בראש החץ: פיתוח התעשיות הביטחוניות
ועידת ההייטק הביטחוני מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות.
מלחמת חרבות ברזל והניסיון שתעשיית הביטחון הישראלית צברה, הציבו את התעשייה האווירית בקדמת הבמה של החדשנות הביטחונית. יאיר כץ, מזכיר ארגון עובדי התעשייה האווירית, התראיין במסגרת ועידת ההייטק הביטחוני של ynet ו"ידיעות אחרונות", בשיתוף לשכת המהנדסים בישראל, והתייחס לניסיון שצברה החברה, על תפקודה במתקפות האיראניות ועל הקושי בתחרות על עובדים.
"בבוקר 7 באוקטובר חזרתי מאבו דאבי מחופשה משפחתית. בטרמינל באבו דאבי כל האפליקציות התחילו לצפצף", אומר כץ. "הבנו שיש פה אירוע אחר. איך שנחתנו קיבלתי טלפון ממנכ"ל התעשייה האווירית והוא אמר 'תתייצב'. זה אירוע אחר, היינו צריכים להיות בכוננות שיא, ומאז ועד היום למעשה עובדות ועובדי התעשייה האווירית נמצאים בפיק מטורף".
"עובדי התעשייה האווירית השאירו משפחות בממ"דים ונרתמו כדי לסייע לפתח ולייצר. אני חושב שיש אירוע אחד שעולה על כל המקרים האלה. באחת משתי מתקפות הטילים האיראניים, באחד באוקטובר, אחרי שהסתיים האירוע החלטתי לבקר את העובדים בבאר יעקב. כשהגעתי פגשתי קבוצה של כמה עשרות או כמה מאות עובדים. גיבורי על שהצילו את העולם. ומה עושים גיבורי העל אחרי שמצילים את העולם? אוכלים פיצה. הייתה שם בחדר תחושה שאי אפשר להסביר במילים. באחד הראיונות בנושא אמרו לי 'איך חוגגים? מרימים כוסות יין?' השבתי שלא. תוך 20-10 דקות של פיצות, החבר'ה האלה חזרו חזרה לשולחנות העבודה ונערכו לאירוע הבא".
כשדיברנו בטלפון כל פעם שאמרתי תעשיות בטחוניות, תיקנת אותי להייטק ביטחוני. למה כל כך חשוב להדגיש את זה?
"קודם כל זה הייטק. אני לא מכיר אף חברה בארץ ובעולם שנוגעת בחוד החנית הטכנולוגית כמו שנוגעים בתחום בתעשיה האווירית, באלביט, ברפאל ובחברות הייטק אחרות שתורמות גם לביטחון וגם לטכנולוגיה הישראלית. אני רואה את הפיתוחים פורצי הדרך בכל אחד מהמוצרים האלה, שאם היה אפשר לדבר על חלק מהם זה מדע בידיוני של ממש. אני חושב שכולנו היינו רוצים שהשיח על התעשייה הבטחונית ישתנה קצת. אנחנו רוצים שמי שמסיימים היום את הטכניון ואת אוניברסיטת תל אביב, יוצאי 8200 ו-81, כל אותם גאונים שירצו לעבוד בהייטק, ישקלו ברצינות את הייטק הבטחוני".
יש לכם לא מעט חסמים. לא מספיק לקרוא לזה הייטק בטחוני. יש עוד חסמים שקשורים לרשות החברות הממשלתיות שלא מאפשרים לכם להתחרות על עובדים טובים.
"הרגולציות שחלות עלינו בהיותנו חברות ממשלתיות זה בעוכרנו. התעשייה האווירית בתהליך של הנפקה, הפרטה. אני חושב שהמוטיבציה של התעשייה האווירית להיות מונפקת היא להתמודד עם הרגולציות שחלות. ויפה שעה אחת קודם שהרגולציות האלה יוסרו ולא דרך הנפקה. להנפקה יש הרבה מאוד יתרונות. למשל עידוד מצוינות ויכולת לתמרץ עובדים במניות. אבל זו לא המטרה העיקרית בהנפקת חברה. אם המדינה רוצה לחזק את התעשייה הבטחונית ואת הביטחון במדינת ישראל היא צריכה שנות באופן חקיקתי את האופן שבו מפקחים על שכר בחברות האלה.
"צריך לסבסד משכורות של עובדים כדי שיעבדו בהייטק הבטחוני. אני חושב ושמעת גם ממנכ"ל התעשייה האווירית, לפחות במקרה שלנו, על הביצועים העסקיים המטורפים. זאת חברה שתרמה יותר ממיליארד שקל דיבידנד למדינה. זו לא חברה שעושה רק ביטחון. זו לא רק חברה שמעסיקה עשרות אלפי בתי אב דרך העסקה ישירה ועקיפה. זאת חברה שגם תורמת לכלכלה במדינה ויודעת ומסוגלת לשלם משכורות גם לעובדים שלה".
