כשמירה אלטמן מדברת על ניהול משברים היא לא מדברת על תיאוריות אקדמיות שנלמדו בכיתה ממוזגת, אלא על ניסיון מקצועי שנצבר לאורך שנים במציאות הישראלית המורכבת ורבת התהפוכות. כך, עבור מי שניהלה את משרד התיירות בשיאה של האינתיפאדה השנייה ובהמשך הובילה את "בנייני האומה" בירושלים במשך כשני עשורים, משבר הוא לא רק איום, אלא הזדמנות לעשייה, לשינוי ולצמיחה.
כיום, כשהיא פועלת כמומחית לניהול עסקי וניהול משברים, אלטמן מביאה עמה שילוב נדיר של חזון אסטרטגי ויכולת ביצוע בלתי מתפשרת, תוך שהיא מנווטת בין עולמות ההייטק והיזמות לבין מעורבות חברתית עמוקה שהתעצמה מאז שבעה באוקטובר. "החיבור שבין טכנולוגיה, חדשנות ויזמות מהווה ציר שהולך איתי לאורך כל השנים בכל מקום ניהולי-מקצועי", היא מעידה על עצמה. "דוגמה מובהקת לכך ניתן לראות בתקופת הקורונה, כאשר שימשתי כמנכ"לית בנייני האומה וסירבתי להיכנע למציאות של עולם סגור. בזמן שבתי מלון ומרכזי כנסים אחרים עמדו שוממים עם הפסדים הולכים ומצטברים, יזמתי והקמתי פלטפורמה דיגיטלית מתקדמת לתערוכות וכנסים וירטואליים בשם Virtual conference & congresses שבה התקיימו כנסים וועידות אונליין. הפלטפורמה הציגה באופן מדויק הדמיה של 27 אולמות וחללים ציבוריים של בנייני האומה, ובזכות החדשנות והיוזמה הצלחתי לסיים את שנת 2020 עם 50 כינוסים ובהצלחה כלכלית גם בשנה של סגרים. בעיניי, היכולת הזו להתאים את הארגון לחדשנות וקדמה הטכנולוגית, לשינוי בהרגלי צריכה או לשינויי הזמן והתקופה, מהווה את המפתח להישרדותם של ארגונים באלף השלישי ובראייה עתידית".
המהפך של בנייני האומה
ברזומה של אלטמן יש מעל ל-30 שנות ניסיון בתפקידי ניהול בכירים במגזר הציבורי והפרטי, שבמהלכן כיהנה, בין היתר, כמנכ"לית בנייני האומה במשך כ-20 שנים, מנכ"לית משרד התיירות, מנהלת חטיבת התיירות בקבוצת IDB ומנהלת רשת הארחה בקיבוצים. במקביל, שימשה כסגנית נשיא התאחדות המלונות, חברת נשיאות איגוד לשכות המסחר ודירקטורית במכון התקנים, כיו"ר דירקטוריון בשורה ארוכה של חברות עסקיות בארץ וחברת ועד מנהל בשורה ארוכה של עמותות וארגונים חברתיים וציבוריים. "במהלך תקופתי כמנכ"לית בנייני האומה הבאתי את החברה לרווח של עשרות מיליוני שקלים, והמהלכים שיזמתי והובלתי, השביחו את ערך המגרש של בנייני האומה ואת ערך המותג והובילו למכירת רוב מניות החברה במיליוני שקלים", היא מספרת.
מה היו האתגרים שעמדו בפנייך בבנייני האומה?
"בזמנו, בנייני האומה לא נראו כמו היום. קיבלתי חברה פרטית עם חובות כספיים והייתי צריכה להחזירה אותה לתלם. יישמתי תוכניות התייעלות ארגונית וכן תוכניות עסקיות, שמבוססות על חדשנות טכנולוגית. כך הפך המקום למרכז קונגרסים בינלאומי שריכז אליו כנסים רבים, כולל כנסי היי-טק עולמיים".
אחד מהישגיה הבולטים, שאותו יזמה והובילה, היה באישור תב"ע, תוכנית הבינוי המונומנטלית לבנייני האומה בשנת 2017. מדובר בפרויקט של 350,000 מטר מרובע הכולל מרכז כנסים ותערוכות ברמה בינלאומית, שלושה בתי מלון חדשים עם 800 חדרי מלון, שני מגדלי משרדים בני 40 קומות ומרכז עסקים. הכל בחיבור תת קרקעי לתחנת הרכבת "האומה", ולצומת תחבורה ציבורי מרכזי ושוקק חיים. בהמשך, בניהולה נמכרו רוב מניות החברה בהיקף של מאות מיליוני דולרים. "התמודדנו בפרויקט הזה עם התנגדויות מרובות, בין היתר, של רמ"י, ועדות התכנון העירוניות והמחוזיות, המשרד להגנת הסביבה ועוד. מאוד האמנתי ומאמינה גם היום במגה פרויקט הזה. ידעתי שבאמצעותו אוכל להוביל את בנייני האומה להיות מרכז כנסים ותערוכות בינלאומי מהטובים במזרח התיכון".
מכוונת למוקד קבלת ההחלטות
עם פרישתה מניהול בנייני האומה, עברה אלטמן לעולם הטכנולוגיה וההייטק גויסה להקמת זרוע מימון בחברת הייטק ברעננה, ובמקביל הקימה עם 3 שותפים קרן הון-סיכון, שהשקיעה במיזמי תיירות בינלאומיים. "הקרן שהקמנו החלה להתרומם. נפגשנו עם יזמים רבים מכל העולם שפיתחו אפליקציות לפיתוח טכנולוגי בעולם התיירות, ויצרנו שיתופי פעולה רבים. הקרן פעלה במשך שנה וחצי, אבל אז הגיעה המהפכה המשטרית ובהמשך הטבח הנורא של שבעה באוקטובר ששינה את כל מציאות חיינו, ובתוך כך את התקדמותה של הקרן".
בבוקר של אותה שבת אלטמן לא המתינה לקריאה. כמי שנולדה וגדלה בקיבוץ, החיבור שלה לאדמה ולאנשים הוא שורשי ועמוק. היא הייתה בין חמשת המנכ"לים לשעבר של משרדי ממשלה שהקימו את "חמ"ל בארי", שהפך במהרה ל"חמ"ל עוטף עזה", שם ריכזה את הסיוע לקיבוצי הדרום. העשייה שלה לא נעצרה שם, ואלטמן חברה בהמשך לעמותת בוגרי 8200 וליוותה עסקים באילת ובשדרות שנקלעו למערבולת כלכלית ואישית. "עסקים רבים התמוטטו כלכלית והבנתי ששיקומם מצריך ליווי ותמיכה של אנשי ניהול הבאים מדיסציפלינות שונות כמו פיתוח עסקי, פיננסי, שיווק דיגיטלי ועוד", היא מסבירה את הגישה ההוליסטית שלה לשיקום עסקי-משברי.
מקרה שריגש אותה במיוחד היה ליווי של עורכת דין צעירה ומאוד מוכשרת משדרות, שהעסק שלה נפגע קשות בשבעה באוקטובר והיא גויסה מיד למילואים. "טרם המלחמה עסקה עורכת הדין בטיפול במיצוי זכויות לנפגעי נפש וחרדה מפעולות איבה. היה צורך לבנות איתה מחדש את העסק בכל הפלטפורמות, הפיננסיות, הכלכליות, השיווקיות והדיגיטליות. מעבר להקמת העסק מחדש ולתמיכה בה, ההצלחה הייתה בחיבור ושיתופי הפעולה לכל אותם גורמים וקשרים עסקיים שהכרתי ואני בקשר איתם לאורך השנים. לשמחתי, כולם התגייסו לעזור בשמחה, והעסק מתרומם ומצליח".
לצד כל אלו, עד לפני כחודשיים שימשה אלטמן במשך מספר שנים כיו"ר אחד העסקים והעוגנים המרכזיים בגליל המערבי. עם תחילת מלחמת חרבות ברזל, פונה הקיבוץ והעסק נעצר מהיום למחר. "לשמחתי, כפי שאני יודעת לנהל ולהוביל, בניתי והקמתי את העסק ממצב הפסדי והבאתי אותו ביחד עם המנכ"ל וצוות ההנהלה לחוסן כלכלי, גם בתקופת המלחמה".
אלטמן גם מקדישה מזמנה כחברה בוועד מנהל של שתי עמותות משמעותיות: "כנפיים בזכות האומנות", המטפלת במתמודדי נפש דרך פיתוח הנפש באומנות ויצירה, ו"תובנות בחינוך", הפועלת בבתי ספר בפריפריה ובחברה הישראלית והערבית. "אני חשה שהתרומה היא דו כיוונית", היא אומרת, "ככל שאתה תורם ככה אתה נתרם".
כיום עוסקת אלטמן גם בליווי סטרטאפים בשלבי ה-Pre-seed ובניהול משברים עסקיים. הפילוסופיה הניהולית המובילה אותה מבוססת על ערכים של מקצועיות, ידע, שת"פ, קבלת האחר והשונה, הקשבה, וצניעות, ערכים שלדעתה נשחקו מאוד בשנים הללו, בעיקר במרחב הציבורי. "הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות בישראל, ובפרט בעולם הציבורי-פוליטי יהיו פחות יהירים ויותר קשובים, מכבדים, ובעלי יותר הבנה חמלה וקבלת השונה", היא מדגישה. "מבחינתי, המנהיגות האמיתית נמדדת ביחס לאחרון העובדים, אלו שלעיתים הופכים לשקופים בארגונים גדולים. אני יכולה להעיד שתמיד הקפדתי להכירם לעומק ולכבדם, מתוך הבנה שבלעדיהם הארגון לא יוכל לשרוד".
האם ההנהגה הישראלית זקוקה לתפיסתך לשינוי?
"השאלה הזו מלווה אותי לא רק ברמה הלאומית אלא גם ברמה האישית, וזאת כמשפחה וכאמא לשלושה ילדים - ששני בנים שלה במילואים, ושני נכדים בצבא. אפשר לומר שהחרדה לעתיד המדינה כיום היא אישית ומוחשית. אני בהחלט חושבת שאנשים, ובעיקר נשים עם ניסיון, ידע , ויכולות כמוני, צריכים/ות לשבת סביב שולחן מקבלי ההחלטות כשוות בין שווים, בלי להתנצל ובלי להתבלבל".
כלומר, את שוקלת את צעדייך במישור הפוליטי?
"קיבלתי פניות ממספר גורמים פוליטיים וטרם קיבלתי החלטה סופית. מה שבטוח הוא שאם אכנס לפוליטיקה זה לא יהיה מתוך חיפוש אחרי כבוד או פרנסה, אלא מתוך רצון עמוק וכן לתיקון חברתי. לא כסיסמה! תיקון כזה אינו מותרות, הוא תנאי לחוסן לאומי, לצמיחה כלכלית, ונשיאה שווה בעול. המדינה ואזרחיה זקוקים לשיקום הזה יותר מהכל".
