החברה להגנת הטבע הגישה עתירה לבג"צ נגד שר האנרגיה והתשתיות, ישראל כץ, משרד האנרגיה והתשתיות והממונה על ענייני הנפט במשרד, לביטול ההליך התחרותי הרביעי לשיווק רישיונות חדשים לחיפושי גז בשטח של כ-6,000 קמ"ר בים התיכון.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
לטענת החברה להגנת הטבע ההליך פורסם ללא תשתית עובדתית נאותה, ללא ניתוח השפעות המהלך על יעדי האקלים, מבלי שנבחנה התועלת הכלכלית לציבור או שנבדקה הפגיעה הצפויה בערכים סביבתיים בים. במקביל מבקשת החברה להגנת הטבע, שכל מהלך של פתיחת שטחים חדשים לחיפושי גז, ילווה בבחינה עדכנית של הימצאות בתי גידול רגישים בשטח, וגריעת אזורים בעלי חשיבות אקולוגית מהשטחים המיועדים לשיווק לחיפושי גז חדשים.
ההחלטה לצאת לחיפושי גז חדשים בשטחים ימיים בהיקף עצום של כ-6,000 קמ"ר בים התיכון, מומשה עד כה בהליך מקדמי בלבד, כאשר המכרז הסופי צפוי להתפרסם בקרוב. "העתירה אינה עוסקת בהפקת גז שכבר נתגלה ובניצולו, אלא אך ורק נגד ההחלטה לקדם מכרז נרחב לחיפושי מאגרי גז חדשים על שטח עצום, באזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל", נכתב בעתירה.
עוד נכתב, כי "החשש המרכזי בהקשר זה, הוא כי השקעה חדשה ומסיבית של מדינת ישראל באנרגיה פוסילית, תכשיל את האסטרטגיה האקלימית של מדינת ישראל, תפגע במאמצי שמירת הטבע בים התיכון, ואף תהא הימור כלכלי מסוכן, אשר עלול לפגוע בציבור. ההחלטה על פתיחת הים התיכון לחיפושי גז חדשים, אינה מתיישבת עם הדרישה כי החלטה מסוג זה, תתבסס על תשתית מידע מקצועית ועובדתית נאותה".
לדברי מנהלת מדיניות אקלים בחברה ד"ר תמרה לב, ואלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי בארגון, "זה ממש אבסורד, שבזמן שצרכי המשק הישראלי לגז, מובטחים לעוד עשרות שנים קדימה מהמאגרים הקיימים, המדינה מבקשת להחריף את משבר האקלים ואת הפגיעה בטבע הימי, עבור ייצוא גז, ללא תשתית עובדתית וללא דיון ציבורי מעמיק".
על פי החברה להגנת הטבע, "התשתית העובדתית אותה הציג משרד האנרגיה בהקשר זה, אינו אלא אוסף של נימוקים, הנחות והשערות, שלא ברור על מה התבססו, בעוד שעובדות, נתונים, חוות דעת וניתוחים מקצועיים - לא קיימים, במסגרת המידע שהוגש כמענה לבקשת חופש מידע שהוגשה. האדם הסביר המעיין במידע שמשרד האנרגיה הציג כתשתית עובדתית, אינו יכול להבין באופן ממשי, על מה מבוססות ההנחות וההערכות שעליהן נסמך משרד האנרגיה בהחלטתו. לא ברור, כיצד החלטה כה משמעותית מבחינה משקית-כלכלית וסביבתית-אקלימית, התקבלה על בסיס כה דל של מידע ונתונים, עד כדי כך שלא עלה בידי משרד האנרגיה להציג חוות דעת מקצועית כלשהי, שנכתבה לצורך ביסוס ההחלטה".
לעתירה צורפה חוות דעת מומחה של דניאל מדר, מי שעוסק בתחום האנרגיה והיה יועץ מדעי למדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה, ושותף מייסד בחברת SP Interface, לפיה משרד האנרגיה לא הציג ניתוח חוסן אנרגטי של תשתיות אנרגיה ריכוזית מבוססת דלקי מאובנים, אל מול תשתית אנרגיה מבוססת PV ואגירה, בעיקר אל מול אסונות טבע נרחבים או תקיפות נרחבות נגד תשתית האנרגיה הישראלית.
בחברה אומרים כי קיימים סימני שאלה רבים בנוגע לצורך ולהיגיון הכלכלי והאקלימי בחיפושי גז חדשים, מכיוון שהפקה מסחרית של גז משטחים חדשים אלה, אם אכן ימצא גז כזה, תחל רק בעוד עשר שנים לערך. בשנת 2033, צרכי המשק הישראלי לגז, יהיו מובטחים מהמאגרים הקיימים, וקיים ספק רב, אם יהיה ביקוש ליצוא גז נוסף לאירופה. זאת, נוכח התהליכים של מעבר מואץ באירופה מגז לאנרגיות מתחדשות, שהתקדם מאוד עקב המלחמה באוקראינה, ועקב המגמה להרחבת מיסוי פחמן באירופה, משיקולי אקלים.
עוד טוענים שהחלטה על כבילת המשק הישראלי לאנרגיית גז המחריפה את שינוי האקלים, עבור תקופה בה המשק כבר יצטרך להתבסס על אנרגיה מתחדשת, הייתה צריכה להתבסס על תשתית עובדתית משכנעת, אך זו אינה קיימת.
על פי העתירה, "משבר האקלים, הוא האתגר העולמי הגדול והמשמעותי ביותר, הניצב כיום בפני האנושות. למרבה הצער, ככל שממשלות העולם לא יבצעו את הפעולות הנדרשות מהן בשנים הקרובות, לצמצום פליטות גזי חממה, הנזקים צפויים להיות קטסטרופליים ובלתי הפיכים. מדינת ישראל מכירה באופן רשמי בעובדות אלו, כאמור, ואף התחייבה לתת יד למאמץ העולמי בעניין משבר האקלים. המהלך המרכזי והדרמטי ביותר המתרחש בעולם, בהקשר זה, הוא תהליך ה'גמילה' של האנושות מהשימוש בדלקים פוסיליים, ובכלל זה מן הגז הטבעי, לטובת מעבר לשימוש נרחב באנרגיות חלופיות. אין חולק, כי בטווח הארוך, הישענות על הגז הפוסילי, לא תאפשר לאנושות למנוע ואף לא להאט, או למתן, את משבר האקלים ואת האסונות הבריאותיים, הכלכליים, הסביבתיים, החברתיים והביטחוניים, הצפויים כתוצאה ממנו. זאת, משום שהמרכיב העיקרי בגז הטבעי, הוא גז החממה מתאן, שהשפעתו האקלימית, היא פי 84, מזו של פחמן דו חמצני".
ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר כי "כל הליכי ההכנה להליך התחרותי הרביעי וההחלטה על היציאה להליך בוצעו באופן מקצועי מלא. נבחן את הטענות שעלו, תגובתנו המלאה תינתן בבית המשפט".
