ניו יורק עשויה לעבור בקרוב שיפוץ בממדים היסטוריים, ברוחו ובדמותו של דונלד טראמפ: נשיא ארצות הברית, יליד העיר, שוקל ״בכובד ראש״ תוכנית ענק בשווי 7.5 מיליארד דולר להעתקת אולם מדיסון סקוור גארדן המיתולוגי בלב מנהטן למיקום חדש. המטרה המרכזית של הפרויקט היא שיקום והרחבת תחנת הרכבת פן סטיישן הממוקמת כיום מתחת לאולם, ועיצובה מחדש ב״סגנון טראמפיסטי מפואר״.
מאחורי המהלך עומד המיליארדר היהודי תומאס קלינגנשטיין, אחד התורמים הגדולים של טראמפ ומי שהזרים יותר מ-13 מיליון דולר למועמדים רפובליקנים בשנת הבחירות. קלינגשטיין הציע לנשיא לקרוא לתחנה החדשה – העמוסה ביותר בחצי הכדור המערבי – ״תחנת טראמפ״. האחרון אהב את ההצעה, וייתכן וזה מה שיכריע את הכף.
6 צפייה בגלריה
מדיסון סקוור גארדן, דונלד טראמפ
(צילומים: Grand Penn Community Alliance, AP Photo/Mark Schiefelbein)
קלינגשטיין, נצר לאצולת הון ניו יורקית שתרמה רבות לאורך השנים למטרות יהודיות ברחבי העיר, הציג את התוכנית של הקבוצה שבראשה הוא עומד – ״גראנד פן קומיוניטי אלייאנס״ – לנשיא טראמפ בפגישה סגורה בחדר הסגלגל בספטמבר האחרון. הפגישה התקיימה חודשים ספורים לפני שחברת הרכבת הלאומית אמטרק, הבעלים של מרכז התחבורה העצום, הכריזה על התוכנית כאחת משלוש המועמדות הסופיות במרכז לשיפוץ התחנה.
ההצעה של הקבוצה כוללת הריסה מוחלטת של האולם הנוכחי ובניית אולם חדש במקומו בצידה המזרחי של השדרה השביעית של מנהטן, בין הרחובות 32 ו-33. השטח שיתפנה צפוי להפוך לכיכר ציבורית עם מדשאה ומזרקה, והתחנה עצמה תכלול ״שער ניצחון״, עמודים בסגנון יווני ורומי, שעון ענק וגג זכוכית שיכניס אור טבעי. קלינגנשטיין אמר כי האולם החדש יוכל להיראות כמו מיזם ״הספיר״ בלאס וגאס, עם מסכי ענק דיגיטליים שיעטפו את המבנה. הוא השקיע מכיסו 4 מיליון דולר בקידום התוכנית, והבטיח לטראמפ ״ארכיטקטורה קלאסית שמשקפת ערכים שמרניים״.
6 צפייה בגלריה
הכיכר המתוכננת במקומו של מדיסון סקוור גארדן הנוכחי
(הדמיה: Grand Penn Community Alliance)
אלא שהמעורבות של הנשיא והקשרים הפוליטיים של היזמים מעוררים ביקורת נוקבת מצד נבחרי ציבור דמוקרטים שחוששים מהטיית המכרז, ובהם חבר הקונגרס ג'רי נדלר מניו יורק, שהביע דאגה לגבי הקריטריונים לבחירה. ״לא ברור אם הכסף שהועבר לקמפיין של טראמפ מהווה שיקול בבחירת ההצעה הזוכה״, אמר נדלר והוסיף כי תהליך הבחירה מתנהל בחשאיות, ללא שקיפות מספקת לציבור. דובר מטעם משרד התחבורה האמריקני, שהשתלט על הפרויקט בשנה שעברה יחד עם אמטרק, דחה את הטענות והבהיר כי לחברה יש ״מדד אובייקטיבי ומפורט להערכת כל הצעה״. מהבית הלבן נמסר בתגובה: ״הנשיא טראמפ, כיליד ניו יורק, מושקע אישית בהחייאת התחנה. הטענות להתערבות בלתי הוגנת מצידו כמשוללות יסוד״. הנשיא צפוי לקבל את ההחלטה הסופית לגבי היזם שיוביל את פרויקט הרמונט החל ממאי הקרוב.
6 צפייה בגלריה
"שער הניצחון במדיסון סקוור גארדן המיועד. הסגנון האדריכלי המועדף על הנשיא
(צילום: Grand Penn Community Alliance)
"פשע אדריכלי" מתחת לאדמה
הצורך הדחוף בשיפוץ מסיבי נובע ממצבה העגום של תחנת פן, אשר משרתת כ-600 אלף נוסעים מדי יום. מאז נהרס המבנה המקורי והמפואר בשנות ה-60 לטובת הבנייה של אולם מדיסון סקוור גארדן, התחנה פועלת מתחת לאדמה ללא גישה לאור טבעי. כיום היא נחשבת למרכז תחבורה חשוך, סבוך וקשה לניווט. הבעיה ההנדסית המרכזית שמערימה קשיים על כל ניסיון לשקם את המקום נובעת מהנוכחות הפיזית של האולם מעל התחנה. עמודי התמיכה העצומים של מדיסון סקוור גארדן חודרים ישירות אל הרציפים ואל מסילות הרכבת, ובכך הם חוסמים את החלל ומונעים מודרניזציה של התשתיות. אדריכלים מתארים את המבנה הנוכחי כ״פשע אדריכלי״, וגם ראש מחלקת התכנון של העיר ניו יורק עד לאחרונה, דן גרודניק, ציין כי המצב היה משתפר משמעותית אם האולם לא היה ממוקם פיזית על גבי אחד ממרכזי התחבורה החשובים באזור. המכרז החדש נתפס בעיני התומכים בו כהזדמנות נדירה לתקן את הטעות ההיסטורית ולבנות מחדש תחנה מרווחת ונוחה לציבור.
6 צפייה בגלריה
עבודות הבנייה של מדיסון סקוור גארדן במנהטן, 1966
(צילום: H. William Tetlow/Fox Photos/Hulton Archive/Getty Images)
אך המכשול המרכזי שמונע את התקדמות התוכנית הוא הבעלים של מדיסון סקוור גארדן וקבוצת הניו יורק ניקס, המיליארדר ג'יימס דולאן. דולאן פסל לחלוטין את הרעיון להעתיק את האולם ממקומו בעבר, והצהיר פומבית ב-2023 כי זה יקרה רק ״על גופתו המתה״. בסביבתו של טראמפ ציינו מודע לכך שהתוכנית לא תוכל לצאת לפועל ללא הסכמתו של דולאן – עוד תורם בולט של הנשיא והמפלגה הרפובליקנית. עם זאת, אישור ההפעלה של האולם יפקע ב-2028, ובסביבתו של ראש העיר הדמוקרטי של ניו יורק, זוהראן ממדאני, רמזו לאחרונה כי אין להם כל כוונה לחדש את החוזה עם דולאן.
בינתיים, נשיא רובע מנהטן בראד הוילמן סיגל וחבר הסנאט של מדינת ניו יורק אריק בוטצ'ר הביעו תמיכה עקרונית בהזזת האולם כדי לבנות תחנה חדשה, אך הוילמן סיגל הדגיש כי לא יאפשר להפיל את העלות המוערכת במיליארדי דולרים על משלמי המיסים המקומיים. ״לא ניתן לדולאן לקבוע לבדו את גורלו של אחד ממיזמי התשתית החשובים בארצות הברית״, הוסיף הוילמן סיגל.
התוכנית של קבוצת גראנד פן מתמודדת מול שתי הצעות נוספות של קבוצות עסקיות גדולות, שצפויות דווקא להשאיר את האולם במקומו הנוכחי מעל התחנה. אחת ההצעות מקודמת על ידי חברת הנדל"ן וורנאדו בשיתוף עם חברת הבנייה הלמאר. מנכ"ל וורנאדו, סטיבן רוט, מחזיק גם הוא בקשרים עסקיים עם טראמפ. הצעה שלישית שייכת לקבוצה בגיבוי חברת הפיננסים הקנדית פנגייט.
אך הקבוצה של קלינגנשטיין מחזיקה ביתרון מרכזי נוסף, שמצטרף לקשריו האישיים עם הנשיא: ג׳סטין שובו, ראש העמותה לאמנות אזרחית ואחד השמות הבולטים בקבוצה, הוא זה שאמון על ניסוח הצו הנשיאותי שטראמפ חתם עליו בשנה שעברה, המחייב בניית מבני ציבור פדרליים בעיצוב הקלאסי של אתונה ורומא – הסגנון האדריכלי המועדף על הנשיא. ואכן, במסמך של אמטרק שהועבר למתמודדים נדרש בין היתר שבכל הצעה יובא בחשבון הצו הנשיאותי המדובר.
זו גם אינה הפעם הראשונה שבה הנשיא נקשר לניסיונות לשנות את שמה של תחנת פן. בספטמבר האחרון הקפיא טראמפ ללא נימוק את התקציב לאחד ממיזמי התשתית הגדולים בארצות הברית, חפירת מנהרת רכבת חדשה מתחת לנהר ההדסון שמחברת בין ניו יורק לניו ג'רזי. המהלך התפרש בזמנו כניסיון להפעיל לחץ פוליטי במסגרת משא ומתן כלשהו – אך המטרה האמיתית נותרה עמומה.
זמן קצר לאחר מכן התברר כי טראמפ הציע למנהיג הדמוקרטים בסנאט צ'אק שומר לשחרר את המימון הפדרלי בתנאי שתחנת הרכבת פן ונמל התעופה דאלס בוושינגטון ייקראו על שמו. שומר דחה את ההצעה, והמאבק סביב התקציב עבר לבית המשפט, כאשר המדינות ניו יורק וניו ג'רזי הגישו נגד ממשל טראמפ תביעה בטענה שההקפאה אינה חוקית, מאיימת על המשך העבודות ופוגעת בפרנסתם של מאות עובדים.
