יא אללה 18.05.2026
(צילום: ליאור שרון)
בתזמון מקרי, רגע לפני המלחמה עם איראן ותקיפת מתקני האנרגיה בקטאר על ידי איראן, נכנסה שחקנית אזורית נוספת ומפתיעה למרוץ העולמי לחיפוש אחר גז ההליום שנמצא במחסור – ירדן, שכנתנו ממזרח. ב-2 בפברואר דיווחו בירדן כי משרד האנרגיה והמשאבים המינרליים חתם על מזכר הבנות עם חברת Hotspur Helium הבריטית, כדי להתחיל בפעולות חיפוש וקידוח אחר גז הליום באזור ים המלח לתקופה של שנתיים. המזכר נחתם מהצד הירדני על ידי שר האנרגיה והמשאבים המינרליים סאלח אל-חראבשה.
אל-חראבשה הבהיר כי מדובר בהסכם ראשון מסוגו המוקדש לחיפוש אחר גז ההליום, וכי הפרויקט יהווה הזדמנות ייחודית לפתיחת אופקים חדשים. "אנו שואפים לנצל את משאבי הטבע של ירדן, בהתאם לחזון המודרניזציה הכלכלית והצורך במיקוד במגזרים בעלי ערך מוסף גבוה", הוא אמר, והוסיף כי החברה הגישה תוכנית עבודה שתבצע במשך שנתיים, ואם יהיו תוצאות חיוביות, התהליך יתרחב לחתימה על הסכם זיכיון לחיפוש הליום.
1 צפייה בגלריה
מתקני הגזים הטבעיים של קטאר אנרג'י בראס לפאן, במרץ האחרון
(צילום: REUTERS/Stringer/File Photo)
לפי מזכר ההבנות, החברה מתחייבת לבצע סקרים ומחקרי שטח, כולל הכנת מפות גיאולוגיות של מאגרי גז והערכת ההיתכנות הכלכלית של הכמויות הצפויות. החברה גם תשתף בידע ותכשיר כוח אדם לאומי בנושא. אף שמוקדם מדי לתלות בכך תקוות, בערוץ אל-ממלכה הירדני ציינו בפברואר כי הפרויקט צפוי לתרום לכלכלה הלאומית, וכי הוא צפוי למצב את מעמדה של ירדן כיצרנית עולמית של גזים נדירים. לחתימה על מזכר ההבנות קדם אישור של הממשלה הירדנית בנובמבר 2025.
החודשים שעברו מאז, כולל שבועות המלחמה מול איראן, הפכו את הצורך העולמי במציאת הליום לקריטי אף יותר. השיבוש בפעילות מתקני קטאר אנרג'י באזור ראס לפאן הביא לפגיעה גם בייצור ההליום, כאשר מדובר במקום הנחשב לאחד ממרכזי ייצור ההליום החשובים בעולם. כזכור, ב-2 במרץ (כלומר בעיצומה של המלחמה) הודיעה קטאר אנרג'י על השעיית ייצור הגז הטבעי הנוזלי והמוצרים הנלווים לו עקב תקיפה איראנית שכוונה למתקני ראס לפאן ומסיעיד בשטחה. משרד ההגנה הקטארי דיווח אז כי איראן תקפה באמצעות שני כטב"מים: האחד כוון למכל מים השייך לתחנות הכוח במסיעיד והשני כוון למתקן אנרגיה בראס לפאן, השייך לחברת האנרגיה של קטאר. ב-4 במרץ הכריזה קטאר על "כוח עליון" שהשעה זמנית את מחויבויותיה עקב האירועים. בהמשך החודש דווח על תקיפות איראניות נוספות לעבר ראס לפאן. קטאר אנרג'י דיווחה כי לעיר התעשייתית נגרם נזק משמעותי.
ההליום משמש לצרכים שונים בתעשייה, בין היתר לקירור עמוק, למכשירי MRI, לייצור שבבים אלקטרוניים וסיבים אופטיים, וכן למחקר מדעי, לתעופה ולחלל. בכתבה בעיתון אל-ערבי אל-ג'דיד הקטארי באפריל האחרון הוזכר כי קטאר התפתחה במשך יותר מעשור ככוח דומיננטי בשוק ההליום העולמי. נכתב כי המדינה הגיעה לייצור 35% מהייצור העולמי של הגז הנדיר, בעיקר בזכות אותם המפעלים שאיראן כיוונה אליהם בראס לפאן, ששאבו כ-2.6 מיליארד רגל מעוקב של הליום מדי שנה. באל-ערבי אל-ג'דיד הוסיפו כי ההשפעה הגלובלית הראשונה של הפסקת הייצור של קטאר הייתה קפיצה במחירים. נמסר כי דוחות כלכליים מצביעים על כך שמחירי ההליום הוכפלו מתחילת המלחמה עם איראן, וכי אם השיבושים יימשכו צפויות עליות נוספות.
בראש היצרניות: ארה"ב וקטאר
ב-4 במאי דווח בתקשורת כי קטאר אנרג'י האריכה את תקופת "הכוח העליון", מה שמאפשר לה להמשיך ולהשעות זמנית את התחייבויותיה החוזיות. מטעם החברה לא יצאה הודעה רשמית בנושא, אך בינתיים לא ברור מתי החברה תוכל לחדש את הפעילות במלואה, עקב הנזקים הקיימים והמתיחות האזורית המתמשכת.
אך קטאר היא לא המדינה הערבית היחידה שכבר ממוקמת בראש יצרניות ההליום העולמיות. ארה"ב נחשבת ליצרנית הגדולה ביותר, במקום השני נמצאת קטאר, בשלישי רוסיה וברביעי ממוקמת אלג'יריה. מבחינת מיקומה הגיאוגרפי באפריקה, אלג'יריה רחוקה מנתיבי השייט המאוימים על ידי איראן ומהתקיפות. היא מייצרת 5.8% מהייצור העולמי – לא מדובר בהיקפי הייצור של קטאר לפני המלחמה, אך במצב הנוכחי גוברת התחרות על הכמויות הנותרות בארה"ב ואלג'יריה, ואין ספק שמדובר בזמן המתאים לתגליות חדשות.
האם ייתכן שגם בישראל, כמו בשכנה ממזרח, יש פוטנציאל למציאת הליום בכמות מסחרית? "משרד האנרגיה והתשתיות עוקב אחר התפתחויות בתחום חיפושי האנרגיה ומשאבי הטבע באזור", נמסר ממשרד האנרגיה בתשובה לפניית ynet בעניין. "נכון להיום לא מתבצעים בישראל חיפושים או קידוחים ייעודיים לאיתור גז הליום באזור ים המלח, ולא הוענקו רישיונות חיפוש ייעודיים לכך באזור זה".
