כולנו מכירים את תחושת הכבשן ברחוב הישראלי בשיא הקיץ. בתוך המרחב העירוני הלוהט, העצים הם הרבה יותר מאלמנט אסתטי, הם תשתית קירור חיונית, שמספקת מגוון שירותים סביבתיים – מניהול מי נגר והפחתת תאונות דרכים ועד השפעה דרמטית על הנוחות התרמית. הצל שמספק העץ שונה גם מזה שמציעים פתרונות הצללה מחומרים, כמו מתכת או עץ מת, שעלולים להתחמם ולפלוט חום לסביבה וליצור מעין “שמש קרובה”.
אלא שהדרך להגדלת הצל במרחב העירוני גדושה בחסמים. לרוב ברשויות המקומיות אין גורם אחד שאחראי על העץ, והאחריות מתחלקת בין תכנון והנדסה, גנים ונוף, תשתיות וגורמים חוץ־עירוניים. לכך מצטרף מחסור באנשי מקצוע בעלי ידע באגרונומיה, אדריכלות נוף ואילנאות. העץ עצמו מתמודד עם מרחב עירוני צפוף, שבו הוא נמצא בקונפליקט מתמיד עם חניונים, שבילי אופניים, תשתיות תחבורה ותשתיות תת־קרקעיות.
גם תנאי הגידול והתחזוקה מציבים אתגרים: עצים רבים ניטעים בבתי גידול קטנים מדי, לעיתים בגומות של מטר על מטר, שאינן מאפשרות להם להתפתח כראוי. ברשויות רבות חסר גם מידע מלא על מספר העצים, מיקומם ומצבם, ולעיתים המידע לא מסונכרן בין המחלקות השונות. לצד אלה קיימים אתגרי השקיה ותחזוקה, עלויות הקמה וטיפול לאורך שנים, ולעיתים גם תלונות תושבים שרואים בעץ מטרד.
ארגון "דרך צל", הפועל במסגרת המועצה הירוקה, הוקם בעקבות החלטת הממשלה על יעד של 70% צל עד שנת 2040 והתוכנית האסטרטגית הלאומית לייעור עירוני ולהצללה. מטרתו היא לקדם שינוי תפיסתי: להכיר בעץ כתשתית עירונית חיונית, שדורשת תכנון, ניהול מקצועי, תקצוב וידע – ולא להתייחס אליו כרכיב גינון בלבד.
נועה שביט גוגול, המנהלת המקצועית ב"דרך צל", מסבירה, שהאתגר מתחיל כבר במבנה הארגוני של הרשות.
נועה שביט גוגולצילום: אלעד גוטמן"עץ בעיר הוא אתגר בפני עצמו. העץ אמור לגדול ביער, שם הוא יכול להעמיק שורשים ולשגשג, אבל במרחב העירוני המרוצף קשה לספק לו תנאים אלה. הוא נמצא בקונפליקט עם התשתיות התת־קרקעיות, עם חניות, שבילי אופניים, התחדשות עירונית ותשתיות תחבורה. כל הזמן צריך להגן עליו".
יובל דב ז'אן, מנהל תחום רשויות מקומיות ב"דרך צל", מדגיש שלא די לנטוע עצים – צריך לאפשר להם להפוך לעצים גדולים ומצלים. "המטרה היא לא רק לנטוע עצים, אלא לנטוע את העצים הנכונים בשיטות הנכונות – כאלה שיוכלו לספק צל אמיתי בעוד עשרות שנים".
כדי לדעת היכן נדרש צל, הרשויות נדרשות למפות ולמדוד אותו. ב"דרך צל" פעלו בשיתוף פרופ' אור אלכסנדרוביץ' מהטכניון ליצירת מדד אחיד למדידת צל, המתחשב, פרט לכיסוי חופות העצים, גם בצל שמטילים מבנים. המטרה היא לאפשר לרשויות לזהות מוקדי מחסור בצל, ולתכנן בהתאם את אסטרטגיית הנטיעות וההצללה.
יובל דב ז'אןצילום: אלעד גוטמןלדברי ז'אן, המרחב העירוני השתנה ולכן גם שיטות הנטיעה צריכות להשתנות. "כדי לקבל שדרות עצים, כמו בשדרות רוטשילד או שדרות ח"ן האייקוניות בתל אביב, אי אפשר לטעת היום עצים כמו שבעבר נטעו את העצים האלה. השיטה השתנתה; לא כי העצים השתנו, אלא כי המרחב העירוני היום שונה מהותית מפעם. גם בתקציבים מוגבלים ניתן להשיג תוצאות משמעותיות, בעזרת תכנון חכם, הסרת חסמים בירוקרטיים ושיתוף פעולה הדוק בין הרשויות לאנשי המקצוע".
כך מתמודדות ערי המרכז
להלן סקירה השוואתית בין ארבע מועצות במרכז הארץ על הפעולות שהן נוקטות בתחום זה בהיבטי תכנון, אתגרי תשתית, השקעת תקציבים וצמצום אפליה אקלימית בין אזורים ושכונות:
ראשון לציון
תקציב עירוני להצללה ונטיעות: כ־3 מיליון שקל בשנה. כמחצית לנטיעת עצים ברחובות, בפארקים ובמוסדות והיתר להצללת מתקני משחק. עוד משולבים תקציבים ממיזמי פיתוח ותקציבי מדינה, כגון תוכנית נטיעה שנתית בסך 5.25 מיליון שקל, במסגרת התוכנית האסטרטגית.
שימור עצים בפארק ה־ 1000 ראשון לציון
(צילום: דוברות העירייה)
תוכנית אב ויעדים אסטרטגיים: הושלמה תוכנית־אב להצללה ותוכנית היערכות לשינויי אקלים. היעד הוא העלאה של אחוז ההצללה ברחובות מ־8.5% כיום ל־30% עד 2040, באמצעות נטיעת כ־2,500 עצים בשנה - 1,500 במרחב הקיים ו־1,000 בפיתוח חדש. לצורך כך הוקמו "פורום צל" בין־אגפי וכן מינהלת אילנות מקצועית.
התמודדות עם תשתיות ופתרונות חלופיים: שילוב נטיעות כחלק מובנה במיזמי תשתית (כולל נת"ע), ליווי אגרונומי צמוד, הגדרת בתי גידול ראויים וסיום סקר עצים עירוני מקיף. במקומות ללא היתכנות לשתילה, משולבים פתרונות הצללה מלאכותיים, בפרט במוסדות חינוך.
צמצום פערים בין שכונות ותפיסת התושבים: בשכונות החדשות – שילוב עצים משלב התכנון. בשכונות הוותיקות – איתור גומות ריקות, העמקת ערוגות ועצירת גיזום שאינו בטיחותי. העירייה מחלקת מדי שנה מאות ובשנים האחרונות אף אלפי עצים לתושבים לנטיעה בחצרות פרטיות ולחיזוק המודעות וכן הרחבה של הצל לרחוב.
הצללה בחוף הים בראשון לציון
(צילום: דוברות העירייה)
בת ים
תקציב עירוני להצללה ונטיעות: ב־2026 מיושמים פתרונות הצללה באמצעות נטיעות חדשות, תחזוקת עצים בוגרים, פרגולות ושמשיות, בהיקף כולל של כ־6.5 מיליון שקל.
תוכנית אב ויעדים אסטרטגיים: בוצע סקר הצללה כלל־עירוני (2024) ומקודם מסמך מדיניות למיתון החום העירוני. יעדים מרכזיים - יצירת רצף הצללה בצירי הליכה, התמקדות במוקדי חום, פיילוט "איים קרירים" והנחיות מחייבות לשימור ונטיעה בכל תוכנית בנייה חדשה עד לקבלת טופס 4.
יובל דב ז'אן
(צילום: אלעד גוטמן)
התמודדות עם תשתיות ופתרונות חלופיים: הנחיה לשמירה על עומק קרקע של 1.5 מטר לפחות מעל מרתפים בשטחים פרטיים. התאמה של מיקומי שתילה והרחבת בתי גידול. במקרים של מגבלות תשתית קשות מיושמים בפתרונות משלימים בהם פרגולות, שמשיות וסככות.
צמצום פערים בין שכונות ותפיסת התושבים: התיעדוף אינו לפי גיל השכונה, אלא לפי מפות עומסי חום וצורכי השטח. בשכונות הוותיקות נשענים על שימור העצים הבוגרים הקיימים, ובאלה החדשות מבוצעות נטיעות רחבות היקף. מדיניות הרשות היא לנצל כל מיקום אפשרי לנטיעת עץ.
הצללה בגן שעשועים בבת ים
(צילום: מריה ריבין)
רחובות
תקציב עירוני להצללה ונטיעות: תקציב עירוני ייעודי של כ־1.25 מיליון שקל בשנת 2026, הכולל ליווי אגרונומי, מערכות השקיה לעצים בוגרים, הכשרת בתי גידול, נטיעה של כ־1,000 עצים והשתתפות בפיילוט הצללה.
תוכנית אב ויעדים אסטרטגיים: יישום תוכנית עבודה רב־שנתית להרחבת הצל. העירייה השתתפה בקול הקורא "דרך צל" של המשרד להגנת הסביבה, שבמסגרתו בוצע מיפוי פערים ופיילוט נטיעות בבתי גידול מתקדמים באזור תעסוקה ומסחר, בליווי מחקרי.
צל עצים ברחובות
(צילום: דוברות העירייה)
התמודדות עם תשתיות ופתרונות חלופיים: שימוש במגבילי שורשים ובחירת מיני עצים העמידים לתשתיות. הצללות בד, פרגולות וסככות משולבות רק במקומות שבהם נטיעה אינה אפשרית, עם תיעדוף למוקדים עתירי קהל, כתחנות נוסעים, שבילי הליכה, גנים ומוסדות חינוך.
צמצום פערים בין שכונות ותפיסת התושבים: מתן עדיפות לאזורים הסובלים ממחסור בצל. בשכונות הוותיקות ואזורי המסחר מאתרים נקודות להוספת עצים ולשדרוג בתי גידול, כולל פתרונות משלימים במידת הצורך. העירייה רואה בהצללה גם יעד אסטרטגי לעידוד הליכתיות.
צל עצים ברחובות
(צילום: דוברות העירייה)
חולון
תקציב ותוכנית אב אסטרטגית: תקציבי הנטיעה וההצללה משולבים בתוכניות הפיתוח העירוניות. העירייה אישרה מדיניות לפיתוח שטחים ציבוריים פתוחים, המחייבת נטיעות והצללה בכל פרויקט חדש, לצד מדיניות ייעודית להצללות לשם צמצום אי החום העירוני.
חדשנות ותשתיות משלימות: מקודמת מדיניות להקמת "גגות מאקלמים" - גגות ירוקים, השהיית מי נגר ושיפור האקלים העירוני. העירייה משלבת גם את פיתוח הצל עם הפחתת התלות ברכב, על ידי פיתוח תוואי תחבורה ציבורית ורשת שבילי אופניים עירונית מוצלת.
צמצום פערים וראייה כוללת: תפיסת העבודה מתבססת על שילוב בין תקינה ירוקה בבנייה, פיתוח המרחב הציבורי, יצירת פתרונות הצללה מתקדמים ושיפור החוסן העירוני לעתיד.
על־פי הנתונים ערי ישראל משנות תפיסה, כאשר הגדרת העץ כתשתית עירונית חיונית היא המפתח להשיג את היעד הלאומי השאפתני. כל זה מחייב את הרשויות המקומיות לערוך סקרי עצים, להתעקש על תקציבים ולמנות למשימה אגרונומים ויערנים עירוניים כדי שכולנו נוכל לנהל שגרת חיים עירונית שפויה בעולם שהולך ומתחמם.
