יש דברים שאפשר להסביר, ויש כאלה שפשוט צריך לחוות. מוזיקה סימפונית חיה שייכת לסוג השני. אפשר לשמוע יצירה דרך אוזניות, להפעיל הקלטה בבית או לצפות בביצוע על המסך, אבל שום דבר מזה לא באמת מכין לרגע שבו עשרות נגנים יושבים יחד על במה באולם גדול, יוצרים צליל אחד, והקהל כולו נמצא בתוכו.
אולי דווקא בתקופה שבה החיים בארץ רוויים במתח, חוסר ודאות וחדשות שקשה להתנתק מהן, הרגע הזה מקבל משמעות חדשה. לא בהכרח בריחה מהמציאות, אלא הפוגה ממנה; מקום שבו אפשר להקשיב, להרגיש ולאפשר למוזיקה לעשות את מה שהיא יודעת לעשות כבר מאות שנים: לגעת בלב.
"בתקופות כאלה כל שכבות ההגנה שלנו מתקלפות", אומר מאסטרו דן אטינגר, המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית ראשון לציון. "המוזיקה פוגשת אותנו אחרת. היא לא מוחקת את מה שקורה בחוץ, אבל היא מאפשרת רגע של נשימה. היא פותחת משהו אצל האדם, מחברת אותו לרגש ונותנת לו מקום להיות בתוך עצמו".
"זו תזמורת שחושבת תיאטרון"
אחרי יותר משני עשורים של קריירה בינלאומית, דן אטינגר מביא לתפקידו כמנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית ראשון לציון ניסיון רב שנצבר על במות ברחבי העולם, לצד היכרות עמוקה עם התזמורת ועם הקהל הישראלי. עבורו, זו הזדמנות להמשיך ולהשקיע בעשייה המוזיקלית בארץ ולפתח את דרכה האמנותית של התזמורת.
"אני מרגיש שיש לי הרבה מה לתת כאן", הוא אומר. "אני רוצה להשקיע את כל האנרגיה האישית והאמנותית שלי בתזמורת הסימפונית ראשון לציון ובאופרה הישראלית".
עבור התזמורת, העבודה עם אטינגר היא חלק מהשאיפה להמשיך ולפתח את הזהות האמנותית שלה ולהציע לקהל מגוון רחב של חוויות מוזיקליות. עבור רבים בקהל, הוא גם סיבה בפני עצמה להגיע לקונצרט – ולגלות את התזמורת דרך הפרשנות האישית שלו.
מי שמכיר את התזמורת רק מהקונצרטים הסימפוניים שלה, אולי לא יודע שהיא משמשת גם כתזמורת הקבועה של האופרה הישראלית, ולמעשה, היא התזמורת היחידה בישראל שזהו חלק בלתי נפרד מה-DNA המקצועי שלה.
החיבור הזה הוא לא רק עניין ארגוני. לדברי אטינגר, הוא משפיע גם על האופן שבו התזמורת מנגנת. נגני התזמורת רגילים להקשיב לזמרים, לטקסט, לדמויות ולדרמה שמתרחשת על הבמה. כשהם עוברים לנגן רפרטואר סימפוני, הניסיון הזה נשאר איתם.
"זו תזמורת שחושבת תיאטרון גם כשהיא מנגנת קונצרט סימפוני", אומר אטינגר. "זה בא לידי ביטוי בפרשנות, בצבע הצליל ובאינטרפרטציה. אני חושב שהקהל מרגיש את ההבדל".
החיבור בין העולמות יבוא לידי ביטוי גם בעונה הקרובה, בין היתר בשיתוף הפעולה עם תיאטרון גשר. אחרי המפגש המוצלח בין "יבגני אונייגין" האופראית ובין "אונייגין – הערות שוליים", ייפגשו הפעם האופרה "נישואי פיגארו" של מוצרט והמחזה "נישואי פיגארו" של בומרשה. על במה אחת ייפגשו התזמורת, זמרי האופרה ושחקני התיאטרון – חיבור שמבקש להרחיב את גבולות הקהל ולהפגיש בין מי שמגיע לתיאטרון למי שמגיע לקונצרט.
גם הצעירים מגלים את הקסם
אם פעם מוזיקה קלאסית ואופרה נתפסו אצל רבים כעולם אליטיסטי, מרוחק או כזה ששייך בעיקר לקהל מבוגר, בשנים האחרונות התמונה משתנה. יותר ויותר צעירים מגלים מחדש את המוזיקה הקלאסית, את האופרה ואת החוויה של הופעה חיה – לעיתים דרך נגנים ומבצעים שהם פוגשים ברשת, דרך עיבודים עכשוויים ושיתופי פעולה בין ז'אנרים, ולעיתים פשוט מתוך סקרנות ורצון לחוות משהו אחר.
גם עבור התזמורת, השינוי הזה הוא הזדמנות לחשוב מחדש על הדרך שבה פוגשים קהל חדש. המטרה אינה לוותר על המסורת, אלא לפתוח אליה דלתות נוספות – באמצעות תוכניות מגוונות, חיבורים בין אומנויות וסדרות שמציעות חוויה פחות פורמלית ונגישה יותר גם למי שלא גדל על מוזיקה קלאסית.
העונה החדשה של התזמורת בנויה בדיוק על המפגש הזה בין המוכר לחדש. מצד אחד, יצירות שהפכו לנכסי צאן ברזל של המוזיקה הקלאסית, כמו "הסימפוניה הפנטסטית" של ברליוז – יצירה דרמטית, סוחפת וגדולת ממדים. מצד שני, יצירות חדשות, מוזיקה שנכתבה במיוחד לתזמורת, סולנים ומנצחים מוכרים, לצד אמנים שמגיעים לראשונה, ואפילו סדרה מיוחדת ומהנה לילדים ולכל המשפחה במוזיאון אגם.
דן אטינגר
(צילום: מיכאל פביה)
המטרה היא שכל קהל יוכל למצוא את נקודת הכניסה שלו. יש מי שמגיעים בשביל יצירה אהובה, אחרים מחכים לסולן או למנצח מסוים, ויש מי שמחפשים דווקא את ההפתעה – לשמוע יצירה חדשה, להיחשף למלחין שלא הכירו או לפגוש חיבור אמנותי מפתיע.
ולמי שעולם הקונצרטים הסימפוניים עדיין מרגיש קצת רחוק או מחייב, מציעה התזמורת את סדרת "פרנדסימפוני". כאן אפשר לפגוש את התזמורת מזווית אחרת: פרקים מתוך יצירות סימפוניות לצד מוזיקה ישראלית, שירים בעיבודים סימפוניים ומוזיקה קלה – והכול בביצוע נגני התזמורת בכלים קלאסיים. גם האווירה פחות פורמלית, עם אירועי טרום-קונצרט ובר הצמוד לאולם.
"זו פשוט חוויה אחרת", מסביר אטינגר. "אפשר לקבל טעימה מהעולם הסימפוני במינון קטן יותר, ולצד זה ליהנות מערב קצת אחר".
פשוט להיות שם לחוות
מאחורי העונה החדשה עומדת גם מציאות מורכבת, שהתזמורת נדרשה להתמודד איתה בשנים האחרונות. משבר הקורונה, המצב הביטחוני והמלחמות יצרו תקופה ממושכת של חוסר ודאות, לצד אתגרים רגשיים ותקציביים.
"השנים האחרונות היו ללא ספק התקופה המורכבת ביותר שידעה התזמורת", אומר עופר סלע, מנכ"ל התזמורת. "משבר הקורונה, המצב הביטחוני והמלחמות יצרו מציאות של חוסר ודאות מתמשך. לצד האתגרים והקשיים הרגשיים, נאלצנו להתמודד גם עם מציאות תקציבית קשה. אך למרות הכול המשכנו להאמין שתרבות היא לא מותרות, אלא צורך בסיסי, במיוחד בתקופת משבר".
אולי הדרך הטובה ביותר להבין את הקסם של מוזיקה סימפונית היא פשוט להגיע. לשבת באולם ולהקשיב. בתקופה שבה קשה לדעת מה יביא איתו מחר, יש משהו מיוחד בידיעה שבשעה מסוימת, באולם מסוים, עשרות נגנים יעלו לבמה וייצרו יחד חוויה חד-פעמית.
"אי אפשר באמת להבין מהי מוזיקה סימפונית עד שחווים אותה באולם", אומר אטינגר. "אפשר לקרוא עליה, לראות סרטונים או לשמוע הקלטות, אבל זה לא אותו הדבר. צריך פשוט להיות שם".
ואולי זו גם הסיבה שמנוי הוא יותר מכרטיס לכמה קונצרטים. הוא הזמנה להקדיש לעצמכם לאורך השנה כמה ערבים של מוזיקה, גילוי ורגש. ערב אחד יכול להיות ברליוז, אחריו מוצרט, ובפעם אחרת יצירה חדשה שעדיין לא שמעתם מעולם. לפעמים מגיעים בשביל המלחין, לפעמים בזכות הסולן או המנצח, ולפעמים פשוט מתוך סקרנות.
בעונה שבה התזמורת מציעה כל כך הרבה דרכים להיכנס לעולם שלה, הבחירה יכולה להיות פשוטה: לבחור סדרה, למצוא את המקום שלכם באולם – ולתת למוזיקה לעשות את השאר.
לפרטים על המנוי ועל הקונצרטים של התזמורת הסימפונית ראשון לציון בעונה החדשה:
