מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן פרסם היום דוח מיוחד על תלונות הציבור בעניין גביית הארנונה. על פי הנתונים, בתוך שנתיים בוצעה פחות גבייה, אך ניתנו פחות הנחות ונרשמו יותר חובות. כ-40% מהתלונות בעניין גביית ארנונה נמצאו מוצדקות.
על פי הדוח, התושבים שהתלוננו בעניין גביית ארנונה ונמצאו זכאים לכך קיבלו סכומים בסך כולל של כ-376 אלף שקל. העיריות עם התלונות הרבות ביותר ל-100 אלף איש הן טבריה, חריש, בית שמש, נתיבות ולוד. העיריות עם המספר הרב יותר של תלונות מוצדקות ותלונות שתוקנו הן חריש, טבריה, ירושלים, באר שבע ולוד.
נושא התלונה השכיח ביותר – הנחות ופטורים (כ-41%). שיעור התלונות המוצדקות בו הוא כ-41%. מספר התלונות הגדול ביותר בנושא ארנונה התקבל מתושבים המתגוררים ביישובים המשתייכים לאשכולות 2-3 (סוציו-אקונומי נמוך), מרביתן בנושא הנחות ופטורים. ב-70% מהתלונות המוצדקות, העילה העיקרית לצידוקן הייתה פעולה בניגוד לכללי מינהל תקין. ב-24% הפעולה הייתה בניגוד לחוק וללא סמכות חוקית.
לפעמים, נוסף על תלונה בנושא הארנונה, הועלו טענות גם על שירות לקוי שקיבל התושב מהרשות המקומית. במקרים אלו ביררה הנציבות גם את הטענות על השירות הלקוי והכריעה אם התלונה מוצדקת. נושאים של שירות לציבור כוללים היבטים של טיפול בפניות, זמינות מוקד השירות, התנהגות עובדי ציבור, סדרי קבלת קהל, שירותים מקוונים ועוד. שיעור התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו בנושא השירות לציבור הוא 63%.
מהנתונים עולה כי שיעור הנשים מכלל המתלוננים בנושא הארנונה היה קטן משיעור הגברים: 34.7% לעומת 65.3%. שיעור הנשים המתלוננות בנושא ארנונה (34.7%) נמוך משיעורן בכלל האוכלוסייה (50.4%).
המחוזות שבהם מספר התלונות ל-100 אלף תושבים היה הגדול ביותר הם ירושלים (15.1), יהודה ושומרון (11.1) וחיפה (10.7). המחוז שבו מספר המתלוננים ל-100 אלף היה הקטן ביותר הוא תל אביב (7.1). שיעור התלונות המוצדקות והתלונות שתוקנו במחוז ירושלים היה הגדול ביותר מבין המחוזות (46.7%), והשיעור הקטן ביותר היה במחוז תל אביב (28.7%).
העירייה הגדילה את הנכס על דעת עצמה
אז אילו תלונות התקבלו אצל נציב תלונות הציבור? בין השאר, תושבת תל אביב-יפו התלוננה כי העירייה סירבה להשיב לה הפרשי ארנונה בשל הקטנת שטח הנכס. המתלוננת הלינה על כך שהעירייה לא טיפלה בבקשתה לקבל החזר בגין ארנונה ששילמה ביתר בשל טעות במדידת שטח דירתה. לטענתה, היא ואביה שילמו במשך 12 שנה ארנונה עבור שטח של 28 מ"ר, אך מדידה עדכנית שביצעה העירייה העלתה כי שטח הדירה הוא 25 מ"ר. לאחר בירור, העירייה עדכנה את שטח הדירה, וחשבונם של המתלוננת ושל אביה זוכה בהתאם.
במקרה אחר, תושבי העיר לוד הבחינו כי שטח הנכס לצורכי ארנונה הוגדל מ-74.9 מ"ר ל-89.26 מ"ר, אף שלטענתם הם לא קיבלו כל הודעה על הגדלת השטח. כשנודע להם על כך הם פנו לעירייה וביקשו להגיש השגה למנהל הארנונה על שטח הנכס, אך נמסר להם כי החיוב חוקי ולכן אין מקום להגשת השגה. כעבור שנה וחצי הגיעה העירייה למסקנה כי לא היה בסיס להגדיל את שטח הנכס והקטינה אותו בחזרה ל-74.9 מ"ר. עם זאת, קבעה כי ההקטנה תיכנס לתוקף רק מתאריך מסוים, וסירבה להשיב את הסכומים שחויבו שלא כדין בגין התקופה שקדמה למועד זה. בעקבות הבירור החליטה העירייה להקטין את שטח הנכס למפרע החל במועד שבו הוגדל בפועל, והמתלוננים זוכו בסכום ששילמו ביתר.
תלונות לנציבות הגיעו גם לגבי זכאות להנחה בארנונה. כך למשל, תושבת אשקלון פנתה לנציבות בתלונה על עיריית אשקלון בטענה כי בנה פיתח קשיים בעקבות אירועי 7 באוקטובר, ובנובמבר 2024 הוכר כנפגע פעולות איבה וכזכאי לגמלת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי. במכתב ששלח המוסד לביטוח לאומי לעירייה צוין כי הילד זכאי להנחה בארנונה. בתחילת 2025 פנתה המתלוננת לעירייה בבקשה לקבלת את ההנחה למפרע, אך בקשתה נדחתה בנימוק ולפיו לא ניתן לתת הנחה לנפגע פעולות איבה למפרע.
המתלוננת הלינה על התנהלות העירייה וטענה כי מאחר שהזכאות הוכרה באיחור ולמפרע, היא זכאית להנחה גם עבור התקופה הרלוונטית. במסגרת הבירור, מסרה העירייה לנציבות כי התשובה שניתנה למתלוננת הייתה שגויה. העירייה אכן מעניקה הנחות רטרואקטיבית בתנאים שונים, אולם במקרה הנוכחי מדובר במתן הנחה לנפגע פעולות איבה. אף שבנה של המתלוננת אינו זכאי להנחה בארנונה מכוח הכרתו כנפגע פעולות איבה (מאחר שאינו המחזיק בנכס), ולאחר שנמצא כי המתלוננת לא קיבלה הנחה בארנונה אף שבנה הוכר כזכאי לגמלת ילד נכה, העירייה הודיעה לנציבות כי תיתן למתלוננת הנחה למפרע בשיעור של 33% בשל זכאות בנה לגמלת ילד נכה.
במקרה נוסף שמוצג בדוח, תושב קריית אתא אשר שירת בצו 8 וביצע עשרות ימי מילואים מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, הלין על סירובה של העירייה אתא לתת לו הנחה בארנונה כמשרת מילואים פעיל. המתלונן מתגורר ביחידת דיור בפורייה עילית, בתחומי המועצה עמק הירדן, אך אינו רשום כמחזיק ביחידה זו ואינו משלם ארנונה בגין יחידה זו; לפיכך אינו זכאי להנחה. עם זאת, הוא מחזיק בדירה בקריית אתא, שאותה ירש מאמו המנוחה, ולדבריו הוא משתמש בדירה מדי פעם.
העירייה דחתה את בקשת המתלונן מאחר שלפי נתוני משרד הפנים, כתובתו הרשומה במרשם האוכלוסין אינה קריית אתא, ולפיכך אינו עומד בתנאי הזכאות שקבעה. במסגרת הבירור עלה כי ההנחה לחייל מילואים פעיל קובעת כי הוא זכאי להנחה בארנונה בשיעור של עד 5%. עיריית קריית אתא אימצה את ההנחה בצו הארנונה שלה ל-2024 וקבעה כי שיעור ההנחה יהיה 5% עד לשטח של 100 מ"ר. מאחר שהמתלונן הוא הבעלים של הדירה והיא אינה מושכרת, הוא נחשב בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס ולכן נחשב גם המחזיק בו. לכן הוא זכאי גם להנחה. בסופו של דבר העניקה העירייה למתלונן את ההנחה בגין שירות המילואים.
"לצד פעילות הרשויות המקומיות לגבות ארנונה, עליהן להתנהל באופן תקין ויעיל גם ביחס למתן הנחות לתושבים ולעסקים הזכאים לכך", כותב המבקר בדוח. "זוהי חובת הרשויות כלפי תושביהן. השנתיים האחרונות שעברו מאז טבח שמחת תורה ב-7 באוקטובר 2023 היו מאתגרות ביותר, הן מהבחינה הביטחונית והן מהבחינה הכלכלית. במציאות זו בפרט לא ניתן לקבל התנהלות המונעת זכויות מתושבים באופן המנוגד לכללי מינהל תקין ולהוראות הדין. על שר הפנים וראשי הרשויות לפעול לתיקון הליקויים".
