"אם הרבה אנשים הולכים לאיזה מקום או שרבים משקיעים בתחום מסוים, אז אין לי עניין בזה. אני מחפש את המקומות שבהם יש לי סיכוי להצליח כי התחרות יותר קטנה. בשביל להשקיע בנדל"ן במרכז ת"א או בענף ההייטק שכבר יש בו מלא כסף, לא צריך אותי. אין לי שום יתרון יחסי. החוכמה היא לזהות את המקום שעומד להצליח, לפני שזה קורה. ההימור שלי הוא על הצפון והנגב – בעוד 10 שנים הוא יהיה לדעתי הרבה יותר חזק".
איש העסקים היהודי-ספרדי אדוארד מזרחי (55) לא מתחזק בפומבי את הדימוי של כריש פיננסים קשוח. הוא נולד בספרד, למד בפרינסטון בארה"ב, עשה קריירה תאגידית בגולדמן סאקס אבל פרש כנפיים לטובת עסקים בתחום הפיננסים וההשקעות באנגליה, דרום אמריקה, הודו ומקומות נוספים. כל התקופה הזאת הוא נותר מתחת לרדאר, ולמרות פעילות ענפה גם בקהילה היהודית בלונדון ובפילנתרופיה, הוא התרחק מאור הזרקורים ומהרשתות החברתיות.
עכשיו הוא כאן, והוא מתכוון לעשות עסקים גם בישראל, אחרי שעשה עלייה בשנת 2021 בעקבות הקורונה. "אחרי המגפה זה היה זמן טוב לשנות דברים. רציתי לבוא עוד קודם, והרגשתי שזה הזמן המתאים. שיניתי קצת את שיטת העבודה עם העסקים שלי בלונדון, ואני חי על הקו. עם הזמן הרגשתי שאני רוצה לעשות משהו גם בישראל. לא יכולתי לדמיין לחיות בישראל למשך שארית חיי ושלא תהיה לי פעילות עסקית".
אתה גר בבית יפה בהרצליה, כמה דקות מהים, יכולת בשקט לפרוש ולצפות בגלים כל יום.
"אני אוהב את הים, אבל אני לא בחור שיושב כל יום על החוף (צוחק). שמעתי את כל האזהרות והסיפורים על כמה קשה לעשות עסקים בישראל, ואני יודע שאתם שונאים את המילה 'פראייר', אבל אני לא חושב שזה שונה מאוד ממקומות אחרים בעולם. בכל מקום יש תחרות, בכל מקום אנשים מחפשים הזדמנויות ואני לא מרגיש שזה יותר קשה או קל משאר העולם. יש אולי מנטליות ים תיכונית יותר אגרסיבית, אבל אם אתה איש עסקים טוב תעשה את הבדיקות שלך ותהיה זהיר, כמו שצריך לעשות בכל עסקה".
לא מחפש רעיונות חדשים, אלא עסקים שעובדים
במטרה להכיר את השוק ולחפש הזדמנויות, מזרחי התחיל לטייל בארץ ולפגוש אנשים. "הייתי בנגב כתייר, וגם ביקרתי בצפון, והתחלתי להבין שזה הדבר הבא. יש בדרום שילוב תרבותי מעניין מאוד, עיר גדולה כמו באר-שבע, ערים יותר קטנות, יישובים קהילתיים, בסיסי צה"ל, אוכלוסייה מגוונת, אוניברסיטה חזקה ואני רואה שזה יכול להתפתח במהירות למקומות נהדרים. מי חשב למשל לפני 15 שנה שנתניה תיראה כל כך אטרקטיבית? שבבת ים יהיו מגדלים? אני חושב שזה עומד לקרות גם בדרום. אני חושב שבמשך 10 השנים הבאות הצמיחה הכלכלית בחלק הזה של המדינה הולכת לעלות מהותית על שאר האזורים. זה ההימור שלי", הוא מספר.
הצעד הבא היה הקמה של חברת השקעות בשם "אדווה צמיחה", שתאתר עסקים קטנים ובינוניים ותעניק להם ליווי פיננסי ועסקי במטרה לסייע להם בצמיחה שלהם בנגב ובצפון. "בנקים לא נוטים להעניק בקלות ליווי לעסקים קטנים, ואני רוצה להיות זה שייתן להם את הדחיפה קדימה. אני לא הולך להשקיע ברעיונות או סטארטאפים, אלא בעסקים שעובדים ורוצים לצמוח. גם יזמים שכבר עובדים ומצליחים במקומות אחרים ורוצים להתרחב לנגב ולגליל הם מועמדים טובים לעבוד איתנו. אנחנו לא קרן הון סיכון ואני לא מחפש רעיונות חדשים, אלא עסקים שעובדים ורוצים לקבל מאיתנו את הדחיפה קדימה", מסביר מזרחי.
התכנון שלכם הוא רק להשקיע את הכסף או ללוות את העסק בדרך למעלה?
"אנחנו כמובן נבחן את התוכנית העסקית וניתן את הדגשים שלנו. אני בטח לא מומחה לכל עסק והיזם יודע הרבה יותר ממני על הביזנס שלו, אבל יש לנו הרבה ניסיון וראינו דברים. אני לא יותר חכם מאחרים, אבל ניסיון עסקי זה דבר חשוב ואם יש לי יכולת לתרום לו תובנות אז בטח שנעשה את זה. זה לא משנה אם העסק הוא בב"ש, בהודו או באנגליה, טעויות עסקיות חוזרות על עצמן. אנחנו ננסה לעזור להם לחשוב נכון לגבי העסק והמהלכים הנכונים. עסק קטן זה עסק בודד. בתור יזם, אין לך הרבה אנשים לדבר איתם ואנחנו יכולים להיכנס לחלל הזה. עשינו למשל ישיבה עם בעל עסק והוא ניסה להציג לי את הדברים הטובים, אבל אני רוצה לשמוע גם את הדברים הלא טובים, כי שם אני יכול לתת לו ערך מוסף ולעזור לו לתקן".
מזרחי מדגיש שהוא לא מחפש אקזיט מהיר: "ההצלחה של העסק לא צריכה לקרות מחר. איכות של עסק טוב זה העמידות שלו ולא בהכרח צמיחה מהירה. זה לא יקרה בשנה אחת ולא אכפת לי מה כתוב במצגת או בגרפים. אם זה עסק טוב ויציב, זה מעניין אותי. מישהו אמר לי לאחרונה – 'ומה אם זה לא יקרה, מה אם ההימור על הדרום לא ימריא?' אז התשובה שלי היא שאני שם את הכסף שלי על עסקים קיימים ועובדים, אז אולי הם לא יעשו את הצמיחה שאני מצפה לה, ואולי לא יהיו תשואות גבוהות, ויכול להיות שניפגש עוד 10 שנים וכלום לא קרה בנגב. אז כנראה שזאת לא הייתה השקעה טובה במיוחד, אבל גם לא רעה. אני רוצה להשקיע בחלק הזה של המדינה, לא רק בגלל שאני רוצה שהאזור הזה יצמח, אלא בגלל שאני חושב שהאזור הזה הולך לצמוח".
אם אני מבין אותך נכון, ההימור שלך הוא לא רק ביזנס, ולא רק הדרום. אתה מדבר על העתיד של ישראל.
"אם לא הייתי גר בישראל, לא הייתי מקים סוג כזה של עסק. אני גר עכשיו כאן ואני רוצה שתהיה לי פעילות עסקית שהיא מסחרית ומשמעותית במדינה הזאת, ולכן אני רוצה לעשות את זה אבל אני לא מרגיש שזה חלק מהפעילות הפילנתרופית שלי או צדקה. אני שמח לעשות גם את הדברים האלה ולפתוח את הלב, אבל במקרה של אדווה אני מתעניין בחלק מהמדינה שהיה מבחינת רבים ארץ ההזדמנויות במשך זמן רב, אבל לא מימש את עצמו. עכשיו אני רק צריך למצוא אנשי עסקים מעניינים שיש להם רצון להצליח גם בדרום וללכת על זה. במטאפורה עסקית אומרים שרוב האנשים הם כבשים – הולכים לאן שהעדר מוליך אותם. המפתח הוא לזהות לאן הכבשים יילכו, ואני רוצה לקחת את ההימור הזה".
מזרחי מתכנן להשקיע בפרויקט הזה סדר גודל של 50-30 מיליון שקל בשנתיים הבאות. "אנחנו מתחילים בקטן יחסית כי צריך לבנות תשתית, למצוא את העסקים הנכונים, לגבש אמינות ואז נוכל לצמוח יותר". כרגע רוב ההון הוא פרטי, אבל מזרחי פתוח להשקעות של אנשי עסקים נוספים שירצו להצטרף למיזם לאורך הדרך: "אני אף פעם לא משווק את עצמי, אבל אם אנשים יודעים מה אני עושה והם מתעניינים, אשמח לשותפים חזקים שיעזרו לבנות קומות נוספות בפרויקט הזה".
לדבריו, "ערך מוסף שאני רואה בפרויקט הזה הוא האפשרות שלי להיפגש עם אנשים מעניינים מאוד, ועם בעלי עסקים שגדלו בדרום, בנו שם משהו ועכשיו הם לפני הצעד הבא. פגשתי הרבה אנשים שאנחנו לא הולכים לעשות עסקאות איתם אבל זו הייתה חוויה מרתקת. נפגשנו למשל עם משקיע בדואי שהיה צריך ייעוץ ועזרה, וזה היה מעניין לראות איך הוא רואה וחושב על הדברים. בתור איש עסקים זה נותן לך פרספקטיבה נוספת. זה מרתק לראות את האנשים ואת המדינה שיש פה מחוץ לתל אביב וירושלים".
עד עתה נפגשו אנשי אדווה עם עשרות עסקים, מתוכם חלק עלו לשלב הבא לקראת כניסה למיזם. "יש עסקים שפחות התאימו למה שאנחנו מחפשים, לאחרים אנחנו לא התאמנו ויש לנו גם קריטריונים שאנחנו לא מתפשרים עליהם", מסביר מזרחי את תהליך המיון.
"אחרי שאנחנו נכנסים להשקעה אנחנו הופכים למה שאני אוהב לקרוא 'מיעוט חזק'. אנחנו כמובן לא לוקחים שליטה בעסק וממש לא מנסים להגיד לו איך לנהל או מה לעשות, אבל אנחנו מעורבים ושותפים לקבלת ההחלטות החשובות. אנחנו שותפים, אבל אני לא אהיה מעורב רק כדי להעמיד פנים שאני מעורב. אם יש משהו שאני יכול לעזור בו אני רוצה לדעת עליו, אבל אם הכל בסדר והם לא צריכים את התרומה שלי, תמשיכו את העבודה הטובה ואנחנו נהיה בקשר".
"צריך להפסיק להעמיד פנים"
מזרחי, שהתגורר בכמה מדינות ובעל קשרים עם קהילות יהודיות רבות, פעיל וכותב רבות גם על המצב של ישראל והתפוצות ויש לו גישה מעניינת לנושא. הוא טוען שעצם קיומה של מדינת ישראל היא תופעה חדשה יחסית עבור יהודי התפוצות: "80 שנה הם כלום לעומת 2,000 שנות גלות. אני חושב שחלק גדול מהם עדיין לא יודעים להתמודד עם העובדה שיש פה מדינה יהודית. יהודי התפוצות רגילים כבר דורות לשרוד ולהסתגל, וכאן יש לנו מודל חדש וצריך ללמוד אותו. בהתחלה ישראל הייתה עבורם מקום קטן ונחשל. אף אחד לא באמת רצה ללכת לכאן, אבל מה שקרה ב-20 שנה האחרונות הוא שישראל עברה תהליך התעצמות כלכלית, עשתה קפיצת מדרגה והיא סוג של נס. היא הפכה למשהו אחר בעיני יהודי התפוצות".
אבל אז הגיע 7 באוקטובר, ישראל ספגה מכה קשה וגל האנטישמיות העולמי התעורר.
"כן, כל הקהילות נכנסו לסוג של הלם. עכשיו, עברו שנתיים ויש הרבה דעות לגבי עד כמה המלחמה הזאת חיונית וקיומית. אני טוען שזה העידן שבו נפסיק להעמיד פנים – לא נעמיד פנים שזה בסדר שיש 150 אלף רקטות מכוונות אלינו, לא נעמיד פנים שזה נורמלי שמפתחים נגדנו נשק גרעיני ולא נעמיד פנים שהאנטישמיות בתפוצות היא תופעה שולית. אני לא שמח ממה שקורה בעזה, אבל אני רוצה שנוודא ששום דבר ממה שהיה שם לא יכול לקרות שוב".
לדברי מזרחי, "בקרב הנרטיבים והסיסמאות הצד השני עשה לעצמו חיים קלים עם מסר אחד ברור – Free Palestine. הם פישטו את זה לטוב ורע והכל ברור להם. מנגד, יהודי התפוצות לא הצליחו לגבש לעצמם קול אחד ברור. אז ברור מי מנצח: זה שיש לו מסר אחד חד ולא זה שיש לו השקפות שונות ובעיקר בלבול ותהיות.
"האם קיומה של ישראל לא נוח לחלק מיהודי התפוצות? כן. חלקם חושבים שכל האנטישמיות הזאת נגרמת בגלל ישראל, ואני אומר להם בתגובה שהסיבה היחידה שאתם הולכים לשרוד היא בגלל ישראל. יהודי התפוצות צריכים להבהיר לעצמם שמה שהיה בהיסטוריה לא יחזור. כדי שישראל תהיה בטוחה היא צריכה לפעול בדרך אחרת ממה שעשתה ב-25 שנה האחרונות, וזה לא יהיה נעים או נוח אבל זה הכרחי".
גרת תקופה ארוכה בלונדון ועשית עסקים במדינות שונות. יש עתיד ליהודים באירופה?
"הדמוגרפיה מוכרת לכולם, אבל אני לא חושב שרק בגלל שמדינה הופכת להיות יותר מוסלמית, יהודים לא יכולים לחיות בה. אבל הרבה מאוד תלוי במוסלמים עצמם. הם יצטרכו להיות יותר מתונים ומודרנים, ולא להיסחף לצדדים הרדיקליים והקיצוניים. אם הרדיקלים יהיו הטון המוביל, ללא ספק ליהודים יהיה הרבה פחות נוח וגם ההתקפות והחרמות על ישראל יהיו קשות יותר. אני חושב שאנחנו צריכים להיות מוכנים לזה ולגבש אסטרטגיה איך נפעל בכל תחום שבו מנסים לסלק אותנו. יש תחומים שבהם נכון לפעול מאחורי הקלעים ואחרים שבהם צריך פעולות אחרות. אנחנו חייבים להיות מוכנים לתרחישים האלה".
מזרחי מציע מבט אחר להסתכלות על הצונאמי המדיני נגד ישראל והמשך הדרך: "כשיש לך בעיה מאוד מסובכת אתה לא מנסה לפתור אותה במכה אחת. אתה קודם כל מנסה לפתור את הבעיה הראשונה, ואז את השנייה ולהתקדם בצעדים קטנים אל עבר המטרה. אם תנסה לפתור את כל הבעיה, לעולם לא תצליח. מהלכים קטנים, פתרון של צעד אחרי צעד ובניית הדרך אל המטרה הם לדעתי מה שצריך לעשות".
לדבריו, "אני מעריך שיהיו לנו כמה שנים קשות בתור מדינה ויהיו צעדים שיפגעו בנו. אני לא חושב שהעולם יהפוך להיות יותר נחמד כלפינו בטווח הקצר, אבל יש סיכוי לא רע שרוב הממשלות באירופה יתחלפו בשנים הקרובות, וחלקן יהיו יותר קשובות לדאגות שישראל מביעה בקשר לסוגיות שונות. אני גם חושב שיש מקומות שבהם הם מבינים שהפרו-פלסטינים פוגעים במדינה, כמו למשל בספרד שבה לא הצליחו לאבטח ולנהל אירוע ספורט. בכל מקרה, זאת לא בעיה מתמטית ואין לה פתרון פשוט. חייבים להיות מוכנים אסטרטגית להתמודד עם זה".
