עסקה של 750 אלף דולר עם חברה ישראלית הפכה בתוך ימים למוקד של עימות פוליטי פנימי בעיריית ניו יורק: משטרת העיר (NYPD) הודיעה ביום שלישי כי היא נסוגה מהכוונה לרכוש ללא מכרז מערכת מעקב סלולרית מתקדמת של חברת המודיעין הישראלית קוגנייט (Cognyte). ההחלטה התקבלה לאחר שראש העיר זוהראן ממדאני ספג ביקורת מבעלי בריתו במחנה השמאל הפרוגרסיבי, ולאחר פגישה שקיים עם מפכ"לית המשטרה ג'סיקה טיש.
מדובר בשינוי כיוון, אך עדיין לא בביטול מוחלט של האפשרות לרכוש את המערכת מהחברה הישראלית. המשטרה הודיעה כי תפתח הליך תחרותי לבחירת ספק, וקוגנייט תוכל להגיש הצעה כמו חברות אחרות. "ההתקשרות לא עמדה בתנאים הנדרשים לרכישה מספק יחיד, ולכן אנחנו עוברים להליך רכש פתוח ותחרותי", נמסר מ-NYPD. לא ברור אם לאחר השינוי המשטרה תבחר בכל זאת במערכת של קוגנייט או תעדיף אחת ממתחרותיה.
גלריה
ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני לצד מפכ"לית המשטרה ג'סיקה טיש
(צילום: Michael M. Santiago/Getty Images)
העסקה הציבה את ממדאני במלכוד פוליטי מול המחנה שלו. במהלך קמפיין הבחירות הבטיח לשנות את מדיניות ביטחון הפנים של העיר, ובעבר התנגד בפומבי לטכנולוגיות מעקב משטרתיות. ראש העיר, תומך בתנועת החרם BDS, גם תקף בעבר ישירות את שיתוף הפעולה הביטחוני בין משטרת ניו יורק לישראל. ב-2023 אמר כי כאשר המגף של משטרת ניו יורק מונח על צווארו של אזרח, "צה"ל הוא ששרך את השרוכים שלו", בהתייחסו להכשרות המשותפות של שוטרים ניו יורקים וכוחות הביטחון הישראליים.
למרות הבטחות הקמפיין, מאז כניסתו לתפקיד ממדאני לא פעל לניתוק הקשרים בין המשטרה לישראל. משטרת ניו יורק ממשיכה להחזיק נציג במשטרת ישראל ואף להתקשר עם חברות ביטחוניות ישראליות. במרכז המחלוקת עומדת גם טיש, שמגדירה את עצמה "ציונית גאה" ונותרה בתפקידה בהחלטת ממדאני, למורת רוחם של חלק מתומכיו הפרו-פלסטינים. רק החודש דרשו פעילים מהשמאל את פיטוריה, בין היתר בשל עמדותיה כלפי ישראל והיותה בת למשפחה יהודית אמידה שתרמה כספים רבים למדינה.
המשטרה ניהלה מאז דצמבר 2025 מגעים עם קוגנייט לרכישת מערכת בשם FalcoNet, בחוזה לשלוש שנים בסך כולל של כ-750 אלף דולר. ההליך החל עוד בתקופת ראש העיר הקודם, אריק אדמס. במסמך רכש רשמי שפרסמה העירייה נכתב כי המשטרה סבורה שהמוצרים והשירותים הדרושים לה מיוצרים בלעדית על ידי קוגנייט. רק השבוע הסבירה המשטרה כי בחנה כמה מערכות והגיעה למסקנה שהמוצר הישראלי מתאים ביותר לצרכיה.
המערכת, שמבוססת על יכולות בינה מלאכותית, פועלת באמצעות התחזות לאנטנה סלולרית. טלפונים הנמצאים בטווח שלה מתחברים אליה, וכך ניתן לקלוט את מזהי המכשירים ולסייע באיתור מיקומו של טלפון מבוקש. את הציוד אפשר להתקין על ניידת משטרה או רחפן, ואף לשאת בתיק גב. היתרון מבחינת החוקרים ברור: במקום להסתמך רק על אנטנות קיימות, הם יכולים להגיע עם אמצעי האיתור לזירת החיפוש. החשש של ארגוני זכויות האזרח ברור לא פחות: גם מכשירים של עוברי אורח שאינם חשודים בדבר עלולים להיקלט בדרך.
מצלמות מעקב במגדלי טראמפ במנהטן
(צילום: AP Photo/John Minchillo)
הפרסום הראשוני עורר זעם בקרב חברי מועצה ופעילים המזוהים עם ממדאני, הנמנה בעצמו עם ארגון הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה (DSA), הנחשב למבקר בולט של ישראל. חברת מועצת העיר טיפאני קבאן, שגם היא חברה בארגון, קראה לעירייה להפסיק להשקיע ב"מעקב המוני אחר תושבי ניו יורק". היא טענה כי הדבר חמור במיוחד כאשר מדובר בטכנולוגיות ששימשו, לדבריה, ממשלות הפוגעות בזכויות אדם, ובהן ישראל, מיאנמר ודרום סודאן. "הגיע הזמן שהעירייה תנתק קשרים עם חברות שמרוויחות מהפרות זכויות אדם", אמרה.
חברת המועצה ג'ולי וון אמרה כי היא המומה מכך שממדאני בכלל שקל לאפשר את ההתקשרות. היא הזהירה כי מעקב אחר אזרחים ללא צו יפגע באמון שבין המשטרה לקהילות העיר, והזכירה את המעקב המשטרתי אחר מוסלמים בניו יורק לאחר פיגועי 11 בספטמבר.
מנגד, המשטרה מסבירה כי מערכות לאיכון סלולרי כבר משמשות את שוטריו לאיתור חשודים וגם לחיפוש נעדרים ואנשים בסכנת חיים. במשטרה טוענים כי מערכת FalcoNet לא הייתה אמורה לשמש להאזנה לשיחות או לאיסוף הודעות טקסט ממכשירים שאינם חלק מהחקירה. לדבריהם, שימוש לצורכי חקירה מחייב בדרך כלל צו שיפוטי, למעט מקרי חירום מוגדרים, שגם בהם יש להסדיר את הצו בתוך 48 שעות. בחיפוש אחר נעדרים ואנשים בסכנת אובדנות אין חובה לקבל צו. את המערכת היו אמורים להפעיל ארבעה אנשי יחידה טכנולוגית ייעודית בלבד.
ניידות של משטרת ניו יורק
(צילום: (AP Photo/Kathy Willens, File)
ארגוני זכויות האזרח אינם משתכנעים. בארגון הסיוע המשפטי Legal Aid Society הזכירו כי בעבר השתמשה משטרת ניו יורק באמצעים דומים יותר מאלף פעמים ללא צו, עוד לפני שנקבעה מדיניות מסודרת. "הטכנולוגיה הזאת הופכת את הטלפונים של תושבי ניו יורק למכשירי מעקב", הזהיר הארגון. המתנגדים דורשים פיקוח ושקיפות, ולא רק הבטחות של המשטרה לגבי השימוש במידע.
לקוגנייט, שמרכזה בהרצליה ומניותיה נסחרות בנאסד"ק, יש היסטוריה של מחלוקות סביב מוצרי המעקב שלה. ב-2023 חשפה רויטרס מסמכים שלפיהם החברה זכתה במכרז למכירת טכנולוגיית האזנה למפעילת תקשורת במיאנמר לפני ההפיכה הצבאית במדינה. קרן העושר של נורבגיה אף הוציאה את קוגנייט מתיק ההשקעות שלה בשל החשש שמוצריה עלולים לתרום להפרות חמורות של זכויות אדם.
מבחינה כספית, ההתקשרות המדוברת קטנה ביחס להיקף פעילותה של קוגנייט: הכנסותיה בשנת הכספים שהסתיימה בינואר 2026 הסתכמו בכ-400 מיליון דולר. אך מעבר לסכום, הפרשה ממחישה את הקושי של חברות מודיעין ישראליות לפעול בסביבה שבה שאלות של פרטיות, זכויות אדם והיחס לישראל הפכו לחלק מהמאבק הפוליטי. הדלת לעסקה עם משטרת ניו יורק עדיין פתוחה, אבל הפעם קוגנייט תצטרך להיאבק על הכניסה אליה.
