צפו: ריאיון עם אביב קינן
(צילום: ירון ברנר, ליאור שרון, טל אזולאי)

ועידת החינוך מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
"הדבר שמשפיע ביותר על עתיד של ילד בישראל 2026 הוא עדיין מאיפה רכשה האמא שלו השכלה ואיפה הוא נולד". כך אמר אביב קינן, מנכ"ל הארגון החינוכי ברנקו וייס, בוועידת החינוך של ynet ו-"ידיעות אחרונות" שהתקיימה היום (שני).
קינן התייחס בריאיון בין היתר לפערים בין התלמידים בפריפריה לבין אלה שבמרכז, שהופכים משמעותיים יותר עם הגיל. "בשנתיים האחרונות, ערכנו ניסוי חברתי שכלל עשרות אלפי אנשים שפונו מהצפון והדרום לתל אביב וירושלים. אני זוכר אמא אחת משלומי, שהילדה שלה למדה בביה"ס בתל אביב, שסיפרה שבביה"ס בשלומי היא הייתה מסיימת ב-13:00 ובתל אביב היא מסיימת יותר מאוחר ולומדת גם פילוסופיה. אמא אחרת, שהבן שלה למד אז במערב ירושלים, נדמה לי שהיא הייתה מקרית שמונה, אמרה שהיא לא מאמינה שגן ילדים יכול להיראות כל כך יפה".
1 צפייה בגלריה
ועידת החינוך של המדינה
ועידת החינוך של המדינה
אביב קינן בוועידת החינוך
(צילום: עוז מועלם)

בברנקו וייס מאמינים כי צמצום הפערים חייב להתחיל כבר בגיל הרך. "לפני שלוש שנים וחצי נכנסה אליי אחת העובדות שלי והראתה לי צילום של שני מוחות, אחד יותר גדול פיזית עם רשת מסתעפת של נוירונים והשני יוותר קטן עם רשת יותר דלילה", הוא מספר. "היא אמרה שזה שני מוחות של ילדים בני שנתיים וחצי במדינת ישראל, אחד מהם, הגדול יותר, הוא של ילד שטיפחו אותו והשני של ילד שטיפחו אותו פחות. בעקבות התובנה הזאת החלטנו בברנקו וייס להיכנס לגיל הרך מתוך הבנה שזה חשוב לתקן את הפערים בכיתה א' ולגרום שהם לא ייווצרו מלכתחילה. בגיל הרך, לעבוד עם הסייעות והגננות כדי באמת שזה יקרה".
איך עושים את זה? "אנחנו נכנסים למעונות וגני ילדים ומלמדים את הסייעות והגננות והמטפלות למפות יותר טוב את הילדים, גם לעבוד איתם ועם המשפחה. מדינת ישראל משקיעה פחות או יותר, פי 10 בילד בן 15, מאשר באחותו בת השנתיים. חייבים להפוך את הפירמידה ולהשקיע יותר בגיל הרך".
קינן התייחס גם להזדמנויות שיש לתת לתלמידים עם קשיים בבית הספר. "לפני כמה ימים הייתי בטבריה בפגישה. פתאום ניגשת אליי מישהי ואומרת לי: 'אתה לא יכול לזהות אותי אבל אתה מנכ"ל ברנקו וייס, אתם הצלתם אותי'. היא סיפרה שלפני 20 שנה, אחרי שהקמנו את ביה"ס להזדמנות שנייה בטבריה, היא הייתה אחת התלמידות הראשונות שם. היא אמרה לי: 'אני הייתי התלמידה הכי הכי קשה, לא הבנתי מה המורים רוצים ממני ולמה הם עדיין מלמדים אותי, ובסוף עשיתי בגרות, הלכתי לצבא, והיום אני מעצבת, עשיתי תואר ראשון בעיצוב'. וזה מה שאנחנו מנסים לעשות בברנקו וייס, לתקן, לעשות יותר צדק ולתת יותר הזדמנויות לילדים לא משנה איפה נולדו".