קרן קימת לישראל פורצת את גבולות היער, ובשנים האחרונות פועלת ליזום, לתכנן ולייצר כבר היום את הפתרונות לאתגרי האקלים, הסביבה והמים של המחר. העשייה הארגונית במחקר וחדשנות חוצה תחומים, ומוביל אותה המדען הראשי של קק"ל ד"ר דורון מרקל בשיתוף פעולה עם שאר היחידות בארגון. כמומחה למדעי כדור הארץ ומי שצבר ניסיון רב בתפקידו כאחראי על המחקר בניטור של הכנרת ברשות המים, הוא הצטרף לקק"ל לפני שבע שנים, במטרה לספק לארגון מטרייה אקדמית, המרחיבה את האופקים לעולמות הסביבה, לצד מחקרי חינוך וציונות.
"המאבק במשבר האקלים מתמקד באיזון מחדש של גזי החממה באטמוספירה והוא פועל בשני כיוונים", מסביר ד"ר מרקל, "כיוון אחד הוא הפסקת בירוא היערות ושיקום היערות שנשרפו ונכרתו - שכן הם עדיין הכלי העיקרי בידי האדם לקבע ולהחזיר את הפחמן האטמוספירי חזרה לאדמה. הכיוון השני הוא מעבר לאנרגיות מתחדשות במקום שימוש בדלקים פוסיליים (כפחם, דלק וגז). ב־100 השנים האחרונות אנחנו מוציאים דלקים אלה מהאדמה, שורפים אותם כדי לייצר אנרגיה, ועל הדרך פולטים פחמן דו־חמצני לאטמוספירה ויוצרים אפקט חממה שהולך ומחריף, וגורם לתופעות אקלים קיצוני של גלי חום, שריפות ושיטפונות. כמדען ראשי של קק"ל, אני עוסק רבות בהיבטים של מעבר לאנרגיה מתחדשת.
אגירת חשמל: סודיום במקום ליתיום
בעוד ברחבי העולם כבר משתמשים בחלופות לדלקים המזהמים, באמצעות אנרגיה סולארית, רוח, הידרו־אלקטרית ואפילו גרעינית ירוקה, בישראל שטופת השמש מתמקדים בעיקר בזו הסולארית, אלא שיש לה שני חסרונות עיקריים: היא ניתנת רק ביום ולא בימים מעוננים, מכאן שצריך לאגור אותה ביום, וכמו כן רוב האגירה בעולם מתבססת על ליתיום, שהוא חומר מזהם. החיסרון שני הוא תפיסת שטח עצומה של הפאנלים הסולאריים, עד כדי סיכון לשטחים הפתוחים וליערות.
איך פועלת קק"ל לקדם אנרגיה סולארית ידידותית לסביבה?
"בתחום האגירה, קק"ל תומכת במחקר ופיתוח של אגירה חלופית לליתיום, ויש לנו פיילוט, בשיתוף אילת־אילות אנרגיה, של מתקן אגירה בטכנולוגיה המבוססת על סודיום כחלופה לליתיום. ישראל הציבה יעדים אנרגטיים לעשרות שנים קדימה – וכדי לעמוד בהם, היא תידרש לשטחים עצומים של פאנלים סולאריים, כשאין עבורם מספיק מקום פיזי. הפתרון הוא דו־שימוש – גגות בניינים, למשל. זה כבר מבוצע, באופן מוגבל ובעיקר בתים פרטיים, אבל זה קורה לאט ולא יביא לשיפור משמעותי באיזון אנרגטי הדרוש". אפשרות נוספת היא פאנלים על מאגרי מים קיימים".
"פריצת הדרך תגיע כשניכנס לעולם האגרי־וולטאי - חיבור של חקלאות ואנרגיה סולארית על השטח החקלאי. מעל גידולים כמו גפן, אבוקדו או מנגו יונחו פאנלים, כך שנייצר במקביל מזון וגם אנרגיה. זה דורש מחקר ופיתוח, ושם בדיוק אנחנו נמצאים ומקדמים פיילוט עם מעלה גלבוע אנרגיה ודוראל, במחקר שמבוצע על ידי מכון מיג"ל בקריית שמונה, לצד פיילוטים נוספים, שבהם אנחנו תומכים ומקדמים מחקר".
אילו פיילוטים למשל?
"פתרונות לאתגרים נוספים שקשורים למעבר לאנרגיה מתחדשת – למשל מעבר למימן כאפשרות לאנרגיה עתידית, או שימוש בפסולת לייצור אנרגיה, כל אלה דורשים מחקר, פיתוח וחדשנות, ויש כל העת סטארטאפים של אנרגיות מתחדשות וחיבורן לחקלאות עם חיסכון במים. זאת אנחנו מובילים באמצעות ארבעה מרכזי חדשנות – בתל חי ובכנרת בצפון, וברובע החדשנות בבאר שבע ובמכללת ספיר בנגב המערבי בדרום, תוך התאמה לאג'נדה של קק"ל לתמיכה בגליל ובנגב".
"מדע וחדשנות – שילוב מנצח"
מרכזי המדע והחדשנות של קק"ל תומכים במיזמים מעולמות הסביבה, האקלים, המים, חקלאות מקיימת ועוד.
באיזה אופן מרכזי החדשנות משנים את המציאות הסביבתית הלכה למעשה?
"כל אחד מהם הוא פלטפורמה לתמיכה בסטארטאפים שפועלים בו, בשילוב עם חוקרים ואנשי אקדמיה. החדשנות זקוקה לבסיס מדעי חזק כדי לשרוד, והמדע זקוק לחדשנות לשם היישום, ולכן השילוב של מדע וחדשנות הוא בעיני שילוב מנצח.
"במרכז קק"ל צמח־כנרת (KIC מרכז חדשנות כנרת) הקמנו בשיתוף עם המכללה האקדמית כנרת וצמח מפעלים את בית המדע והחדשנות, שתי קומות של מדע עם מעבדות וכיתות ושתי קומות של חדשנות. שילוב מנצח, כבר אמרנו... המרכז החדש יושק בחודש הבא, ב־4.9.25.
"גם המרכז בתל חי משמעותי, שכן המכללה האקדמית תל חי הופכת בימים אלו לאוניברסיטה, והתמיכה בה חשובה לנו גם כחלק משיקום הגליל לאחר המלחמה. המדען הראשי שותף במרכז מחקר משותף לתל חי ולקק"ל, העוסק באגמון החולה, ולצידו יוקם מרכז נוסף, שיעסוק באנרגיה מתחדשת.
ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי בקק"לצילום: אלכס קולומויסקי"המלחמה חיזקה את חשיבות התמיכה של קק"ל גם בדרום, ובעיקר בנגב המערבי. אנחנו מבססים את מרכז החדשנות בתוך מכללת ספיר ובמקביל מקימים בסמוך אליה בניין מדע וחדשנות, שאליו צפוי לעבור מרכז חדשנות ספיר בתוך שנתיים.
"באר שבע אף היא משמעותית, כעיר המחוז של הנגב. בד בבד עם רובע חדשנות ומעבר מערך הסייבר לעיר, הקמנו שם מרכז חדשנות בהפעלת עמותת טק 7. בכל פעם שאני מגיע לבאר שבע להשתתף באקסלרטור שבו אנחנו קולטים את הסטרטאפים, אני נפעם מהרמה הגבוהה שלהם.
"מלבד מרכזי החדשנות, תקים קק"ל בשנה הקרובה מרכז מחקר לחקלאות מדברית בערבה ומרכז לחקלאות מקיימת בנגב המערבי, שיקדמו חקלאות מקיימת".
מהי התרומה של קק"ל בתחום זה לשיקומה של ישראל אחרי המלחמה?
"המלחמה טרם הסתיימה, והשיקום הוא קודם כול פיזי - יערות שנשרפו ויישובים שנפגעו, וקק"ל ממשיכה להיות מעורבת בשיקומם. לצד זאת, כמדען הראשי, אני עוסק בשיקום אנושי וקהילתי, באמצעות מרכזי המחקר והחדשנות, שהם גורמי משיכה רבי־עוצמה עבור חוקרים, סטודנטים ויזמים לחזור לחיות, ללמוד, לעבוד ולפתח את הגליל והנגב ולחזק את הפריפריה".
