יש רגעים שבהם שינוי גדול מתחיל בפרט קטן, כמעט שולי, לא מתוכנן. אצל יקי בן חיים זה קרה ביום הראשון שלו בלשכה לאחר שנבחר לראשות העיר מגדל העמק, לפני שנה ושמונה חודשים. "על השולחן חיכו קלסרים, תוכניות, הסכמים, אבל מה שתפס לי את העין לא היה מסמך אלא מפת העיר. הבטתי בה והבנתי שמשהו לא נכון". בן חיים הבחין שהיכל התרבות המפואר מתוכנן להיבנות בלב שכונה, בעוד שבכניסה לעיר יועד שטח פתוח לגני ילדים. בהחלטה של רגע הוא הורה להחליף בין המיקומים, כשהרציונל ברור: בעוד שנתיים, כשיקום המחלף החדש, הדבר הראשון שיראו הבאים בשערי מגדל העמק יהיה היכל תרבות מרשים. "התיקון ה’קטן’ הזה, ההחלפה בין משבצות תכנוניות, הוא אולי התמצית המזוקקת ביותר של החזון שלי", הוא אומר, "היכולת לא רק לנהל את הקיים, אלא להנהיג ולראות את מה שיכול להיות אחרת, להוביל לשינוי".
ההבחנה הזו מלווה אותו מאז כניסתו לתפקיד. בעיניו, ניהול הוא מיומנות טכנית הכרחית, אך הובלת עיר דורשת ערך מוסף: "אתה חייב שתהיה לך היכולת לחלום, ליזום ולהפוך את הקערה במקומות שבהם אחרים ויתרו. עבורי, הרגע הזה בלשכה לא היה מקרי. הוא היה תוצאה של המתנה ארוכה להגשמת חלום מגיל עשר. הייתי מתלווה לאבי, שהיה סגן ראש העיר, לישיבות המועצה, יושב שם, מביט בהערצה בראש העיר המיתולוגי שאול עמור ז"ל, וחולם שיום יבוא ואהיה במקומו. שם נולד הרצון לשנות, ליצור, להזיז, ומאז כל תחנה בחיי הייתה הכנה לתפקיד הזה".
מפעלים וחברות עומדים בתור
בן חיים (49), נשוי ואב לשלושה, נולד במגדל העמק, גדל ולמד בה, הכיר לאורך השנים כל פינה. כשנכנס לתפקיד הוא ירש עיר שדורכת במקום בכמה מהצמתים הקריטיים שלה, ובראשם הנדל"ן. העירייה חתמה כבר ב-2017 על הסכם גג שאמור היה להכפיל את מספר יחידות הדיור, אבל בפועל יצר נתק בין עיר ותיקה מוזנחת לעיר חדשה שמתוכננת לקום לצידה. בן חיים עצר את ההפרדה הזו ומבחינתו יש עיר אחת, שחייבת להתחדש מבפנים.
"כאן נכנסה ההחלטה המשמעותית ביותר שלי עד כה: פתרון סוגיית הבנייה לגובה. במשך עשרות שנים דיברו בעיר על פינוי־בינוי, אבל זה לא קרה. לא בגלל חוסר רצון, אלא בגלל חוסר כדאיות. בלי גובה, אין כלכליות. בלי כלכליות, אין יזמים. לקחתי את זה כאתגר אישי, ניהלתי מאבק ממושך מול משרדי ממשלה, רשות התעופה האזרחית ומערכת התכנון, ובסופו קיבלנו אישור לבנייה לגובה באזורים הוותיקים. המשמעות דרמטית: 34 מתחמים שהיו בהקפאה יצאו לדרך, שמונה תוכניות כבר בוועדה המחוזית, אחת מאושרת, ובעוד כשנתיים צפויות להתחיל העבודות בשטח".
"מעבר להיבט האסתטי, מדובר בסכנת חיים אמיתית - העיר יושבת על השבר הסורי-אפריקאי, ויותר משליש מהדירות בה אינן ממוגנות מפני רעידות אדמה. הפתרון לפלונטר הזה הוא המפתח לעתיד העיר, ואכן אישור הבנייה לגובה מהווה נקודת המפנה. החזון שלי הוא להכפיל את אוכלוסיית העיר בתוך קצת יותר מעשור, ולהפוך את השכונות הוותיקות והמסוכנות למתחמי מגורים מודרניים ובטוחים".
בן חיים לא מסתפק בנדל"ן, ופועל כדי ליצר למגדל העמק עוגנים כלכליים שיהפכו אותה לעיר שמייצרת הכנסות לעצמה: "אני פועל להרחבת אזורי התעשייה, כאשר הוועדה המחוזית כבר אישרה הרחבה של 200 דונם לאזור התעשייה רמת גבריאל ועוד 1,200 דונם באזור התעשייה שגיא 2000. כבר היום, מגדל העמק היא מעצמה בתחום השבבים, כאשר כ-35% מתעשיית הסמי-קונדקטור בישראל מיוצרת בה. התוספות החדשות נועדו למשוך עוד חברות, עוד מפעלים ועוד מקומות תעסוקה איכותיים, כשהביקוש כבר היום עולה על ההיצע".
"בנוסף, החזרתי לפעילות את החברה הכלכלית של העיר, שהייתה גוף מפסיד וכושל. כבר בשנה האחרונה החברה עברה לרווח והחלה לנהל פרויקטים עירוניים, כולל מערך הפרסום שבעבר נוהל על ידי זכיינים חיצוניים והניב לעירייה פרוטות. כעת, הרווחים נשארים בבית".
המטרה: דור העתיד ביחידות העילית
לצד החזון בתחומי הנדל"ן והתעשייה, קשה להתעלם מההתלהבות של בן חיים כשהוא מדבר על עתיד החינוך במגדל העמק. כאב לשלושה, ששניים מהם עדיין לומדים במערכת החינוך העירונית, הוא "חי את השטח" ומבין מבפנים איפה דרוש שינוי. המהפכה שהוא מוביל בבתי הספר היא טכנולוגית וערכית כאחד. הוא לא מסתפק בשיפוץ מבנים, אלא משנה את תפיסת הלימוד מהיסוד.
"בימים אלה אנחנו בונים בית ספר חדשני פורץ דרך ללימודי סייבר ובינה מלאכותית (AI) שייפתח ב-1.9", הוא אומר בגאווה, "החזון הוא שילדים בכיתה א’ יגיעו לבית הספר עם לפטופ בלבד. הכיתות מצוידות במסכי מגע ענקיים, בסיבים אופטיים, בסימולטורים לטיסה ובמעבדות דמיון. המטרה היא להכשיר את דור העתיד ליחידות העלית הטכנולוגיות של צה"ל, כמו 8200, ולתעשיית ההייטק. לצד החדשנות, הוכנסו לבתי הספר פודטראקים מעוצבים, כחלק מתוכנית ההזנה, מה שהופך את חוויית ארוחת הצהריים לנעימה ומודרנית יותר".
בן חיים מוסיף כי הוא מאמין גם בחיזוק הזהות ומשלב לימודי יהדות ומסורת ("אין פה חלילה כפייה, ושיתוף הפעולה מצד ההורים מדהים") לצד המצוינות המדעית, וכן חינוך לקיימות ולניקיון המרחב הציבורי בכל רחבי העיר, מתוך תפיסה שהחינוך לא נגמר בשער בית הספר.
תחום התרבות והפנאי במגדל העמק, שסבל במשך שנים מהזנחה ומתפיסה שמרנית, עובר אף הוא מהפך, כשראש העיר החליט לשים סוף לנדידת התושבים לערים שכנות כדי לבלות או לקנות. "פתחנו מרכז ביג חדש עם עשרות מותגים ובתי קפה, וזו רק יריית הפתיחה. העירייה בראשותי מקדמת הקמת שני מרכזים מסחריים נוספים, מתוך מטרה להשאיר את כוח הקנייה והבילוי בתוך העיר. סמל נוסף לקיפאון שהיה בעיר הוא הקאנטרי קלאב - נושא שעליו דיברו במערכות בחירות במשך ארבעה עשורים, אך דבר לא קרה. לקחנו את מתחם הבריכה העירונית הקיימת ואנחנו הופכים אותו לקאנטרי קלאב מודרני עם קירוי, חימום, חדר כושר ומגלשות מים.
"גם האצטדיון העירוני, שהיה מוזנח ומיושן, עבר מהפך בהשקעה של מיליוני שקלים. כר הדשא הוחלף לסינטטי, הותקנה תאורת לילה מתקדמת ומסכי LED והוקמה הנהלה חדשה של מועדון הכדורגל המקומי בשיתוף מכבי חיפה, כדי להזניק את הספורט שלנו קדימה".
בין הפרויקטים הגדולים של בטון ומלט, בן חיים לא שוכח את הלב הפועם של הקהילה ומספר כי השנה זכתה מגדל העמק בפרס ירושלים לאחדות - עדות למרקם החברתי המיוחד בעיר בין דתיים לחילונים, בין עולים לוותיקים. בצעד ערכי ומרגש נוסף הוא יוזם הקמת פארק וקריאת רחוב על שם שירי, אריאל וכפיר ביבס ז"ל, לצד השקעה בפיתוח גנים ציבוריים, סקייט-פארקים וגינות כלבים בכל פינה. "עבורי", הוא מדגיש, "איכות חיים נמדדת גם ביכולת של ילד לרדת לפארק נעים ליד הבית".
שנת 2026 מסומנת אצל בן חיים כשנת הפריצה הגדולה, השנה שבה התוכניות שנזרעו מאז נכנס ללשכתו החדשה יתחילו להניב פירות נראים לעין. החזון שלו ברור: מגדל העמק לא תהיה עוד עיר פריפריאלית מנומנמת, אלא מטרופולין עצמאי, תוסס ומתקדם, שמספק לתושביו את כל צרכיהם - מחינוך ותעסוקה ועד תרבות ופנאי - ברמה הגבוהה ביותר. "המהפכה שאני מוביל היא לא רק בקו הרקיע של העיר, בתשתיות או בתעסוקה, אלא בעיקר בתודעה של התושבים, שמתחילים להאמין שאפשר גם אחרת".
