משרד האוצר מתריע על סכנה ליבוא נפט לישראל. במכתב ששלח האוצר למשרד הגנת הסביבה הוא מבקר את אנשיו וקורא להפסיק את הפגיעה במשק האנרגיה וביכולת של המדינה לקלוט נפט.
הפנייה נעשתה בעיקר סביב השהיית הנפקת היתר הרעלים הנדרש לשם הפעלת נמל קצא"א באילת, תוך פגיעה קשה באינטרסים הכלכליים והביטחוניים של ישראל, לטענתם.
לפני כמה שנים הגביל המשרד להגנת הסביבה את פעילות נמל קצא"א (קו צינור אירופה-אסיה), בהתאם למגמה ירוקה שהובילה השרה הקודמת תמר זנדברג, בטענה כי לא ניתן להפעיל נמל נפט באילת מחשש לפגיעה בשונית האלמוגים. לפי הטענות במכתב, מדיניות זו הביאה לפגיעה אנושה בחברה הממשלתית שאחראית על תשתיות האנרגיה ועל הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. במכתב דורשים אנשי האוצר מהמשרד להגנת הסביבה לפתוח לאלתר את נמל אילת באמצעות מתן היתר הרעלים. הדרישה מגיעה בעקבות החלטת הממשלה מלפני כחודש וחצי, שמורה להעביר כמויות גדולות של נפט באמצעות מכליות שיעגנו בנמל קצא"א, לטובת הבטחת העתיד האנרגטי של מדינת ישראל ועתודות האנרגיה של המדינה.
כמו כן, החברה הממשלתית חתמה על הסכמים משמעותיים עם איחוד האמירויות, שמהווים בסיס איתן לביסוס וחימום היחסים בשנים האחרונות. על פי טענת האוצר וקצצ"א, מאז הובילה זנדברג את מדיניות אפס תוספת סיכון לנמל אילת נוצרה פגיעה אנושה ביכולת של הנמל הדרומי לקלוט מכליות נפט שמגיעות מהמזרח ופורקות את הנפט באילת, בדרכו לאירופה דרך צינור הנפט אשקלון-אילת.
בפועל, במשרד להגנת הסביבה פנו למשרד האנרגיה משנת 2022 כדי לקבל נתונים לכמויות נפט הנדרשות להבטחת צרכי משק האנרגיה, אך לא נמסרו להם נתונים. מדיניות אפס תוספת סיכון שהנהיגה השרה זנדברג לא נולדה מריק, אלא בעקבות שורה של אסונות סביבתיים שקצא"א גרמה להם, החמור ביותר היה אסון עברונה ב-2014. רק לאחרונה בית המשפט קיבל הסדר טיעון בעניין החברה, שנדרשה לשלם 1.5 מיליון שקל בגין הפגיעה בסביבה. זאת בהמשך לפיצויים של כ- 100 מיליון שקל בתביעה ייצוגית. מחקר כלכלי שפורסם ב-2024 גילה כי דליפת נפט במפרץ עלולה לגרום לנזק של כ-11 מיליארד שקל ולפגיעה אנושה בכלכלת העיר אילת, כמו גם פגיעה בשונית האלמוגים.
למרות ההצהרה של משרד האוצר לפיה המשרד להגנת הסביבה פוגע במשק האנרגיה, בפועל המשרד להגנ"ס עצמו אישר להגדיל את כמות הנפט המשונעת דרך מפרץ אילת. אלא שמכליות נפט לא הגיעו לנמל לאור האיומים הביטחוניים. הירי מתימן על נמל אילת שיתק אותו כמעט לחלוטין. בינתיים, מדיניות אפס תוספת סיכון בוטלה, והמשרד ממתין לקבלת מידע סביבתי נוסף מקצא"א.
"המידע ייבחן בהתאם לסמכות הממונה לפי חוק החומרים המסוכנים, תוך התייעצות עם גורמים ממשלתיים הרלוונטיים לבחינת שיקולים משקיים הנוגעים לדבר", אמרו במשרד.
מבקר המדינה: ליקויים חמורים בהתנהלות הסביבתית של קצא"א
המכתב של האוצר מגיע, כאמור, בהמשך לדוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנושא, שפורסם ביום רביעי האחרון. במסגרת הדוח מצא המבקר כי ההגבלות שהטיל המשרד להגנת הסביבה על קצא"א צמצמו את מלאי הנפט הגולמי שמשמש את ישראל, ושבמלחמת "חרבות ברזל" ובמבצע "שומר החומות" (2021) נחשפה המדינה לסיכון בפגיעה במשק הדלקים בשעת חירום, בשל היעדר יכולת לפרוק תזקיקים מחוץ לנמלי הים התיכון. בנוסף, עלו חששות לגבי שימור היתירות והמשך פעילותו של נמל אילת לקליטת ואחסון נפט גולמי, עקב מגבלות על כמות הפריקה בו עוד לפני מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס.
יחד עם זאת, המבקר טוען כי רק במהלך הביקורת שביצע משרדו, ולאחר פרוץ המלחמה, משרד ראש הממשלה פרסם במאי 2024 את מסקנות הצוות הבין-משרדי שהוביל. הצוות ביקש לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון", שבוטלה, כאמור, בהחלטת ממשלה בדצמבר האחרון.
יש לציין כי המבקר גם מצא ליקויים בהתנהלות הסביבתית של קצא"א - שפעילותה גרמה לאסונות זיהום, כמו זה שבשמורת הטבע עברונה בסוף 2014. אנגלמן הצביע על סיכון לפגיעה ולדליפות מצנרת החברה גם כעת.
המבקר כתב כי אף שבסקר הסיכונים שנערך עבור החברה בשנת 2015, שהוא תנאי לחידוש היתר הרעלים (מדי שנה בשנה) לקווי החברה, הומלץ על התקנת שני מגופים נוספים לאורך קו 42 (בעניינם נקבע כי אלה כרוכים בסיכון גבוה ולפיכך יש לבחון חלופות להתקנתם) ועל העתקת מגוף נוסף (בסיכון נמוך) שמחבר בין נמל אשקלון לנמל אילת), לא הושלמה בחינת החלופות להתקנת שני המגופים, והמגוף השלישי לא הועתק, נכון למועד סיום הביקורת (בחלוף תשע שנים מאז ההמלצה).
עוד נמצא כי רק בשנת 2022, שבע שנים לאחר שנקבע שיש להתקין את שני המגופים או לבחון חלופות להתקנתם ולהעתיק מגוף נוסף, קבע המשרד להגנת הסביבה בהיתר הרעלים כי החברה תבחן חלופות לצמצום הסיכון מאירוע דלף במקום התקנה והזזה של המגופים שנקבע שיש לטפל בהם כבר בשנת 2015.
עוד עולה מהביקורת כי כתוצאה מזרימת מי שיטפונות באזורים מסוימים בנגב קווי החברה נחשפים מפעם לפעם, כפי שעלה בסיור המשותף של רשות הטבע והגנים עם החברה בנגב בדצמבר 2019 וכפי שנמצא בעבודת תחזוקה בקו 42 בשנת 2022, זאת בניגוד לתקנות המים, הגם שאלה לא חלות בעניין זה על קווי החברה שהונחו לפני התקנת התקנות.
המבקר התריע כי קווי דלק חשופים הם בסיכון מוגבר לאירוע דליפה כתוצאה מסחף של אבנים ומפגיעות חיצוניות. יש לציין כי בשנים עברו התרחשו כמה דליפות משמעותיות מקווי החברה, כך בתקופתה של קצא"א ההיסטורית (דליפה בשמורת עברונה ב-2014 ודליפה בנחל צין ב-2011) ודליפה בתקופת הפעילות של קצא"א באזור היישוב משען משנת 2021.
בנוסף נמצא בביקורת כי משרד האנרגיה לא העביר את התקציב שהקצה בשנת 2020 במסגרת התוכנית לקידום הצמיחה במשק על רקע משבר הקורונה, להכשרת נמל אילת לצורך פריקת תזקיקים ואחסונם או את חלקו, בסכום של 130 מיליון שקלים. המבקר כתב כי היעדר מימון לפרויקט הביא בין השאר לכך שבמלחמת חרבות ברזל, קצא"א נערכה בזמן קצר והכשירה יכולת פריקה מהירה של תזקיקים ישירות אל משאיות ומשם צפונה, בלי יכולת אחסון והזרמה מהאתר.
מחברת קצצ"א נמסר: "קצצ"א מברכת על המדיניות של משרד האוצר, שמבהירה באופן חד משמעי כי ההגבלות שהטיל המשרד להגנת הסביבה סיכנו את הביטחון האנרגטי של ישראל ערב מלחמת חרבות ברזל ופגעו במשק הדלקים בשל היעדר כשירות לפריקת תזקיקים. משרד האוצר מודע לכך שקצא"א היא גורם מרכזי וחיוני במשק האנרגיה בזמן שגרה ובזמן חירום".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה קיבל לידיו את המכתב ובוחן את תוכנו ביחס להחלטה בדבר הגדלת השינוע של נפט למפרץ אילת לזמן הביניים, כפי שנדרש בהחלטת הממשלה".
