שירות המודיעין הפנימי של צרפת (DGSI) החל בתהליך של ניתוק מהחברה האמריקנית פלנטיר (Palantir), ובחר בחברה הצרפתית צ'פסוויז'ן (Chapsvision) כחלופה מקומית לניתוח נתונים קריטיים. המהלך, שצפוי להימשך מספר שנים, הוא חלק ממגמה אירופית רחבה של בניית ריבונות טכנולוגית ומיעוט תלות בתוכנה אמריקנית.
הקשר בין שירות המודיעין הצרפתי לפלנטיר החל לאחר פיגועי ה-13 בנובמבר 2015 בפריז, כשסוכנויות האבטחה אימצו בדחיפות את פלטפורמת Gotham של החברה לצורכי ניתוח נתונים. ראשי המודיעין הצרפתי תיארו מלכתחילה את התלות בטכנולוגיה האמריקנית כפתרון זמני בלבד, עד שתבשיל חלופה מקומית. כעת, אחרי כעשור, החלופה הגיעה.
פלנטיר הודיעה שהחוזה עם ה-DGSI עומד בעינו לעת עתה ושמערכותיה ימשיכו לפעול לאורך תקופת המעבר, כדי למנוע פערי יכולת בתחום רגיש לביטחון הלאומי. מנכ"ל החברה, אלכס קארפ, נחשב למקורב לנשיא ארה"ב טראמפ.
הוקמה בעקבות פיגועי 11 בספטמבר
פלנטיר נוסדה ב-2003 בעקבות כשלי המודיעין שחשפו פיגועי ה-11 בספטמבר. לחברה היסטוריה של מבצעים בעלי פרופיל גבוה ולא פחות ממחלוקות. לפי דיווחים, היה לה חלק מרכזי בהתנקשות בארכי-טרוריסט אוסאמה בן לאדן, ב-2011, במבצע "חנית הנפטון" במסגרתו פשטו לוחמי הכוחות המבצעיים המיוחדים של ארה"ב על מתחם פרטי מבוצר בו הסתתר בפקיסטן.
בצד הבעייתי, פלנטיר חתמה מאז ינואר 2025 על חוזים בהיקף של למעלה מ-81 מיליון דולר עם רשות ההגירה האמריקנית ICE, בהם מערכת ImmigrationOS ומערכת ELITE שמייצרת מפות של יעדי גירוש פוטנציאליים.
צ'פסוויז'ן, שנוסדה ב-2019, מציבה את עצמה כמתחרה אירופית לפלנטיר ומתמחה בשילוב וניתוח כמויות גדולות של נתונים ממקורות שונים. החברה דיווחה על הכנסות של 200 מיליון אירו ב-2025. גרמניה כבר הצטרפה למגמה: שירותי המודיעין הגרמניים אף הם עוברים מפלנטיר ומאמצים את מערכת ArgonOS של צ'פסוויז'ן.
הניתוק מפלנטיר הוא רק חלק ממהלך ריבוני רחב יותר שצרפת מקדמת. פריז מקצה 655 מיליון אירו נוספים לפיתוח בינה מלאכותית מקומית. עד סוף השנה מתכוונת הממשלה להשיק מסייע שיח לכלל עובדי המדינה, שנבנה על ידי חברת Mistral AI הצרפתית, וכן מסייע בריאות ייעודי לסוכנות ביטוח הבריאות הממשלתית.
כאמור, הצעד הצרפתי אינו עומד לבדו. בבריטניה קראו מחוקקים לשירות הבריאות הלאומי לסיים חוזה של 330 מיליון פאונד עם פלנטיר, וראש עיריית לונדון חסם עסקה עם החברה שהוצעה לשת"פ עם משטרת המטרופולין בשל חששות לגבי פרטיות ועלות-תועלת. ברקע עומדות גם החלטות וושינגטון להגביל גישת מדינות זרות למודלי בינה מלאכותית מתקדמים, צעד שהגביר את הדאגה האירופית לתלות בטכנולוגיה אמריקנית.
מנגד, מזהירים חלק מהמומחים כי דחיית טכנולוגיה אמריקנית בצורה גורפת עלולה להיות בומרנג, אם האלטרנטיבות האירופיות לא יעמדו ברף הנדרש, ולהשאיר את היבשת מאחור בביצועים צבאיים ובאבטחת סייבר.
לצד כל זאת, גם עליבאבא קלאוד הסינית מרחיבה את נוכחותה באירופה, עם פתיחת אזור ענן חדש שנועד לעמוד בדרישות האירופיות לפרטיות נתונים וריבונות. יחד, כל המהלכים הללו משקפים שוק אירופי שמארגן את עצמו מחדש במהירות סביב תשתיות בינה מלאכותית מנוהלות מקומית.
