עבור רוב האנשים, כירורגיה פלסטית מתקשרת קודם כול לאסתטיקה. עבור פרופ’ יואב גרונוביץ, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי שערי צדק ומנהל הרמוניה - המרכז לטיפולים אסתטיים וניתוחים פלסטיים, התמונה רחבה הרבה יותר. העור עבורו אינו רק מה שנגלה במראה. עבודתו מפגישה אותו עם עור ורקמות בהקשרים של כירורגיה, שחזור, החלמה ואסתטיקה - ועם ההבנה שהעור אינו מעטפת בלבד. קמט או אובדן גמישות אינם רק עניין אסתטי, אלא ביטוי לשינויים המתרחשים בתוך מערכת ביולוגית מורכבת המשתנה לאורך החיים. מתוך נקודת המבט הזו נולד המותג SAPPHIRE.
פרופ’ גרונוביץ, מה גרם לך להרחיב את פעילותך בעולם הרפואי לפיתוח מוצרים קוסמטיים?
"אני לא רואה בזה מעבר לעולם אחר. מבחינתי, זה המשך של הסתכלות על העור מזווית נוספת. כרופא וכמנתח פלסטי אני עוסק במשך שנים באיכות הרקמה, בהחלמה, במבנה ובשינויים שמתרחשים עם הזמן. בשלב מסוים עולה באופן טבעי השאלה מה אפשר לעשות גם בשגרה היומיומית - לפני ואחרי שאנחנו מגיעים להתערבויות רפואיות. לא רציתי עוד מותג שמספר מה הוא מכניס לעור. עניין אותי להתמקד במה אנחנו מצליחים לשמר. מכאן הגיעה החלטה משמעותית: SAPPHIRE לא ייבנה סביב ‘רכיב כוכב’ אופנתי, אלא סביב מנגנון פעולה מכיוון אחר".
כאשר החל להיבנות הבסיס המדעי של SAPPHIRE, היה ברור שחומצה היאלורונית צריכה לתפוס בו מקום מרכזי. המחשבה לא הייתה ליצור עוד מוצר שמסתפק בשאלה כמה חומצה היאלורונית הוא מכיל או האם היא חודרת לעור. SAPPHIRE ביקש לקחת את המחקר צעד נוסף קדימה. דווקא ההיכרות העמוקה של פרופ’ גרונוביץ עם המולקולה העלתה שאלה אחרת: מה קורה לחומצה ההיאלורונית לאחר שהיא כבר נמצאת בעור, וכיצד ניתן לחשוב לא רק על הוספה שלה, אלא גם ובעיקר על שימורה?
חומצה היאלורונית אינה מרכיב סטטי. בעור מתקיימים באופן טבעי תהליכים מתמשכים של יצירה ופירוק. מכאן נולדה אחת השאלות המחקריות המרכזיות שהובילו את פיתוח המותג: האם ניתן לפתח קומפלקס קוסמטי בעל פעילות מעכבת של היאלורונידאז (Hyaluronidase) – אנזים מרכזי המעורב בפירוק חומצה היאלורונית – ובכך לפתוח כיוון חדש של חשיבה על שימור החומצה ההיאלורונית בעור?
מתוך השאלה הזו נולד Sapphire Complex™ - הליבה המדעית של SAPPHIRE. הקומפלקס משלב רכיבים בוטניים פעילים, רכיבים ממקור ימי, מערכות אנזימטיות ומינרלים מאבני חן, ונבנה סביב מספר צירים משלימים: הגנה מפני עקה חמצונית, תמיכה במטריקס החוץ-תאי ובקולגן, ולצידם הציר המרכזי של שימור החומצה ההיאלורונית. תפיסה זו עומדת בבסיס המדעי של הקומפלקס והמותג.
ב־SAPPHIRE הרעיון לא נשאר רק ברמת הפורמולה. במסגרת תהליך הפיתוח הועבר הקומפלקס למחקר במעבדות לחקר העור בעין גדי. שם בוצעו ניסויים מדעיים שבחנו את פעילותו בהקשר של עיכוב Hyaluronidase, במטרה לבדוק את יכולתו לעכב את הפעילות האנזימטית הקשורה בפירוק חומצה היאלורונית.
"מבחינתי, זה בדיוק המקום שבו הדברים הופכים למעניינים", אומר פרופ’ גרונוביץ. "התחלנו משאלה קלינית, תרגמנו אותה לקומפלקס ולפורמולה, ולקחנו אותה למעבדה. רצינו לבדוק האם באמת הצלחנו להרכיב קומפלקס שניתן למרוח על העור ושיעכב את הפירוק של החומצה ההיאלורונית הקיימת בעור. זו חשיבה שאני מכיר היטב מהרפואה: לפעמים המטרה אינה רק לבנות מחדש, אלא להגן על המבנה והתפקוד שכבר קיימים".
מ־Anti-Aging ל־Skin Longevity
אתה מדבר הרבה על שימור ולא רק על תיקון. האם מבחינתך זה החיבור של SAPPHIRE לעולם ה־Skin Longevity?
"בהחלט. בעיניי, Skin Longevity הוא שינוי באופן שבו אנחנו חושבים על העור. במשך שנים עולם האסתטיקה עסק בעיקר במה שכבר קרה - קמט שנוצר, גמישות שאבדה, שינוי במרקם או בגוון. היום השאלה הופכת רחבה יותר: מה קובע את איכות העור לאורך זמן, אילו מנגנונים מעורבים בתהליכי השינוי שלו, ומה מתוך המערכת הזאת אנחנו יכולים לנסות לשמר".
לדבריו, ההתמקדות של SAPPHIRE בחומצה היאלורונית ממחישה היטב את המעבר הזה. במקום להסתפק בשאלה כמה חומצה היאלורונית ניתן להוסיף לפורמולה, הפיתוח ביקש להתייחס גם לצד השני של המשוואה – לתהליכים האנזימטיים המעורבים בפירוקה.
"חומצה היאלורונית היא מבחינתי דוגמה מצוינת לחשיבה של Skin Longevity", הוא מוסיף. "זו מולקולה משמעותית מאוד גם בביולוגיה הטבעית של העור וגם בעולם הרפואה האסתטית. הרפואה האסתטית מתקדמת יותר ויותר לטיפולים טבעיים ולא מלאכותיים. מכאן הדגש ששמנו לא על הוספת חומצה היאלורונית אלא דווקא על שימור - הן של החומצה הקיימת והן של זו המוזרקת לעור".
מה מבין המחקרים שביצעתם במעבדות מו"פ ים המלח היה המשמעותי ביותר עבורך?
"מבחינתי, תוצאות המחקרים היו לא פחות ממדהימות. ראינו הצלחה שנעה בין 60%-91% בעיכוב היאלורונידאז באמצעות הקומפלקס שפיתחנו. המשמעות הקלינית היא שבקומפלקס של SAPPHIRE קיימת יכולת לשמר את החומצה ההיאלורונית בעור ברמה גבוהה ביותר. זו בשורה אמיתית בתחום!".
עבור פרופ’ גרונוביץ, הדרך הזו - מהקליניקה למעבדה ומהמעבדה למוצר - היא שמבדילה בין שימוש במדע כשפה שיווקית לבין בניית מותג מקצועי המבקש להתפתח מתוך מחקר.
כרופא שמגיע גם מהכירורגיה הפלסטית וגם מהרפואה האסתטית, איך אתה רואה את מערכת היחסים העתידית בין טיפול רפואי לבין טיפוח יומיומי?
"אני חושב שהעתיד נמצא בחיבור ביניהם, אבל לא בערבוב הגבולות. טיפול קוסמטי אינו מחליף רפואה, ורפואה אסתטית אינה מחליפה שגרת טיפוח נכונה. אלה שכבות שונות של אותה תפיסה. בחדר הניתוח אני פוגש רקמה מזווית אחת, בהרמוניה אני פוגש אותה דרך הרפואה האסתטית, ובטיפוח היומיומי אנחנו פוגשים את אותו עור בכל יום מחדש".
"אלה לא סוגי עורות שונים. זו אותה ביולוגיה שאנחנו פוגשים בנקודות זווית שונות. וככל שנדע לחבר טוב יותר בין הידע הרפואי, המחקר והטיפול היומיומי, מבלי לטשטש את הגבולות, כך נוכל לבנות תפיסה הרבה יותר מעמיקה של איכות העור לאורך זמן".
ומה היית רוצה ש־SAPPHIRE יהיה בעוד כמה שנים?
"הייתי רוצה שהוא יזוהה קודם כול עם איכות ואמינות. שיהיה מותג יפה ויוקרתי, אבל שהלקוח ירגיש שיש מחשבה, עומק וביסוס מדעי מאחורי כל מוצר ושיש קו שמחבר בין הניסיון הקליני לבין מה שהוא משתמש בו בבית".
ובמובן הזה, SAPPHIRE מבקש לעשות משהו שנשמע פשוט אבל אינו מובן מאליו: לקחת שנים של הסתכלות רפואית על עור ורקמה, ולתרגם אותן לשגרה שאינה מתחילה בחדר הניתוח אלא מול המראה בבית.
וזו אולי גם הסיבה שהמשפט האחרון של פרופ’ גרונוביץ נשמע פחות כמו סיסמה של מותג ויותר כמו הצהרת כוונות מקצועית: "אני לא רוצה ש־SAPPHIRE יהיה עוד מותג שמבטיח לעצור את הזמן. אני רוצה שהוא יהיה מותג שמתמקד במה הזמן גורם לעור, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לשמר את איכות העור לאורך הדרך".
חיבור משותף בין שני עולמות
כך הפכה שיחה רפואית לפורמולה מדויקת בהובלת ד"ר לירון מזור ופרופ’ יואב גרנוביץ
מאחורי כל פורמולה מוצלחת עומדת לא פעם כימיה אנושית לא פחות מרתקת מזו שמרכיבה את החומרים במעבדה. שיתוף הפעולה בין פרופ’ יואב גרונוביץ לבין ד"ר לירון מזור נולד בדיוק בנקודת המפגש שבין שני עולמות משלימים: הוא מביא את השטח, את חדרי הניתוח ואת ההיכרות האינטימית עם התנהגות הרקמה החיה לאורך שנים, והיא מביאה את המעבדה, את עולם הפורמולציות והיכולת המרשימה לתרגם תפיסה רפואית מופשטת לחומרי גלם עובדים.
(צילום: מוטי דביר)
העבודה המשותפת שלהם דרך FormulaLab לא התחילה מתוך קטלוג מוצרי מדף מוכן מראש, אלא מהתנגשות ברוכה של רעיונות. "לירון יודעת לקחת שיחה רפואית שקשורה לקרע ברקמה או להזדקנות טבעית, ולהפוך אותה בן רגע לשפת פורמולציה מדויקת", מעיד פרופ’ גרונוביץ. "אני מסביר מה מטריד אותי מבחינה ביולוגית, והיא יודעת לפרק את זה למרכיבים ולמערכת מוצר שלמה. זו בדיוק השותפות שחיפשתי".
מצידה של ד"ר מזור, האתגר היה לשמור על עמוד השדרה המקצועי של הרופא בלי ליפול למלכודות השיווקיות הקלאסיות של עולם הביוטי. "כשעובדים עם אדם כמו פרופ’ גרונוביץ, שרואה את האמת של העור יום-יום, אין מקום למוצרים שהם רק ‘יפים על המדף’", היא מסכמת. "SAPPHIRE לא היה יכול להיות סתם שם שמוצמד למוצר כדי למכור. הוא נולד, מהרגע הראשון, מתוך הראש שלו".
