הדוח הסופי של ועדת הארביטראז' פורסם אתמול (חמישי) במסיבת עיתונאים במשרד האוצר, לאחר שנתיים וחצי של עבודה, וגרר לא מעט תגובות. הנושא העיקרי שמעניין את ציבור החוסכים הוא השינוי בסכומי ההפקדה שיהיו פטורים ממס לעומת המצב כיום.
בסיוע חברי הוועדה, ynet הכין מדריך שאלות ותשובות מקיף שמסביר מה זאת בדיוק הרפורמה הדרמטית הזאת, אם תאושר, ואיך היא עשויה להשפיע על החיסכונות של כולנו.
מדוע הוקמה ועדת הארביטראז'?
הוועדה הוקמה בתחילת 2024 על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', במטרה לתקן מה שכונה "עיוותים ארוכי שנים וכשלים בשוק ההון הפיננסי בישראל". הסיבה: בשוק יש שלושה מכשירי חיסכון דומים מאוד במהותם – קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון של חברות הביטוח וקרנות נאמנות, שמתנהלים תחת כללי מיסוי ורגולציה שונים לחלוטין.
המצב הזה, שנקרא "ארביטראז'", יצר מצב שבו הציבור בחר מוצרים לא בהכרח לפי איכות הניהול או גובה התשואה, אלא בשל פרצות מס קיימות. לצד בחינת המצב הזה, הוועדה הוקמה גם כדי להילחם במיליארדי השקלים ה"רדומים" ששוכבים בחשבונות העו"ש בבנקים, ולעודד את הציבור להעבירם לאפיקים מניבים.
מהן עיקרי ההמלצות של הדוח הסופי?
- הקמת "חשבון השקעה" אחיד: פלטפורמה שתרכז תחת קורת גג אחת את כלל מוצרי החיסכון וההשקעה לטווח קצר ובינוני - קרנות נאמנות, פוליסות חיסכון וקופות גמל.
- ביטול אירוע מס במעבר בין מסלולים וקרנות: בדומה לקופות גמל, הצרכן יוכל לקנות ולמכור בעתיד קרנות נאמנות בתוך חשבון ההשקעה מבלי לשלם מס רווחי הון באופן מיידי. המס ישולם רק בעת משיכת הכסף מהחשבון החוצה.
- יישור קו במיסוי ותקרת פטור מצרפית: תיקבע תקרת פטור קשיחה ומצרפית של 200 אלף שקל לחשבון. כספים, שיימשכו רק כקצבה לאחר גיל 60 מתוך חשבון זה ואז יזכו בפטור ממס.
- התרת כפל רישיונות: יועצים פיננסיים יוכלו להחזיק בכפל רישיונות כדי שיוכלו להציע ולייעץ על כלל המוצרים בחשבון ללא מגבלות.
מי יוצא נשכר מהרפורמה?
ציבור החוסכים והצרכנים: הציבור יקבל מערכת פשוטה ושקופה, שתאפשר השוואה קלה בין ביצועי הגופים השונים וניידות מלאה של הכסף ללא "קנסות" מס (שקיימים כיום במעבר בין חסכונות מסוגים שונים);
בתי ההשקעות וחברות הפינטק: הגופים שמנהלים קרנות נאמנות וקופות גמל להשקעה ייהנו מ"יישור מגרש המשחקים" ויכולת להתחרות ראש בראש מול חברות הביטוח הגדולות.
משרד האוצר
(צילום: עמית שאבי)
מי נפגע מההמלצות?
חברות הביטוח הגדולות מאבדות את הבלעדיות ויתרון המיסוי המובנה שהיה לפוליסות החיסכון שלהן, שנהנו עד כה מאי-דחיית מס במעברים, מה שצפוי להוביל לירידה משמעותית מאוד בהכנסותיהן מדמי ניהול וצורך לחתוך עמלות, ולכן הן מתנגדות בתקיפות רבה להמלצות הדוח.
גם הבנקים הגדולים נפגעו: הרפורמה מכוונת במוצהר להוציא כספים מהפיקדונות והעו"ש בבנקים לטובת שוק ההון, אם כי הבנקים קיבלו תקופת הגנה מסוימת.
חוסכים אמידים יפגעו גם הם: צמצום ואיחוד תקרות הפטור מונעים מחוסכים בעלי הון רב לנצל מספר מכשירים במקביל כדי למקסם הטבות מס מעבר לתקרה המצרפית.
מימין: אבי לוי מנכ"ל דיסקונט, ידין ענתבי מנכ"ל הפועלים, חנן פרידמן מנכ"ל לאומי. הרפומרה תשפיע על הבנקים
(צילומים: גיל נחושתן, ענבל מרמרי, ישראל הדרי)
מי מתנגדים לרפורמה ולמה?
איגוד חברות הביטוח ורשות שוק ההון הגישו חוות דעת מיעוט חריפה. הטענה המרכזית של המתנגדים היא שההמלצות עלולות לפגוע ביציבות חסכונות הציבור, ליצור מורכבות רגולטורית קשה, ולפגוע במודל התמריצים של מתווכי הביטוח (הסוכנים) מבלי שנמצא לכך פתרון הולם בדוח. רשות התחרות הביעה בעבר חשש לגבי האופן שבו ישווק המוצר ומי ישלוט בפלטפורמות ההפצה, כדי למנוע ריכוזיות חדשה.
מתי ההמלצות ייושמו בפועל?
מדובר בתהליך הדרגתי שדורש חקיקה ראשית בכנסת. משרד האוצר מתכוון לקדם את המלצות הדוח לחקיקה ממשלתית, אך בשל הבחירות שיהיו רק באוקטובר השנה המועד המוקדם ביותר שאנשי האוצר נקבו בו לפנינו הוא אביב 2027.
כדי לאפשר לגופים החוץ-בנקאיים ובתי ההשקעות להיערך ולפתח את המערכות, הבנקים הגדולים יוחרגו במשך שלוש שנים מהפעלת הרפורמה, למורת רוחם. לאחר מכן, הרפורמה תיפתח לחלוטין לתחרות מלאה בכלל המשק.
