הנתונים הדמוגרפיים של מדינת ישראל מצביעים על מהפכה שקטה אך דרמטית: בתוך שני עשורים פלח האוכלוסייה שמעל גיל 65 צפוי להוות כ-15% מכלל אזרחי המדינה, ושיעור בני ה-75 ומעלה יכפיל את עצמו עד לכ-1.1 מיליון איש. עבור דניאל ברמן, מנכ"ל רשת "בית בלב" אשר נכנס לתפקידו לפני כחצי שנה, לא מדובר רק בסטטיסטיקה יבשה, אלא בקריאת השכמה למערכת הבריאות הלאומית. "הזקנה והעלייה באורך החיים דורשות מאיתנו להסתכל על המציאות בצורה הוליסטית," מסביר ברמן. "במשך שנים לא הושקעו ברמה הלאומית משאבים מתאימים בנושא הזה, והמדינה לא הפכה את היעד האסטרטגי של ההיערכות להזדקנות האוכלוסייה לתוכנית לאומית מתואמת, מתוקצבת ומדידה כהלכתה. המבנה של התחום, השוק והאתגרים הכרוכים בו מחייבים השקעת משאבים מאסיבית ברמה הלאומית. אנחנו ב’בית בלב’ רואים בהתגייסות למשימה הלאומית הזאת שליחות ואחריות רחבה וגדולה כרשת המובילה והחשובה בתחום הגיל השלישי בישראל", הוא אומר.
הלב הפועם של הארגון הוא האנושיות
ברמן, בן 55, עורך דין בהשכלתו, מביא איתו ניסיון של כשני עשורים בקבוצת "מכבי", בתוכם ניהול עד לאחרונה של מחוז המרכז במכבי שירותי בריאות על 600 אלף מבוטחיו. כעת, הוא רואה בתפקידו הנוכחי סוג של הגשמת חלום, שכן הנושא תמיד היה קרוב לליבו. לתפישתו, על אף הטכנולוגיה המתקדמת בכל תחומי החיים, הלב הפועם של הארגון בטיפול בגיל השלישי הוא המקצועיות הקלינית, האנושיות והחמלה למטופלים. מתוך תפיסה עמוקה זו, מקימה הרשת "בית ספר לחמלה" – יוזמה פורצת דרך שמטרתה להפוך את המושג המופשט לכלי עבודה מדיד ומקצועי. "חמלה במערכת בריאות היא בסיס לכל טיפול. זה לא ממד קליני, אבל כשחומלים אנשים ומתייחסים אליהם ולצרכים שלהם בכבוד, המצב הקליני שלהם משתפר", הוא מסביר. "זה הלך רוח וחלק מתרבות ארגונית שאנו משרישים בבית בלב. הקמנו בית ספר שבו כל 1,600 העובדים שלנו, מהמנכ"ל ועד אחרון המטפלים, עוברים הכשרה בתחום. אנחנו לומדים איך מבטאים ומיישמים חמלה, ואיך יוצרים הוויה תרבותית שבה חמלה היא חלק בלתי נפרד מהשירות והטיפול במטופלים ובני משפחותיהם, מדרישות הגיוס והערכת העובדים וממערכת המדידה הארגונית. האמירה שלנו ברורה: חמלה היא תנאי סף לעבודה ומתן השירות בבית בלב".
גישה הוליסטית לצד טכנולוגיות מתקדמות
"בית בלב" מקבוצת מכבי היא אחת הרשתות המובילות והגדולות בישראל בהקמה והפעלה של בתי חולים שיקומיים גריאטריים ובתי דיור מוגן. הרשת פועלת זה כ-30 שנה, ומפעילה ארבעה בתי חולים ומרכזים רפואיים בערים נשר, כפר סבא, ראשון לציון ואילת. בימים אלה נבנה בית חולים נוסף, חדיש וגדול, במרכז הארץ שיפתח בשנה הבאה. כמו כן, הרשת מונה שבעה בתי דיור מוגן או בתי אבות הממוקמים בתל אביב, פתח תקווה, קריית מוצקין, רמת השרון, כפר סבא, ירושלים ואשדוד. סך הכל 850 יחידות דיור, ו-800 מיטות אשפוז במרכזים הרפואיים.
ברשת דוגלים בראייה הוליסטית שמציבה את האדם במרכז, ומשלבת מקצועיות קלינית ושירותיות בבתי החולים ובמרכזים הרפואיים. בצד זה, בתחום הדיור המוגן, שמה הרשת דגש על חוויית חיים מלאה, בריאה ועשירה. כחלק מכך, הדיירים נהנים מחיי קהילה ותרבות מגוונים, לצד מעטפת שירותים רחבה.
מתוך ראיית עולם של שימת ההון האנושי במרכז, הרשת שמה דגש מיוחד על הכשרת צוות מטפלים איכותי ומקצועי. "בית בלב" מפעילה תוכנית התמחות בגריאטריה לרופאים במטרה להכשיר את דור העתיד של הרופאים המומחים בתחום. "בית בלב" גם משקיעה רבות בפיתוח וקידום ההון האנושי של כלל סגלי הרפואה והתפעול בהכשרות ייעודיות והשקעה בחוסן העובדים.
בנוסף לעשייה השוטפת, "בית בלב" דוגלת באימוץ טכנולוגיות חדשות בעיקר בבתי החולים, המיטיבות עם חיי המטופל ומסייעות רבות למטפלים. כך נעשית עבודה מעמיקה של מחקר ופיתוח כחלק מאסטרטגיית הרשת בנוגע להיבטים קליניים הקשורים לגיל השלישי, לצד רכישת טכנולוגיות קיימות והטמעתן בכותלי בתי החולים. בנוסף, הרשת מטמיעה כלי בינה מלאכותית, לדוגמה: ניבוי ומקסום תהליכי שיקום או לביצוע תרגילי פיזיותרפיה בשיקום מבוססי טאבלט, המאפשרים רצף טיפולי גם מעבר לשעות העבודה של הצוות.
(צילום: מיכה הצלם)
חוויה רב חושית של ים באשפוז
אחד האתגרים הקשים ביותר בגיל השלישי הוא הבדידות, שעלולה להתעצם בזמן אשפוז ממושך. ב"בית בלב" החליטו לרתום את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר כדי לשפר את חייהם של הדיירים ולהביא אותם עד קצה העולם מבלי לזוז מהמרכז הרפואי. הרשת הקימה בבית החולים בראשון לציון "חדרים אמרסיביים" – מרחבים רב-ממדיים אינטראקטיביים המאפשרים למטופלים לחוות עולמות תוכן מחוץ לכותלי בית החולים, לצד פעולות טיפול שיקומיות. למעשה, "בית בלב" היא רשת בתי החולים הראשונה בארץ בתחום השיקומי-גריאטרי המאמצת טכנולוגיה זאת.
"תחשוב על אדם שמאושפז חודשים שלא יצא מהחדר", מתאר ברמן. "אנחנו נותנים לו חוויה רב-חושית של שפת הים, טיול ברחובות פריז או ישיבה באולם קונצרטים. זה נותן תחושת ערך וכבוד. מעבר לפן החווייתי, יש כאן גם פן טיפולי-שיקומי. אנחנו יכולים לבנות סביבת עבודה שמדמה את הבית האמיתי של המטופל כדי להכין אותו לשחרור, או סביבת עבודה טיפולית בתחום השיקום יחד עם המטפלים." בכוונת "בית בלב" לפתוח בקרוב חדרים אמרסיביים גם בשאר בתי החולים שלה.
ברמן מדגיש כי "בית בלב" היא כיום הרשת המובילה בתחום בתי החולים השיקומיים גריאטריים בישראל, והיא גם שחקן משמעותי בתחום הדיור המוגן, אך היא לא נחה לרגע. "אנחנו הגורם המרכזי היום שמפתח, מתכנן ובונה בתי חולים המשכיים הכוללים מחלקות סיעודיות מורכבות ושיקום גריאטרי וגם שיקום לצעירים", הוא אומר. "בנינו את בית החולים בראשון לציון לפני כארבע שנים, והיום הוא הגדול והמשמעותי בארץ. בעוד כשנה ייפתח בית חולים חדש ומתקדם של מכבי שירותי בריאות בבנייה והפעלה של ‘בית בלב’, שיכלול כ-10 מחלקות ויהווה שינוי מהותי בשירות לגיל השלישי באזור גוש דן. ההשקעה הכספית בבניית בית חולים חדש, לדבריו, היא עצומה, ומכבי כקופת החולים המובילה במדינה ו"בית בלב" נעתרו לאתגר, ו"בית בלב" בונה את בית החולים המודרני והמתקדם בארץ בתחום האשפוז ההמשכי.
לצד האשפוז, תחום הדיור המוגן תופס תאוצה כצורך קהילתי. "אנשים לא רוצים רק לחיות יותר, הם רוצים לחיות טוב יותר", קובע ברמן. "הדיור המוגן הוא בית, הוא קהילה תומכת, הוא מעטפת רגשית ופיזית. מדהים לראות שם אנשים עם שמחת חיים, ולפעמים אפילו זוגיות ואהבה חדשה. אנחנו מספקים להם סביבה תרבותית מלאה ועשירה בתכנים וליווי תומך, בסטנדרטים הגבוהים ביותר".
שש השנים האחרונות הציבו בפני ברמן והמערכת אתגרים חסרי תקדים. בתקופת הקורונה, כראש מחוז מרכז במכבי, הוא ניהל את מערך החיסונים הלוגיסטי המורכב באזור המרכז, שכלל עשרות מתחמי חיסון ומתן חיסונים לאורך כל שנות הקורונה. המלחמה שהחלה בשבעה באוקטובר וגם המלחמה מול איראן הביאו איתן מורכבויות חדשות: טיפול במפוני הצפון והדרום, הקמת מרכזים לבריאות הנפש שהוקמו בתוך זמן קצר, וניהול צוותים מעורבים של יהודים וערבים תחת מתח ביטחוני גבוה. "ניהלנו את המשברים האלו ברגישות ובנחישות, הן ברמת הקהילה והן ברמת בתי החולים", הוא משחזר. "המשכנו לתת שירות בקבוצת מכבי על כל גווניה, כשחלק גדול מהצוות מגויס למילואים, ולטפל במטופלים רבים שנמצאים בחרדה. אצלנו הצוותים הם תשקיף של החברה הישראלית - יהודים וערבים שעובדים יחד. ניהול של מצב כזה תחת לחץ רב דורש מנהיגות אישית וחוסן מנטלי".
(צילום: מאור לוי)
שואף לפסגות הגבוהות
במהלך השנים מילא ברמן שורת תפקידים בכירים בקבוצת מכבי ובמערכת הבריאות. בין היתר, עו"ד במגזר הפרטי ובמכבי שירותי בריאות, עוזר בכיר למנכ"ל מכבי שירותי בריאות, מנכ"ל מכבי יזמות וניהול, ויו"ר דירקטוריון חממת החדשנות eHealth Ventures, ראש מחוז מרכז וכעת מנכ"ל רשת "בית בלב". הוא בוגר תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, מוסמך בהצטיינות במשפט מסחרי בתוכנית משולבת של אוניברסיטת תל אביב ו-UC Berkeley, בעל תואר שני במנהל עסקים, ובעל תואר ראשון ביחסים בינלאומיים ולימודים משלימים מהאוניברסיטה העברית, גם כן בהצטיינות.
כשהוא לא מנהל את הרשת, ברמן מוצא את השקט שלו דווקא במקומות מאתגרים פיזית. הוא חובב טיולים בארץ ובחו"ל למיטיבי לכת, ובאוקטובר הקרוב מתכנן להגיע למחנה הבסיס של הר האוורסט (בגובה של כ-6,000 מטר). בשנה הבאה מתכנן לכבוש את פסגות הקילימנג’רו - ההר הגבוה באפריקה, והאלברוס – ההר הגבוה ביותר באירופה. עבורו, הטיפוס הוא לא רק תחביב, הוא גם שיעור במנהיגות ובניהול. "יש הרבה מן המשותף בין טיפוס הרים למנהיגות", הוא מסכם. "כיבוש של פסגת הר זה אתגר סיזיפי והתמודדות עצמית עם אתגר פיזי ובעיקר נפשי, שבו אתה מחליט שזו המשימה, האתגר שלך והמחויבות שלך לעצמך להשיגו בכל מחיר. אתה פועל כחלק מצוות, עם עזרה הדדית ועם הרבה מאוד חוסן מנטלי. כמו בניהול, אתה צריך לראות למרחוק, להתמודד עם משברים, להוביל את הדרך ולכבוש יעדים, במציאות שהיא לעולם לא מושלמת ומלאת אי-ודאות וקשיים. אבל בסופו של דבר, כשאתה כובש את היעד, אין משהו מספק מזה".
"המטרה שלי כמנכ"ל בית בלב היא לעשות שינוי אמיתי בעולמו של הקשיש"
"כמו רבים מבני גילי, התמודדתי עם הקשיים הכרוכים בטיפול בהורים מבוגרים עם בעיות תפקוד, הן בהיבט הפיזי הרגשי והקוגניטיבי. נכנסתי לתפקיד עם ההבנה העמוקה הרגשית של העול המוטל על הקשישים ועל בני המשפחה שלהם במסע הארוך הזה. המעבר מאנשים בריאים ומתפקדים לעולם הזיקנה, שיש בו בעת חולי, המון תלות וחוסר אונים - הוא קשה מנשוא. המטרה שלי כמנכ"ל בית בלב היא להקל ככל האפשר על התחנה האחרונה בחייהם, לעשות שינוי אמיתי בעולמו של הקשיש, לסייע ככל הניתן לבני המשפחה שחווים גם הם משבר. אני מאמין ששינוי כזה נדרש והוא עשוי להשפיע על ההתייחסות של העולם העוטף את הגיל השלישי.
אם בעוד מספר שנים אדע שהצלחתי לפתח תשתיות ולקדם תהליכים ויוזמות שישפרו את חיי המטופלים בכלל המערכות, אם אדע שהצלחתי לגייס משאבים הן ברמת הרשת והן ברמה הלאומית במטרה לקדם את התחום, על מנת לשפר באופן מהותי את חיי החולים ולהביא את הנושא של הגיל השלישי לקדמת הבמה הלאומית בתחום הבריאות, כי זה המקום שמגיע לו – ארגיש סיפוק גדול.
אני יודע שזה מסע לא קל. הגיל השלישי פחות אטרקטיבי לקהל הרחב, ומדובר במטופלים שבמקרים רבים לא יכולים להשמיע את מצוקתם. אני נכנס אליו בתשוקת עשייה גדולה ואני מרגיש מחויב למסע ולמטרות שלו. אני מגיע אליו באופטימיות גדולה ומניסיוני העשיר בניהול - מי שמגיע עם תשוקה לתפקיד, עם חזון ויכולת להתמודד עם משברים, מדביק אחריו באופטימיות גם אחרים, מהצוותים בבית בלב ועד למערכות האחרות בתחום הבריאות. כולנו נהייה שם בגיל השלישי, כולנו נלווה בני משפחה יקרים לנו שיהיו שם, לכן כולנו חייבים להאמין בשינוי המשמעותי הנדרש ומי שכמוני, נמצא בעמדת הנהגה, צריך לחתור לשם בכל הכוח".
