במהלך שנת 2021 ועמדה על 3,137 שקל לעומת 2,435 שקל בשנת 2019 (עליה ריאלית של 27.7%), מאחר שהסיוע הממשלתי נמשך במהלך החצי הראשון של שנת 2021. בהכנסה מהון הייתה עלייה ריאלית גם בהשוואה לשנת 2020 (38.4%) וגם בהשוואה לשנת 2019 (23.9%).
בלמ"ס הציגו גם את השינוי באחוזי הבעלות בקרב משקי הבית על מוצרים מסויימים. כך ניתן לראות למשל שב-2004 רק ל-66% ממשקי הבית היה מזגן, לעומת יותר מ-95% ב-2021. נכון לשנה זאת, 77% ממשקי הבית מחזיקים במינוי לאינטרנט, ול-97% ממשקי הבית יש טלפון נייד אחד לפחות. מבחינת מינוי לטלויזיה בכבלים או בלווין חלה ירידה מובנת בשל מהפכת האינטרנט המהיר, כך שב-2021 רק לכ-58% ממשקי הבית היה מנוי כזה לעומת יותר מ-70% ב-2004.
פורסם לראשונה: 12:59, 30.03.23