כתשעה חודשים לאחר כניסת הפסקת האש במלחמה לתוקף בצפון וכחצי שנה לאחר תום הפינוי, פחות ממחצית מחברות הטכנולוגיה בגליל המזרחי חזרו לפעילות. כך עולה ממחקר חדש של מרכז הידע האזורי גליל מזרחי, שבמיפוי ראשון מסוגו חושף תמונת מצב לגבי חברות הייטק ואגריפודטק בגליל המזרחי.
בין הממצאים המרכזיים שנחשפו עולה כי מתוך 163 חברות טכנולוגיה פוטנציאליות שמופו ופעלו בגליל המזרחי ערב המלחמה, רק 64 (כ-40%) פעילות כיום באזור. עוד 29 מהחברות אינן פעילות כלל, ו-32 חברות חזרו לפעילות, אך לא בגליל המזרחי. מנגד, על פי מחברי הדוח ניכר כי קיים פוטנציאל צמיחה משמעותי למגזר רחב. חברות שעזבו בעקבות המלחמה מביעות רצון לחזור, בתנאי שהממשלה תראה את הרצון והנכונות שלה ותדאג למענקים ותמיכה מתאימה - אך נראה כי זו לא מצליחה עד כה לעמוד בציפיות ובצרכים של השטח.
מאחורי הדוח עומדים מרכז הידע האזורי של האקדמית תל חי ואשכול רשויות גליל מזרחי, בשיתוף צוות חדשנות גליל מזרחי של civix - קרן בלומברג. לפני כחודש הכריזה הממשלה על תוכנית לשיקום הכלכלה והתעשייה ביישובי גבול הצפון, אך זו הובאה בשנה איחור מהמובטח ורחוקה עוד מלממש את התקציבים עליהם התחייבה - מעל לחצי מיליארד שקלים. הדרישות הבירוקרטיות הרבות לא מוסיפות תקווה רבה לבעלי המפעלים ששבו לגליל. אך למרות כל זה, כבעלי חברות הזנק שמנסים להביא בשורות חדשות לעולם בתחום הפודטק, הם לא מוכנים לאבד את הרוח והתקווה מהמפרשים.
אריק דיין, יו"ר מינהלת האגריפודטק בגליל המזרחי: "המיפוי הנוכחי הוא קריאת השכמה, מטרתו ליצור תמונת מצב אמינה שתסייע לנו לבנות תוכנית אסטרטגית לשיקום, צמיחה ופיתוח האזור. הנתונים מראים שאומנם המצב הנוכחי מורכב, אך יש גרעין חזק וצעיר של יזמות וטכנולוגיה עם רצון רב להגיע ולחזור לצפון".
"אפילו כשאנחנו מקבלים תרומות, המדינה לוקחת לנו מהכסף"
מינהלת האגריפודטק, המורכבת מ-15 שותפים בהובלת המכללה האקדמית תל חי (נציגי הרשויות, האשכול, חברות כלכליות אזוריות, פילנתרופיה וגופי המחקר והאקדמיה בגליל), הצליחה בעזרת כסף פילנתרופי לתמוך בחזרתן ובחיזוקן של תשע חברות שהתחייבו להפעיל את מרכז הפעילות שלהן בקריית שמונה וברחבי הגליל המזרחי. כל חברה שזכתה בקול קורא קיבלה חצי מיליון שקלים לצורך שיקומה והחזרתה לגליל המזרחי, אך מתברר כי כאילו לא די למדינה שאינה מסייעת באמת להצלת תעשיית החדשנות באיזור, היא דרשה מהחברות הזוכות לשלם מע"מ מתוך המענקים.
"אפילו כשאנחנו מקבלים עזרה מתרומות, טיפה בים, המדינה לוקחת לנו מהכסף הזה", סיפרה בכאב אמה קביטניצקי, בעלת סטארטאפ נוברסיס שמפתח ומייצר חומרי גלם חכמים לתעשיית המזון. היא נדרשה להעביר מכספי הפילנתרופיה 80 אלף שקל לקופת המדינה. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל פונתה החברה מגן התעשיות תל חי, הסמוך לקריית שמונה, ועברה ליבנה. בחודש אפריל השיבה את פעילות החברה לקריית שמונה והייתה צריכה לפטר את העובדים שקלטה במרכז הארץ ולגייס חדשים. נכון להיום יש בחברה 5 עובדים בלבד, כולל אותה.
"החזרה לצפון הייתה נוראית, לא דמיינתי שזה יהיה כל כך קשה", היא מתארת. "נפל על הבניין שלנו טיל ישירות. הנזק לרכוש היה אדיר ומכשור רב נפגע. עד עכשיו לא קיבלנו אפילו גרוש אחד פיצוי. ההתעסקות עם רשות המסים וכל הבירוקרטיה היא לא תיאמן. חברת סטארטאפ כמונו לא יכולה להתמודד עם אירוע כזה, דרישות הזויות ומסלולי פיצוי".
5 צפייה בגלריה
מקור: מרכז הידע האזורי של האקדמית תל חי ואשכול רשויות גליל מזרחי, בשיתוף צוות חדשנות גליל מזרחי של civix - קרן בלומברג
כמו משוגעים אחרים לדבר, שרואים בפוטנציאל של חבל הגליל המזרחי כ'עמק האגריפודטק' העולמי, היא רוצה להקים מפעל חדש וגדול יותר בקריית שמונה ולהרחיב את הפעילות שזוכה לביקוש ולעניין רב ממשקיעים ברחבי העולם. "יש לי פה מקום ואני רוצה לבנות מפעל. למה לא לתת הלוואות מיוחדות? למה לא לתת לי אפשרות לקנות ציוד יד שני, ולא ציוד חדש מהניילון? אפילו את ה-20 אחוז של השתתפות המדינה לא מוכנים לתת לי כי אני לא קונה ציוד חדש".
הפיכת מכללת תל חי לאוניברסיטה - גיים צ'יינג'ר
חברת הפודטק הישראלית BlueTree נוסדה בשנת 2020 ועם הקמתה הצטרפה לחממת הפודטק Start Fresh הממוקמת בקריית שמונה. לאחר 7 באוקטובר ופתיחת מתקפת הטילים מלבנון, גם זו נאלצה לעצור את פעילותה בעיר ועברה לאתר זמני חלופי בקצרין שברמת הגולן.
"לחזור לקריית שמונה זה אומר שיפוצים משמעותיים באתר שהיינו בו, לקחת את החזרה כחלק מתוכנית צמיחה ולנסות לחזור למציאות טובה יותר, להשיב את האמון למשקיעים שחוששים מהחזרה לקריית שמונה ועוד - זה לא רק לחבר את המחשבים לחשמל", מתאר מיכאל גורדון, מנכ"ל BlueTree, חברת טכנולוגיית מזון שפיתחה פלטפורמה להפחתת סוכר במשקאות.
גורדון מאוכזב מהתגייסות המדינה. "לא פשוט לעבוד בסביבה שאינה תומכת, תוך קושי להמשיך בפעילות מול העולם שרואה בנו אזור מלחמה לא יציב", הוא אומר. גם הוא מציג את הפערים בין הכרזות הממשלה על מהלכי 'מאקרו' מול היישום ב'מיקרו': "כל ההצהרות הן הרבה אוויר חם ואין באמת תוכנית שיודעת לרוץ קדימה. יש עוד כנס ועוד מפגש ועוד הסברים על איך מגישים את המענקים, אבל בסוף לא מגיע כלום. אחרי כל שקל מהמדינה אנחנו צריכים לרדוף ולהפוך את העולם כדי לקבל מענה".
עם זאת, גורדון סבור שהשינוי יכול לבוא משדרוג המעמד האקדמי של מכללת תל חי. "ברגע שיהפכו את תל חי לאוניברסיטה זה יהיה גיים צ'יינג'ר משמעותי", הוא טוען. "מה שמחזיק אותנו זו הטכנולוגיה שלנו, המשקיעים שמאמינים בנו והצוות החזק שיש לנו, שרואים במה שאנחנו עושים את העתיד. אנחנו מאמינים באנשים הטובים בצפון וביכולות שלהם, ולא מתכוונים לקבץ נדבות - אלא להמשיך להשקיע ולקוות שהמדינה תצטרף".
מתנופה לצפון נמסר: "אנו מכירים בחשיבות המכרעת של תמיכה בחברות הזנק כמנוע לצמיחת הכלכלה המקומית ולחיזוק הטכנולוגיה בצפון. אנו מבינים היטב את המצוקה והאתגרים שחברות אלו מתמודדות איתם, ופועלים לתת מענה מותאם לצורכיהן. החלטת הממשלה לסיוע לעסקים נכתבה יחד עם משרד הכלכלה והיא כוללת הקצאה של למעלה מ-10 מיליון שקל כתקציב ייעודי לחברות הזנק. חברות אלו יכולות למצוא פתרונות נוספים במסגרת החלטת הממשלה: מסלולי מענקים ייחודיים, סבסוד שכר גבוה לעובדים איכותיים, הלוואות בערבות מדינה והכשרות עובדים, ואף הקמת מרכז סיוע ייעודי לעסקים מקומיים ועוד. אלה יוצרים תשתית שמאפשרת לרעיונות פורצי דרך להפוך למציאות.
"התוכנית הרב-שנתית תכלול השקעות נוספות בתעשיות עתירות ידע. השילוב בין המענים הקיימים של משרד הכלכלה והמשאבים הנוספים יוביל לפיתוח התעשייה רבת הידע בצפון ולצמצום הפער ברמת השכר".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
