בית משפט בפריז קבע כי יצרנית המלט הצרפתית לאפארג', ומנכ"לה לשעבר, אשמים במימון טרור בסוריה. על פי פסק הדין, החברה הפעילה מערכת מאורגנת, מוסתרת ולא חוקית שהחזיקה את מפעל ג'לבייה פעיל בין 2013 לספטמבר 2014. מיליוני אירו הוזרמו באמצעות מתווכים לקבוצות חמושות, ובהן ארגון המדינה האסלאמית וג'בהת א-נוסרה. הכסף הבטיח גישה לחומרי גלם, מעבר בטוח למשאיות ולעובדים, והמשך פעילות המפעל.
בית המשפט קבע כי התוכנית הפרה סנקציות אירופיות ותרמה ליכולתם של ארגונים ג'יהאדיסטיים לבצע מתקפות בסוריה ומעבר לה, תוך שהדגיש כי הזרמת הכספים שימשה כלי מרכזי בשליטת הקבוצות על משאבי טבע ועל פעילותן הרחבה.
מבחינה כספית, הוטל על לאפארג' כישות משפטית קנס של 1.125 מיליון אירו, ובנוסף חויבה לשלם קנס מכס של 4.57 מיליון אירו בשל אי-עמידה בסנקציות פיננסיות בינלאומיות. חוקרים ושופטים העריכו כי סך התשלומים לפלגים הקיצוניים נע בין 4.7 ל-5.6 מיליון אירו.
המשיכה לפעול באזור מלחמה
ההחלטה מסיימת סאגה שנמשכה כמה שנים ועסקה בכיצד שחקנית תעשייתית אירופית מרכזית המשיכה לפעול באזור לחימה, בעוד תאגידים רב-לאומיים אחרים נסוגו מסוריה כבר ב-2012. בתחילה פינתה לאפארג' רק עובדים זרים, בעוד העובדים הסורים נותרו במפעל עד ספטמבר 2014. את המתקן בג'לבייה פינתה החברה ב-18 בספטמבר 2014, עם התקדמות כוחות המדינה האסלאמית - והאתר נכבש למחרת.
בית המשפט סיכם כי מערכת המימון אורגנה מאז 2012 תחת התווית "תשלומי ביטחון", כשכספים נותבו ללפחות שלוש קבוצות חמושות באזור. החברה, שלימים נבלעה בקבוצה השווייצרית Holcim, העדיפה לשמר את פעילות המפעל לאורך 2013 ו-2014, למרות סיכונים משפטיים ואתיים גוברים.
השופטים גזרו עונשי מאסר וקנסות על בכירים לשעבר. המנכ"ל לשעבר ברונו לפון נידון לשש שנות מאסר ולקנס של 225 אלף אירו. בית המשפט קבע כי היה מודע לתשלומים ונתן הנחיות להמשך הייצור, תוך שתיאר את עמדתו במהלך ההליכים כבלתי כנה. המנהל הכללי לאזור לשעבר כריסטיאן הרו נידון לחמש שנות מאסר ונקנס בסכום זהה ללפון. הרו טען כי שמירת הפעילות בג'לבייה לא הייתה החלטה כספית גרידא, אלא גם אמצעי להגן על כ-1,000 עובדים - אולם השופטים מצאו כי פיקח על המשא ומתן שהוביל להסדר רווחי עם ארגון המדינה האסלאמית.
מדובר בפעם הראשונה שתאגיד צרפתי מורשע בבית משפט בהאשמות במימון טרור. בינואר 2024 סירב בית הדין לבטל את האישומים בשותפות לפשעים נגד האנושות נגד החברה, ובכך הבטיח שהחקירה תימשך. באוקטובר 2024 קבעו שלושה שופטים חוקרים כי לאפארג' וארבעה מנהלים לשעבר יועמדו לדין גם באשמת הפרת סנקציות של האיחוד האירופי.
הממדים הבינלאומיים של התנהלות החברה נבדקו אף הם. בארצות הברית הודתה לאפארג' ב-2022 באשמה בקשירת קשר לספק תמיכה חומרית לארגוני טרור, והסכימה לקנס של 778 מיליון דולר. הרשויות האמריקניות תיארו כיצד פעילות החברה המקומית בסוריה רדפה אחר יתרונות שישמרו את המפעל פעיל לאורך שנות הסכסוך הקשות ביותר, כולל הסדר דה-פקטו של חלוקת הכנסות עם ארגון המדינה האיסלאמית.
