גם אם לא הוכרז ריקול, כשיש תקלה סדרתית ברכב, יבואנית ויצרנית רכב צריכות להודיע עליה לצרכנים ולממן את התיקון שלה, כך נקבע בפסק דין בתביעה ייצוגית (ת"צ 34358-08-19) נגד צ'מפיון מוטורס ופולקסווגן, שהתקבל בביהמ"ש המחוזי מרכז לוד. החברות יפצו צרכנים ב-5,583,400 שקל על תיקונים שערכו על חשבונם.
שני התובעים הייצוגיים שהגישו את התביעה באמצעות עורכי הדין אלעד אופיר, דוד מזרחי ופינחס אור, טענו שאחרי שרכשו כלי רכב מסוג פולקסווגן גולף וסיאט ליאון, הם גילו כי קיימת תקלה סדרתית במכלול בורר ההילוכים ובמפסק הזעיר (מיקרו סוויץ') ברכבי פולקסווגן, סיאט, סקודה ואאודי משנות הייצור 2015-2019. התקלה התגלתה בין היתר בגולף, ג'טה וסקודה אוקטביה.
פולקסווגן גולף
(צילום: פולקסווגן)
לפי ההערכות, בעקבות התקלה נערכו תיקונים בכ-7,924 כלי רכב מתוך 65 אלף שקיימים בשוק. לפחות 500 בעלי רכב נאלצו לשלם על התיקון מכיסם בגובה מאות עד אלפי שקלים, וזה רק במוסכי היבואן.
ביהמ"ש קבע בפסק דינו (אחרי ערעור לביהמ"ש העליון שנדחה) כי על היצרנית והיבואנית לגלות לרוכשים על פגם הידוע להן באחת ממערכות הרכב, גם אם אין מדובר בתקלה בטיחותית קלאסית, וגם אם התקלה אינה מונעת לחלוטין את השימוש הסדיר ברכב, ובוודאי כשמדובר בפגם סדרתי בתכנון או בייצור של הרכיב ולא בבלאי טבעי סביר. בנוסף, במקרה כזה, החברה אינה יכולה להתנער מאחריות רק משום שתקופת האחריות הסתיימה.
הצרכנים יפוצו בעלות התיקון ועל עוגמת נפש
ביהמ"ש קבע כי הנתבעות הפרו את חובת תום הלב בקיום חוזה והתעשרו שלא כדין בכך שסירבו לתקן פגם תכנוני ידוע על חשבונן בתום תקופת האחריות וגלגלו את העלות על הצרכנים.
עקב כך, כל בעל רכב שתיקן את המנגנון, בין אם במוסכי הרשת של היבואנית ובין אם במוסכים מורשים/חיצוניים אחרים, יקבל בעקבות פסק הדין החזר מלא של עלות התיקון ששילם כנגד הצגת אסמכתה/חשבונית. בנוסף, כל בעל רכב שנאלץ לשלם מכיסו על התיקון בתום תקופת האחריות יקבל פיצוי של 100 שקל על עוגמת נפש.
אם אין בידי הלקוח חשבונית, הנתבעות ישיבו לו את הסכום שיופיע בהצהרתו, ובלבד שסכום התשלום בעבור החלפת בורר ההילוכים בשלמותו עד 2019 לא יעלה על 2,400 שקל בתוספת מע"מ, וסכום הפיצוי בגין החלפת המפסק הזעיר לא יעלה על 800 שקל בתוספת מע"מ.
הנתבעות יפנו למשרד התחבורה ולחברת אניה בתוך 30 יום לצורך איתור כל מי שהיו או שעודם בעלי כלי הרכב הרלוונטיים ומשלוח מכתב יידוע בדבר הזכאות להחזר כספי ולפיצוי כמפורט לעיל. למכתב היידוע יצורפו המסמכים הנדרשים לשם קבלת ההחזר הכספי. קבלת ההחזר הכספי מותנית בהעברת המסמכים הנדרשים בתוך שישה חודשים. החזר יבוצע בתוך 90 יום ממועד הדרישה.
כל חבר בקבוצה הטוען שמגיע לו פיצוי יחתום על תצהיר עו"ד שבו יפרט את מהות התיקון ואת התשלום ששילם. התצהיר יוגש לממונה על ההסדר בתוך ארבעה חודשים ממועד מינוי הממונה. ההליך יפורסם במודעה מפורטת לציבור.
התקלה אפשרה לשלוף את המפתח מוקדם מדי
מדובר בתקלה שנגרמת בשל הצטברות חומר סיליקה המכסה את המגעים החשמליים של המפסק הזעיר, מה שמוביל לכך שהמעגל החשמלי לא נסגר כראוי ועל כן לקריאה שגויה של מצב ידית ההילוכים.
כתוצאה מכך, בסיום הנסיעה ניתן להוציא את המפתח ממתג ההתנעה כשהרכב בהילוך D (דרייב, נסיעה), למרות קיומו של מנגנון נעילה המאפשר את הוצאת מפתח הרכב ממתג ההתנעה רק כאשר הרכב בהילוך P (פארקינג, חניה). עוד נטען כי בעת נסיעה הופיעה בחלק מכלי הרכב הודעת חיווי ולפיה הם נדרשו להעביר באמצע נסיעה את ההילוך למצב P.
לפי עמדת התובעים והמומחה מטעמם, כשמנגנון נעילת המפתח לא פועל כראוי והמפתח נשלף כשהרכב אינו בהילוך P, קיים חשש שהרכב ידרדר במידה והנהג שוכח למשוך את בלם היד. התדרדרות כזו עלולה לגרום לתאונה, לפגיעה ברכוש ולסיכון חיי אדם.
התובעים טענו כי היצרנית והיבואנית ידעו על הפגם התכנוני כבר מ-2016 בעקבות קריאות תיקון שפורסמו בארה"ב, קנדה ודרום קוריאה, אך לא גילו זאת לרוכשים בארץ וגבו תשלומים מלאים או חלקיים על תיקון התקלה בתום תקופת האחריות.
הנתבעות טענו מצידן שזאת אינה "תקלה בטיחותית", שכן סכנת ההתדרדרות של הרכב אינה תוצאה ישירה של אותה תקלה נטענת אלא עלולה להתרחש רק אם הנהג לא ימשוך את בלם היד וכן לא יעביר את הרכב להילוך P.
עוד טענו הנתבעות כי אין ללמוד מקריאות החזרה היזומה בארה"ב לענייננו, משום ששם קיימת רגולציה המחייבת להתקין בכלי רכב מערכת המונעת את שליפת מפתח הרכב ממתג ההתנעה כשהרכב אינו בהילוך P, ואילו בישראל ובאירופה אין הוראה דומה. התובעים טענו בתגובה, שהדבר הביא צרכנים לשלם על תיקונים ושלכל הפחות על החברה לפצותם על זה.
בסופו של דבר התקלה תוקנה במוסכים. היצרנית הנחתה את המוסכים להחליף את המפסק הזעיר התקול או לנקות את מגעיו, בשלב הראשון, אך הבעיה שבה והופיעה. התברר כי המנגנון תוכנן בסביבה חשמלית בלתי מתאימה. לכן, היא פיתחה ערכת תיקון ייעודית (מפסק חיצוני/מעקף) שנועדה להתלבש על המכלול הקיים ולעקוף את המגעים שצוברים סיליקה, ואז שינתה מהיסוד את התכנון של מכלול בורר ההילוכים בקווי הייצור של דגמי 2019 ואילך, כך שהתקלה לא חזרה על עצמה בכלי הרכב החדשים.
לא ידוע על כלי רכב שהידרדרו ולא יינתן פיצוי גורף לכל בעלי כלי הרכב
בינואר 2024 התביעה בישראל אושרה כייצוגית. טענת הנתבעות כי תפקוד הרכב "אינו מושפע בשום צורה", נדחתה. נקבע גם כי אין מדובר בבלאי סביר, אלא בפגם בתכנון הרכיב או בייצורו. העובדה שפולקסווגן פתרה את התקלה באמצעות מנגנון חדש של בורר ההילוכים תומכת בטענה שמדובר בכשל תכנוני ולא בבלאי.
התנהלות פולקסווגן, שערכה ניסיונות חוזרים ונשנים לפתור את הבעיה עד לפיתוח מחדש של רכיב חלופי ושינויים בקו הייצור, הוכיחה כי היצרנית עצמה ראתה בכך כשל תכנוני חריג ולא בלאי טבעי.
עם זאת, השופטת חנה קיציס קבעה כי אין מדובר בתקלה בטיחותית סדרתית, משום שמנגנון נעילת המפתח אינו מערכת בטיחות או אמצעי בלימה, אלא פונקציית עזר שמהווה תזכורת בלבד, ואילו לפי תקנות התעבורה זוהי חובתו החוקית והבסיסית של הנהג לאבטח את הרכב מפני תזוזה בעזרת שימוש בבלם היד ושילוב להילוך P.
בנוסף הדגישה כי התובעים לא הציגו כל ראיה או דיווח על אירוע של התדרדרות רכב או נזק שנגרם בפועל כתוצאה מהתקלה הזו, לא בישראל ולא בעולם. לכן גם נדחו דרישות התובעים לפיצוי גורף לכלל בעלי כלי הרכב בקבוצה שלא חוו את התקלה או שלא שילמו על תיקונה, וכן נדחתה הטענה לירידת ערך הרכב.
התובעים הייצוגיים יקבלו 30 אלף שקל כל אחד, ובאי כוחם 400 אלף שקל.
