רופא מרדים הוא בעל השכר הממוצע הגבוה ביותר מבין המומחים בבתי החולים - ומרוויח 64,624 שקלים בכל חודש. כירורג כללי מרוויח 47,950, רדיולוג אבחנתי 44,008, גניקולוג 39,190, פסיכיאטריים 39,116, רופא פנימי 37,183 ורופא ילדים סוגר את הרשימה עם שכר חודשי של 31,591 שקלים. כך עולה מדוח השכר בבתי החולים הציבוריים לשנת 2021, שפרסם הבוקר (רביעי) הממונה החדש על השכר במשרד האוצר, אפי מלכין.
עם זאת, לפי האוצר, עיקר הפער מוסבר בין היתר על ידי מבנה השכר בתחומי המומחיות השונים: רופאים מומחים בהרדמה, למשל, מבצעים את רוב עבודתם בבתי החולים וזכאים למכסה גדולה של כוננויות, הנמנות עם רכיבי העבודה הנוספת.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
1 צפייה בגלריה
רופא
רופא
רופא
(צילום: shutterstock)
בנוסף, נתוני השכר נוגעים אך ורק לשכר שמקבלים המומחים בגין עבודה בבתי החולים. זאת כאשר במקרים רבים עובדים אלו מועסקים במקביל גם במקומות נוספים. כך למשל, מרבית עבודת המרדימים נעשית בבתי החולים (ולא בקופות החולים או במסגרת עבודה עצמאית). כמו כן, מרבית המומחים בעלי התמחות אחרונה ברפואת ילדים ימשיכו להתמחויות נוספות ויסווגו בהתאם להתמחות השנייה או השלישית שלהם. שיעורם של המומחים הצעירים שטרם השלימו התמחות על גבוה בתחומים כגון רפואת ילדים ורפואה פנימית, ועל כן השכר הממוצע בקבוצות אלו יהיה נמוך יותר.
עוד נתון מעניין בדוח הוא ששכרם של המומחים הבכירים בבתי החולים עלה משנת 2009 בשיעור ניכר של 73%. כמו כן, שלא במפתיע, שכר הרופאים בבתי החולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים ממקביליהם בבתי החולים במרכז הארץ, ודבר זה מוסבר על ידי הקושי במציאת רופאים שיעבדו בפריפריה לעומת המרכז.
מהדוח עולה כי כרבע מהרופאים המומחים שמועסקים בבית החולים נמצאים לקראת פרישה (רופאים מעל גיל 60 ורופאות מעל גיל 55). למשל, 61% מרופאי אף, אוזן וגרון מתקרבים לגיל פרישה, 49% מהרופאים לטיפול בכאב, 48% מהכירורגים של בית החזה, 46% מהאונקולוגים ו-38% מהגריאטרים. הממונה על השכר במשרד האוצר מציין כי "תכנון כוח האדם במערכת הבריאות מצריך בחינה של המחסור הצפוי בעתיד, ולא רק התמקדות בחוסרים הקיימים".

"לצמצם את אי-השיוויון על ידי מתן תוספות שכר לא אחידות"

לפי הדוח, השכר הממוצע למשרה בבתי החולים ב-2021 הגיע ל-20,472 שקל. השכר החציוני במערכת הבריאות עמד על 16,684 שקל, ללא שינוי לעומת שנת הקורונה הראשונה. מספר המשרות במערכת הבריאות הסתכם ב-64,345 ומספר העובדים ב-72,070.
שכרם של הרופאים הוא כמובן הגבוה ביותר בבתי החולים והגיע ל-35,785 שקל בממוצע. שכר המהנדסים הוא 23,235 ושכר אחים ואחיות 21,598. עובדי מעבדה השתכרו 21,027 שקל, רנטגנאים 18,232, רוקחים 16,764, עובדים סוציאליים 13,337, פסיכולוגים 13,169, עובדים מנהליים 12,326 וסטז'רים 10,719.
הממונה על השכר מציע לצמצם את אי-השוויון בין עובדים ותיקים לעובדים מתחילים בהסכמי השכר הבאים תוך מתן תוספות שכר לא אחידות לעובדים ולשפר את השכר ההתחלתי. הממונה גם מציין כי קיימים פערי שכר משמעותיים בין גברים לנשים בבתי החולים, ואלה נובעים, בין השאר, מהבדלים בהיקף העבודה הנוספת, מבחירת התמחות שונה ומייצוג נמוך יחסית של נשים במשרות הבכירות במערכת הבריאות.
בבתי החולים מועסקות 65% נשים, אולם הן משתכרות בממוצע 21% פחות מהגברים עבור משרה מלאה - 18,769 שקל לעומת 23,694 שקל ברוטו לחודש בממוצע.
מהדוח עולה כי 87% מהמשרות במערכת הבריאות בישראל הן בבתי החולים הכלליים, 8% בבתי החולים הפסיכיאטריים ו-5% בבתי החולים הגריאטריים. 45% הן בבתי החולים הממשלתיים, 34% בבתי החולים של שירותי בריאות כללית, 11% בבתי החולים הציבוריים בפיקוח ו-10% בבתי החולים העירוניים. 92% מהרופאים ו-87% מהאחים והאחיות עובדים בבתי החולים הכלליים. ובשורה טובה: קצב גידול ההון האנושי בבתי החולים משנת 2012 היה מהיר יותר מקצב גידול האוכלוסייה בישראל.
מבחינת נתוני השכר במערכת הבריאות עולה כי 61% מהעובדים בבתי החולים משתכרים מעל 15,000 שקל בממוצע לחודש, כמעט פי שלושה משכר המינימום ופי שניים מהשכר החציוני בישראל. מעל 20% מהעובדים משתכרים יותר מ-25,000 שקל, בעוד ש-4% בלבד משתכרים פחות מ-9,000 שקל ברוטו לחודש למשרה מלאה. שכרם של עובדי בתי החולים הכלליים גבוה ב-14% משכרם של עובדי בתי החולים הגריאטריים וב-7% משכר עובדי בתי החולים הפסיכיאטריים.
את פערי השכר הגבוהים ביותר בין עובדים ותיקים למתחילים ניתן למצוא בקרב הרופאים, עובדי המעבדה והמהנדסים: רופאים משתכרים בין 14,921 שקל ל-76,853 שקל, עובדי מעבדה בין 9,096 ל-42,513 שקל, בעלי חוזים אישיים בין 8,669 ל-34,948 שקל ואחים ואחיות בין 13,163 ל-31,843 שקל.
רוב המשרות בבתי החולים הן בדירוג האחים והאחיות, בדירוג המנהלי ובדירוג הרופאות והרופאים. כ-84% מכלל הוצאות השכר משולמות לעובדים בשלושת הדירוגים האלה. בשנים 2012 עד 2021 עלה שכרם של העובדים המתמידים (כך מוגדרים מי שעבדו בבתי החולם מ-2012) ב-42%.
עוד מתברר מהדוח כי היחס בין שכר האחים והאחיות לשכר הממוצע בישראל גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD וממרבית המדינות בעולם. מקדימות את ישראל רק צ'ילה, מקסיקו, בלגיה ולוקסמבורג. מהנתונים מתברר גם שהשכר של עובדי התאגידים והתוכנית לקיצור תורים עלה משמעותית בזכות עבודתם בשעות אחר הצהרים. רופאים הגיעו עד לשכר של 94,028 שקל, מהנדסים ל-80,442 שקל, בעלי חוזים אישיים בבתי החולים עד ל-53,472 שקל ואחים ואחיות עד ל-38,662 שקל.