גיוסי ההון בתעשיית הסטארטאפים הישראלית נפגעו משמעותית בעקבות המלחמה. כך עולה מדוח שחיבר מכון המחקר והמדיניות NSPI על השפעת המלחמה על סטארטאפים ישראלים, ובכלל זה על סקטור ההייטק.
הדוח מציין כי השפעות המלחמה מתווספות לקשיים שההייטק הישראלי חווה ב-2023, החל מהאטה גלובלית ועד חוסר היציבות הפנימית בישראל עקב הרפורמה המשפטית.
הדוח ניתח 600 בקשות שהוגשו על ידי סטארטאפים לקרנות חירום לתעשיית ההייטק, מהן עולה שהחברות במצב הקשה ביותר הן הקטנות (עד 10 עובדים), שלא גייסו לפני המלחמה פחות מ-5 מיליון דולר. למרות שמדובר בחברות קטנות, עורכי הדוח מציינים כי חשיבותן גדולה: כל חברות הצמיחה של היום, שתרומתן למשק משמעותית, התפתחו מסטארטאפים קטנים.
מטופסי הבקשה לקרן עולה כי לא תמיד ניתן לדעת אם הקושי לגייס נובע מהמלחמה או מההאטה הגלובלית שהחלה ב-2022. אבל לטענת חברות רבות, תהליכי גיוס הופסקו בעקבות המלחמה הן ע"י משקיעים זרים והן ע"י משקיעים ישראלים, כשרבים מהגופים האלה מעדיפים לחכות להתבהרות המצב בישראל.
במקביל, כמחצית מהחברות הוותיקות שקמו לפני 2017 דיווחו על קושי לגייס הון. בין הסיבות: הן צריכות לגייס סכומים גבוהים יותר מחברות צעירות. בנוסף, חברות ותיקות שלא הצליחו לגייס בעבר סכומים גדולים מספיק כדי להתגבר על המשבר הנוכחי, אינן אטרקטיביות בעיני משקיעים.
עיקר הפגיעה: בסקטור תוכנה ארגונית
על פי הנתונים, שיעור החברות שנפגעו גבוה במיוחד בסקטור תוכנה ארגונית, המוכר מוצרים בין היתר לתעשיות המלונאות, סוכנויות נסיעות ותעשייה מסורתית, שכן מגזרים אלה הפסיקו את כל תהליכי הרכש. כמו כן, בסקטור בריאות דיגיטלית, שעוסק בניסויים ושיתופי פעולה עם בתי חולים בישראל, שהופסקו לחלוטין במלחמה. סקטורי הסייבר, מסחר מקוון, משחקים ואלקטרוניקה, לא דווחו על קושי.
יש לציין כי כמעט לא נרשמו פניות של חברות מהעוטף לקרנות הסיוע, למעט בסקטור הפודטק. לאורך שנים הייתה תנופה של הקמת חברות פודטק באזורים אלה.
עוד מציין הדוח מגוון קשיים שגרמה המלחמה לסטארטאפים, בהם: מספר רב של עובדים גויס למילואים (מבין כלל החברות שדיווחו על אנשי מפתח שגויסו למילואים, 39% הן חברות של 5-1 עובדים ו-31% הן חברות של 10-6 עובדים), ירידה במכירות לשוק המקומי, פגיעה במאמצי שיווק לשוק המקומי שנגרמה ע"י הלקוחות, הפסקה של ניסויים או פיילוטים אצל חברות או גופים מקומיים ועיכובים בקבלת תשלומים מלקוחות מקומיים.
עוד עולה מהדוח כי הקושי בגיוס הון נובע בין היתר מסיבות כמו ביטול הסכמי השקעה שכבר נחתמו וכלה בדחיית פגישות מתוכננות עם משקיעים פוטנציאליים או חוסר יכולת לקבוע פגישות כאלה, פגיעה בפעילות בינלאומית, ביטול הסכמים עם לקוחות ושותפים בחו"ל ופגיעה בפגישות עם לקוחות ושותפים, השתתפות בכנסים וכו' בגלל הפסקת טיסות לישראל.
הדוח מציין כי רשות החדשנות השיקה במהירות תוכנית סיוע לסטארטאפים במצוקה. אך יש בה שתי מגבלות משמעותיות. ראשית, הרשות דורשת מהסטארטאפים לעשות התאמה למענקים שלה. בימים כתיקונם זו דרישה מובנת, אך לטענת הדוח בתקופה בה כמעט כל הברזים האחרים סגורים, זו דרישה דרקונית. שנית, בהתאם לחוק המו"פ, הרשות נותנת מענקים רק למו"פ, בעוד שסטארטאפים צריכים מימון גם לפעילויות כמו שיווק ומכירות.
לפיכך המכון ממליץ לשנות את חוק המו"פ, כך שהרשות תוכל לתמוך בצרכים נוספים של החברות. בהמלצות נאמר כי "תקופת המלחמה אינה 'ימים כתיקונם', וייתכן מאוד שמקורות מימון אינם זמינים משיקולים שונים שאינם מעידים על טיב החברה. כמו כן, הפסקת הטיסות הבינ"ל לישראל מעמידה את ישראל בכלל, וההייטק הישראלי בפרט, בנחיתות מול כלכלות מתחרות בעולם. ממשלת ישראל יכולה להשפיע על הנושא, למשל ע"י פיצוי חברות התעופה על דמי ביטוח גבוהים".
