המשק יחזור לשגרה החל מ-12:00, למעט הילדים: בהתאם לעדכון אמש (חמישי) בהנחיות פיקוד העורף, כל בתי העסק שבקרבת מרחב מוגן יוכלו להיפתח בצהריים. על המרחב להיות במרחק דקה וחצי מבית העסק. עקב כך, כל הקניונים ומרכזי הקניות יוכלו להיפתח. קבוצת ביג כבר הודיעה בלילה לעסקים הפועלים במתחמיה כי "חובה עליכם לפתוח את החנויות החל ממחר (היום) בשעה 12:00". גם קניוני עופר ועזריאלי וכל מתחמי ישפרו ייפתחו ב-12:00.
נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, טוען כי "זאת החלטה נמהרת. כל זמן שהמדינה סוגרת את המשק עליה לדאוג שהעובדים יקבלו שכרם. זה ההיגיון. מצד אחד הממשלה מחליטה לפתוח, מצד שני אי אפשר להתארגן ולהיערך בקצב הזה והכי חמור היא גם לא נותנת לנו גיבוי. חלק מהעסקים לא יפתחו היום כי העובדים מסרבים להגיע. הם מפחדים לנסוע או שיש להם ילדים".
עוד אמר תורג'מן: ״פתיחת המשק נשענת בראש ובראשונה על נכונות העובדים לחזור למקומות העבודה, גם כאשר מערכת החינוך מושבתת ותוך התמודדות עם קושי אישי ומשפחתי לא פשוט, הכל כדי להניע מחדש את גלגלי המשק. כדי שהמהלך יצליח, על הממשלה להפעיל מנגנון חל״ת גמיש ולהבטיח תשלום עבור הימים שבהם העובדים נדרשו להישאר בבתיהם. עובדי המשק אינם חוטבי עצים ושואבי מים, והחיסכון התקציבי לא יכול לבוא על גבם של העובדים המסורים. במקביל, יש לגבש במהירות מתווה פיצויים לעסקים שייתן מענה אמיתי לאובדן ההכנסות ולירידה הצפויה במחזורים עד לחזרה מלאה לפעילות"
לעומת זאת קרן שתיוי מנכ"לית הולמס פלייס, מספרת שהרשת התארגנה כל הלילה לפתיחה וכל הסניפים ייפתחו: "אנחנו כבר באיוש מלא. אנשים השתגעו מלשבת בבית.במשך חמישה ימים קיבלנו אלפי הודעות תחינה לפתיחה. כל המנהלים בהתרגשות שיא".
רוב סניפי משרד הפנים יישארו סגורים
משמעות הדבר היא שכל סוגי העסקים יוכלו להיפתח שוב כולל משרדים, חנויות אופנה, צעצועים, מועדוני כושר (רשתות ספייס והולמס פלייס הודיעו שייפתחו את הסניפים ב-12:00), חוגים פרטיים, מסעדות ובתי קפה. חל איסור על התקהלות באירועים אך לא במסחר. תתאפשר התקהלות של עד 50 אנשים, בתנאי שניתן להגיע בזמן למרחב מוגן במקרה של אזעקה.
גם המלונות ומתחמי האירוח נפתחים. אביחי אדלשטיין, הבעלים של טרנקילו גלמפינג בים המלח, אמר ל-ynet כי "עם תחילת המלחמה הוחלט לסגור את המתחם בהתאם להנחיות. לאורך כל המלחמה, קיבלנו פניות רבות של אורחים שביקשו להגיע לנופש באזור הנהנה משקט יחסי. כעת, עם פתיחת המשק, המתחם חוזר לפעילות והוא סמוך למתחם קיים מרחב מוגן והביקוש כבר מורגש".
במשרד הפנים לא ייפתחו את כל הסניפים משום שההנחיות נכנסות לתוקף בצהריים והסניפים נסגרים בצהריים. מי שצריך להנפיק או להאריך תוקף דרכון ות.ז: לשכות מינהל האוכלוסין שיהיו פתוחות היום לקבלת קהל ממוקמות בב"ש, נתניה, נוף הגליל ומבשרת ציון.
בדואר ישראל מסרו ש-100 סניפים יישארו סגורים ומומלץ להתעדכן באתר לפני ההגעה לסניף. יחד עם זאת, שירותי הדואר עובדים במלואם מבחינת מוקדי השירות, שירותים דיגיטליים, דוורים ושליחים. כמו כן קרוב ל-300 סניפי דואר ממוגנים ברחבי הארץ פתוחים לקבלת קהל, כולל סניפים ממוגנים בקו העימות (כדוגמת קריית שמונה ונהריה). בדואר ממשיכים בהארכה אוטומטית של הזמן לאיסוף חבילות ודואר רשום - אלו לא יוחזרו לשולח והם ממתינים ללקוחות בנקודות החלוקה ובסניפים.
עד כה רק עסקים חיוניים הורשו לפעול בקניונים ובמרכזים המסחריים, בין היתר מאפיות, סניפי דואר ממוגנים, מרפאות סופרמרקטים ורשתות פארם. מומלץ להתעדכן לפני ההגעה לסניפים שכן לא הכל ייפתח. חלק מהחנויות ייפתחו מאוחר או מוקדם יותר. כך למשל, ברשת האופנה PURPLE יפתחו את החנות בקניון הזהב בראשל"צ ב-12:00, אבל החנות בעזריאלי ת"א תיפתח ב-14:00. ארבע חנויות הרשת באילת כבר פתוחות מהבוקר.
חלק מהעובדים בכל זאת לא צפויים להגיע לעבודה כי לא חודשו הלימודים לילדים. אי חידוש המסגרות החינוכיות יגרום לכך שחלק מהסניפים, החנויות ובתי העסק יהיו סגורים.
אילו זכויות יש לעובדים?
המצב המורכב הזה מעלה שורה של שאלות עבור עובדים ומעסיקים. הכנו מדריך שאלות ותשובות בסיועה של עו"ד טל אסולין, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד LIPA&CO.
האם מעסיק רשאי להחזיר עובדים לעבודה כשהמשק נפתח, ומה התנאי המינימלי לכך?
כאשר ההנחיות מאפשרות פתיחה, נקודת המוצא היא חזרה לעבודה. יחד עם זאת, תנאי בסיסי להפעלה הוא שהעובדים יכולים להגיע למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות. אם התנאי הזה לא מתקיים, למעסיק יש חשיפה תפעולית ומשפטית, ומומלץ להסדיר חלופות (כמו עבודה מרחוק, שינוי מתכונת העבודה או צמצום פעילות) במקום לדרוש התייצבות בפועל.
מה עושים כשמקומות העבודה חוזרים לפעילות אבל מוסדות החינוך נשארים סגורים?
זו אחת הסיטואציות המורכבות ביותר מבחינת מעסיקים, משום שהיעדרות של הורים אינה בהכרח "בחירה". כאשר עובד נעדר עקב סגירת מסגרת חינוכית לצורך השגחה על ילד עד גיל 14, או עד גיל 21 עם צרכים מיוחדים, קיימת הגנה מפני פיטורים במצב חירום, בכפוף לתנאי החוק, ובדרך כלל ההגנה חלה על הורה אחד. "במקרים אלה, ההמלצה שלי למעסיקים היא לנסות להגיע להבנות עם העובד, כמו לאפשר עבודה מרחוק כשזה אפשרי מבחינה תפקודית, איך אין זה חובה הן מבחינת המעסיק לאפשר, והן מבחינת העובד להסכים למתכונת זו", מציינת עו"ד אסולין.
האם יש חובה לשלם שכר לעובדים שנעדרים בגלל המצב הביטחוני או בגלל סגירת מסגרות חינוך?
נכון לעכשיו, אין הוראה פוזיטיבית שמחייבת מעסיקים לשלם שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם גם בנסיבות של סגירת מסגרות חינוכיות. בעבר, באירועי לחימה שונים, נבנו מנגנוני פיצוי בדיעבד ולעיתים באופן רטרואקטיבי - אך זה תלוי בהחלטות והסדרים שנקבעים בהמשך, ולכן לא נכון "להניח" מראש שיש שיפוי אוטומטי.
האם מותר למעסיק להוציא עובד לחופשה , ומה קורה אם אין יתרת חופשה?
מעסיק רשאי להוציא עובד לחופשה על חשבון יתרת החופשה הצבורה. ניתן לקבוע חופשה כפויה עד 6 ימי חופשה; חופשה כפויה של 7 ימים ומעלה כפופה למתן הודעה של 14 ימים מראש. בנוסף, אסור לכפות חופשה על עובד שאין לו יתרת חופשה צבורה, אלא אם העובד מסכים לכך. לכן, כשאין יתרה, החלופות הפרקטיות הן עבודה מרחוק ככל שניתן, חל"ת בהסכמה, או מתווה היעדרות שאינו מזכה בתשלום (בתקווה שינתן פיצוי רטרואקטיבי).
עו"ד טל אסוליןצילום: איה בן עזריהאם עובד שנשאר בבית "כי הוא חושש" זכאי לשכר, והאם המעסיק יכול לפעול משמעתית?
כאשר ההנחיות מאפשרות פתיחת מקומות עבודה, היעדרות מטעמי חשש אישי בלבד בדרך כלל אינה היעדרות מוצדקת, העובד אינו זכאי לשכר בגינה, והדין צפוי לראות בכך היעדרות שעשויה להוות הפרה של הסכם העבודה. יחד עם זאת, מעסיקים מבינים כי המצב המדיני והביטחוני מורכב ומיצר קושי תפקודי, ונפשי אצל חלק מהעובדים. משכך, יש לבחון אפשרות עבודה מרחוק, התאמות זמניות, במיוחד כאשר ניתן לקיים רציפות עבודה ללא נוכחות פיזית.
מה ההמלצה למעסיק אם מקום העבודה הוגדר כסגור לפי הנחיות פיקוד העורף?
במקרה כזה אין לדרוש התייצבות פיזית, משום שהגעה לעבודה תהווה הפרה של הוראות פיקוד העורף. הפתרון הנכון הוא בחינה מיידית של עבודה מרחוק, צמצום פעילות או הסדרי חופשה/היעדרות בהתאם לכללים החלים.
מה המשמעות של ההיתר הכללי לשעות נוספות בזמן חירום, והאם עובד חייב להסכים ל-14 שעות?
ההיתר חל על מעסיקים מסוימים, למשל מפעל חיוני, או מעסיק מעל 20 עובדים כאשר לפחות 20% מהעובדים נעדרים בנסיבות שאינן תלויות במעסיק, כך שלא ניתן לבצע את העבודה עם כוח האדם הקיים. לפי ההיתר ניתן להעסיק עד 67 שעות בשבוע (כולל שעות נוספות), כאשר מכסת השעות הנוספות החודשית לא תעלה על 90. ככלל, יום העבודה לא יעלה על 12 שעות (כולל שעות נוספות). עבודה מעל 12 ועד 14 שעות אפשרית רק בכפוף להסכמת העובד, ובכפוף להפסקה לאחר 12 שעות. מבחינת מעסיקים, ההמלצה היא ליישם את ההיתר בזהירות, לקבוע נוהל הסכמות מסודר, ולתעד את ההסכמה וההפסקות בפועל.
יותר מ-1.5 מיליון ישראלים לא יכלו לעבוד עד היום
מניתוח המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים עולה כי עד היום, 1.7 מיליון עובדים במשק מתוך 4.1 מיליון עובדים - לא הורשו לעבוד מאז תחילת המלחמה, עקב היותם עובדים לא חיוניים, חוסר יכולת לעבוד מהבית, או עקב היותם הורים לילדים עד גיל 14.
מנתוני המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים עולה כי סך השכירים במשק – 4.122 מיליון, מי שאינם הורים – 3.494 מיליון, הורים לילדים עד גיל 14 – 629 אלף. מסוגלים לעבוד: 2.419 מיליון, לא הורים – 2.230 מיליון, הורים לילדים עד גיל 14 – 190 אלף. לא מסוגלים לעבוד: 1.704 מיליון, לא הורים – 1.264 מיליון, הורים עד גיל 14 – 440 אלף.
