רק 5% מהחללים והנרצחים במלחמת חרבות ברזל הותירו אחריהם צוואה: מאז 7 באוקטובר הוגשו 1,938 בקשות בענייני עזבונות של חללים ונרצחים לרשם הירושה, מתוכן, 1,840 הם מקרים שבהם לא נערכה צוואה. רק ב-98 מהבקשות הן בקשות לקיום צוואה. כך עולה מנתונים של האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה במשרד המשפטים, עו"ד בן ציון פיגלסון.
לשם השוואה, בדוח סיכום הפעילות של האפוטרופוס הכללי לשנת 2023 טופלו כ-1,450 בקשות לצווי ירושה וצווי קיום צוואה לחללים ולנרצחים במלחמה, וגם אז אחוז הנרצחים שלא ערכו צוואה עמד על כ-95%.
בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", עולם הירושה בישראל נדרש להתמודד עם שאלות משפטיות ואנושיות שלא התמודד עמן עד כה. מאחורי כל בקשה לצו ירושה עומדת משפחה שאיבדה בן, בת, הורה או אח – ועכשיו נדרשת להתמודד גם עם ההיבטים המשפטיים של האובדן.
בהובלת משרד המשפטים, בתוך חודש אחד מפרוץ המלחמה – ב-7 בנובמבר 2023 – תוקן חוק הירושה כך שהוסדרו סוגיות ייחודיות הנוגעות לנפגעי המלחמה. אחד הסעיפים החדשים קבע כי בני משפחה שנפטרו בסמיכות זמנים, כמו אלו שנרצחו יחד ב-7 וב-8 באוקטובר, ייחשבו כאילו נפטרו באותו מועד, גם אם קיים פער של דקות או שעות. התיקון נועד למנוע עיוותים שנובעים מהסדרי הירושה הרגילים, שבהם אפילו הפרש קטן בזמן הפטירה עלול לשנות את זהות היורשים או את חלקם בירושה.
בנוסף, הורחב שיקול הדעת שניתן לרשמי הירושה, המאפשר להם לקבוע חלוקה אחרת של העיזבון (הרכוש) אם הדבר מוצדק בנסיבות מיוחדות. כך, לדוגמה, במקרה שבו בני זוג נרצחו מבלי שהותירו אחריהם ילדים, והורי האישה מצד אחד ואחיו של הבעל מצד שני ביקשו להסדיר את הירושה ביניהם, אפשר התיקון להגיע להסדר מוסכם: ההורים ירשו את הנכסים בישראל, והאח ירש את הזכויות של בני הזוג בחו"ל – חלוקה מוסכמת שמנעה מחלוקות מיותרות.
"לשים את האנושיות לפני הפורמליות"
תיקון נוסף עסק בהסתלקות מירושה – כלומר, ויתור על הזכות לרשת לטובת קרובים אחרים. החוק החדש הרחיב את מעגל הקרובים שניתן להסתלק לטובתם, כך שחל על משפחות חללי חרבות ברזל וכולל גם הורים, קרובי משפחה נוספים ואף בני זוג לשעבר. המטרה: להקל על חלוקת העיזבון ולמנוע הליכים משפטיים מיותרים.
לפי נתוני האפוטרופוס הכללי, כ-90 משפחות שכולות כבר השתמשו בהוראה הזו. באחד המקרים שטופל, חייל שנהרג במלחמה לא היה בקשר עם אביו. האם ביקשה לרשת לבדה את בנה שנפטר. בשיתוף פעולה בין האפוטרופוס הכללי, צה"ל ומשרד החוץ, אותר האב בחו"ל, הוסבר לו ההליך והוא חתם על תצהיר הסתלקות. כך יכלה האם לרשת את כל עיזבונו של בנה, שאותו גידלה לבדה.
בן ציון פיגלסוןצילום: משרד המשפטיםבמקרים מסוימים נדרשו רשמי הירושה לטפל בסיטואציות רגישות. כך למשל, אם טענה לאחר שבתה נרצחה במלחמה שאינה יודעת את זהות האב וביקשה לרשת לבדה. רשמת הירושה ביצעה חקירה מקיפה ולאחר שנחה דעתה כי מדובר בטענה אמיתית, ניתן צו ירושה הקובע שהאם יורשת לבדה.
"העיקרון שמנחה אותנו הוא לשים את האנושיות לפני הפורמליות", אומר האפוטרופוס הכללי, עו"ד בן ציון פיגלסון. "מאחורי כל תיק יש אם, אח או אלמנה, והאפוטרופוס הכללי פעל כדי לאפשר למשפחות השכולות להתמודד בכבוד עם האובדן – בלי להיאבק בבירוקרטיה".
