שרת החדשנות מפרסמת יעדים חדשים בנוגע לכוח האדם ויצירת מקומות עבודה בהייטק. השרה, אורית פרקש הכהן, שלחה הבוקר (יום ג') מכתב לרשות החדשנות, ובו עדכנה יעדים חדשים לשנים 2022-2023 - שיהוו "יעדי ביניים" ליעד התעסוקה שנקבע בממשלה, לפיו 15% מהשכירים בישראל יעבדו בהייטק עד שנת 2026 (תוספת של בערך 50% בהשוואה למצב כיום).
לפי היעדים החדשים, בשנתיים הקרובות צריכים להתווסף 24 אלף עובדים להייטק הישראלי, באמצעות תוכניות חדשות שנדרשת לנקוט רשות החדשנות, שיתמקדו בהגדלה משמעותית של עובדים חדשים מאוכלוסיות בתת ייצוג בענף - ביניהן נשים, ערבים וחרדים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
היעד: 45% מתוספת כוח העבודה - נשים
היעדים שקבעה השרה קובעים כי בתום 2023, 45% מתוך תוספת כוח העבודה בהייטק יהיו נשים. בנוסף, יתווספו בשנתיים האלה 4,500 עובדים מקרב החברה הערבית, ולפחות 2,800 עובדים מקרב החברה החרדית. כיום, ישנם רק 7,500 עובדים ערבים בהייטק הישראלי (2%) ו-10,500 עובדים מהחברה החרדית (3%), כך לפי דו"ח של חברת טאסק שהוכן לרשות החדשנות.
יעדי הביניים מהווים חלק מתוכנית גדולה יותר כאמור, שמטרתה שעד שנת 2026 יתווספו 180 אלף עובדים לענף ההייטק - גידול של 50% מכמות העובדים היום, שעומדת על כ-360 אלף. בתוך כך, השרה גם מציבה יעדים לשילוב האוכלוסיות שמצויות בתת-ייצוג בענף עד 2026, ולפיהם יש לשלוש את מספר הערבים, הבדואים והצ'רקסים המועסקים כשכירים בענף על ידי תוספת של 16 אלף שכירים בסך הכל.
בנוסף, יש להכפיל את מספר החרדים המועסקים כשכירים בענף ההייטק עד 2026, על ידי תוספת של 12 אלף שכירים בענף. כמו כן, שיעור הנשים שיתווספו לענף עד אותה שנה לא יפחת מ-40%.
במשרד החדשנות הסבירו ל-ynet שהיעדים נקבעו בתיאום עם רשות החדשנות, על בסיס עבודה משותפת שממצאיה הראו כי מדובר ביעדים ריאליים. היעדים אמורים להתממש באמצעות התקציב הקיים שבידי הרשות בתוספת למעלה מחצי מיליארד דולר נוספים שהוקצו לחמש השנים הקרובות במסגרת תוכנית "אימפקט לחברה הערבית".
עוד נמסר ממשרד החדשנות כי "רשות החדשנות היא גוף ביצועי עם יכולות ביצועיות מוכחות, יעדי השרה נקבעו בדיאלוג מול הרשות, ולכן השרה מאמינה ובטוחה שהיעדים ברי ביצוע. מכל מקום, רשות החדשנות תיישם את המדיניות בכל הכלים העומדים לרשותה, לפי שיקול דעתה באופן מגוון. השרה תעקוב אחר ביצועי היעדים באופן תדיר".
כזכור, כדי לעמוד ביעד השאפתני של הממשלה עד 2026, הוקמה בחודשים האחרונים ועדה בין משרדית שעוסקת בסוגיה, ושבראשה עומד סגן נשיא אינטל העולמית לשעבר, דדי פרלמוטר. הוועדה טרם הגישה מסקנות כלשהן, אך השרה טוענת במכתבה כי הוועדה פועלת לטיפול ביעדי הממשלה לטווח הארוך – עד 2026 ואף מעבר לכך, ולכן בינתיים נדרשים יעדים חדשים וקצרי מועד כדי לטפל במצב.
שרת החדשנות, פרקש הכהן: "חובה עלינו לוודא כי הצלחתו של ההייטק בישראל לא תשמש גורם מפלג בחברה הישראלית, אלא להיפך, הזדמנות לצמצום פערים חברתיים בישראל. עלינו לפעול ולתקן את הכשלים המתקיימים כיום לפיהם - בעוד שאחוז הנשים המתחילות שנה א׳ באקדמיה במקצועות ההייטק עלה בעשור האחרון מ23% ל-30%, אין לגידול זה ביטוי מספק בתעשייה, שכן בשמונה השנים האחרונים, אין גידול של ממש במספר הנשים. עלינו לשנות את שיעור הנמוך במיוחד של חרדים ונציגי החברה הערבית שבתחתית הייצוג בענף. לבסוף, עלינו לשנות את המשוואה לפיה הסיכוי של ילד/ה או נער/ה ישראליים להשתלב בתעשיית ההייטק הישראלית נמוך משמעותית אם גדל בפריפריה".
"המחסור המצרפי של עובדים בהייטק מגיע לכ-100 אלף עובדים"
בתחילת השבוע התכנסה ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום ההייטק בישראל, בראשות ח"כ רון כץ (יש עתיד), ודנה בפיתוח תעשיית ההייטק וצמצום המחסור בכוח אדם מיומן – הכשרת עובדים ושילובם בתעשייה. ח"כ כץ אמר בפתח הדיון כי הכוונה היא למצוא דרכים להתמודד עם המחסור בכח אדם בהייטק, והזכיר את תכנית מיליון עובדים להייטק של יו"ר מפלגתו יאיר לפיד.
מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הילה חדד, אמרה בישיבה כי כדי שהממשלה תדע איפה נכון להשקיע צריך נתונים. לדבריה, ברור שצריך להשקיע באוכלוסיות שנמצאות בתת ייצוג בתעשייה, אך כדי לסייע להן צריך מדיניות מבוססת נתונים. היא אף התייחסה לפריפריה וציינה כי מתקיימים דיונים עם משרד החינוך כדי להתחיל עוד השנה פרויקט כתיבת קוד. נציג משרד החינוך, אהרון שחר, ציין כי בתי הספר המשתתפים יבחרו לפי קריטריונים של פריפריה ואוכלוסיות בתת ייצוג וישתפו את כל התלמידים.
יו"ר איגוד ההייטק, מריאן כהן, אמר כי המחסור גדול, וציין כי באוקראינה מועסקים ישירות כ-25-40 אלף עובדים, וזה בנוסף ל"מחסור של בין 15 ל-40 אלף עובדים בארץ, כל מספר זוכה". לכן קרא כהן לתת לזה עדיפות לאומית, והעריך כי המחסור המצרפי מגיע לכ-100 אלף עובדים.
סגנית מנהל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה, אפרת דבש, אמרה כי ישנם מסלולים שנפתחו בעבר לציבור הערבי, וכי הרשות תשמח לקבל תקציבים נוספים ולהרחיב את ההכשרות לאוכלוסיות נוספות. היא ציינה כי בשנים קודמות עמד התקציב על 4 מיליון שקל בשנה, בעוד שבשנה שעברה הצליחה הרשות להעלות אותו ל-20 מיליון והכשירה 363 עובדים במשרות ג'וניורים.
מנהל השיווק של חברת jolt, דורון אהרונסון, אמר כי החברה הכשירה בשנה שעברה מעל 1,100 תלמידים וכדי להעלות את מספר המועסקים בענף מ-10% ל-15% מכלל המועסקים צריך להשקיע בהכשרת אנשי מכירות, פיתוח עסקי ועוד ולא רק באנשים עם רמה מתמטית גבוה.
מנכ"ל קמא-טק, משה פרידמן, התייחס להכשרת חרדים וחרדיות ואמר כי התקציבים לא מספקים ואפשר להכשיר פי 10 יותר אנשים. הוא הוסיף כי יש תכנית בשיתוף זרוע העבודה במשרד הכלכלה, להכשרת 400 נשים, ואפשר להכפילה פי כמה. חדד התייחסה לכך ואמרה כי יש לא מעט תקציבים להכשרת חרדים, אבל צריך לראות שהתכניות לא מייצרות שכבה של עובדים נחותים יותר. היא הוסיפה כי יש פער גדול מאוד בלימודי אנגלית, גם בחברה החרדית וגם בחברה הכללית.
ראש בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, סיון טולדו, אמר כי האוניברסיטה מכשירה כ-300 סטודנטים בשנה ושיעורי הגידול מאוד קטנים. הוא ציין כי השכר הממוצע של הבוגרים 5 שנים לאחר סיום התואר עומד על כ-39 אלף שקל בחודש.
ח"כ יואב בן צור אמר כי יש ניצול ציני של הרצון של הנשים החרדיות להיות חלק ממעגל העבודה, וסיפר כי בתו ג'וניורית אך היא מתקשה למצוא סביבת עבודה תומכת. "כושר העבודה ומוסר העבודה הוא גבוה ואין לו אח ורע, לכן צריך לתת את הדעת איך משפרים את התנאים שלהן", אמר.
