בזמן שחברי כנסת וראשי השלטון בישראל נהנים מתחילת השנה הנוכחית מתוספת משמעותית של אלפי שקלים לשכרם, מצבם של גמלאי ישראל ממשיך להתדרדר. ב-23 השנים האחרונות, בעקבות שינוי כללי ההצמדה של קצבאות הזקנה (אזרח ותיק) מהשכר הממוצע במשק למדד המחירים לצרכן, קצב העלייה של הקצבה הוא מינורי, בטח לעומת השכר הממוצע שזינק מאוד באותה תקופת זמן. ההחלטה על השינוי באותה תקופה נלקחה בעקבות משבר תקציבי שהיה על רקע האינתיפאדה השנייה, והקצב המהיר של של הזדקנות האוכלוסייה. שר האוצר באותה הזמן היה בנימין נתניהו.
בשורה התחתונה, עלתה קצבת הזקנה בישראל עם תחילת השנה הנוכחית בשיעור ב-43 שקל, עלייה של 2.4%, פחות מקצב האינפלציה השנתי. הקצבה הבסיסית החודשית שתשולם השנה לאזרח ותיק עומדת על 1,838 שקל, ולזוג 2,762 שקל (עלייה של 65 שקל לעומת 2025).
קצבת הזקנה הבסיסית עלתה ב-10 השנים האחרונות ב-300 שקלים בלבד, מ-1,531 שקל ל-1,838 שקל. יוקר המחייה על המוצרים הבסיסיים בשנים הללו האמיר בכ-40%. אם הולכים אחורה ל-2003, השנה בה החלה הרפורמה, עלתה קצבת הזקנה בפחות מ-800 שקל, מ-1,049 שקל ל-1,838 שקל.
בשנת 2002 (לפיה חושבו הקצבאות ב-2003) היה השכר הממוצע 6,877 שקל, ואילו בסוף שנת 2025 הוא עומד לפי הביטוח הלאומי על 13,769 שקל.[גה1.1] במחקר שבוצע על ידי פורום ארלוזורוב, חישבו שהצמדה לשכר הממוצע במשק, ולא למדד המחירים לצרכן, הייתה מביאה את הקצבה הבסיסית לאזרח ותיק בישראל כבר לפני שלוש שנים לכמעט 2,500 שקל, כלומר עלייה של כ-1,500 שקל, יותר מפי 2 לעומת המצב הנוכחי.
יש לציין כי מרבית מקבלי הקצבה זכאים לתוספת ותק ביטוחי של 50%, ולכן רוב הקשישים קיבלו בסוף השבוע קצבה של 2,762 שקל לעומת 2,697 שקל, עלייה קטנה של 65 שקל לחודש. בני 80 ומעלה יקבלו עוד 103 שקל מעבר לבסיס של 1,838 שקל.
12% מאוכלוסיית ישראל הם קשישים
בחודש אפריל הקרוב יעלה שכר המינימום בישראל בשיעור גבוה מגמלת אזרח ותיק, ב-3.4%, ל-6,443 שקל לעומת 6,247 שקל בשנה האחרונה, עליה של כ-200 שקל. רק לפני 15 שנים, ב-2010, היה שכר המינימום בישראל 3,850 שקל, וגם זאת לאחר עלייה נאה, כאשר ההסתדרות נאבקה שנים להעלות אותו לשווי של 1,000 דולר. כיום שכר המינימום גבוה כבר מ-2,000 דולר.
12% מאוכלוסיית ישראל כיום הם קשישים, ומספרם לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי בדצמבר 2025 היה 1,148,132 קשישים. מתוך כלל האזרחים הוותיקים, רק 202,136 מקבלים השלמת הכנסה, ו-391,479 זכאים לקצבת סיעוד בסכומים שונים.
3 צפייה בגלריה
בממשלה דווקא יכולים לחייך אחרי התוספת המשמעותית שקיבלו רה"מ והשרים
(צילום: מעיין טואף, לע"מ)
המצב הזה גרם לכך שגמלאים עם פנסיה קטנה, ושאינם זכאים להשלמת הכנסה, נאלצים לעבוד למחייתם. הנתונים מצביעים בבירור על מגמה שבני 80-67 עובדים כיום הרבה יותר מאשר בעבר. שיעור התעסוקה של גברים קשישים זינק תוך 20 שנה והכפיל את עצמו - מ-15% ל-30%, כאשר אצל נשים קשישות הנתון עוד יותר דרמטי – מ-5% שעבדו לפני 20 שנה, בשנה החולפת 22% מהקשישות בישראל נאצלו לעבוד.
אלכס טנצר, יו"ר המטה למען עובדי הקבלן, שמייצג ציבור רחב של גמלאים עניים, אמר כי "43 שקל העלאה בקצבת הזקנה היא יריקה בפרצופם של יותר ממיליון קשישים בישראל. מדובר בציבור גדול של אנשים עניים, שהם חולים, חלקם עריריים, חלקם עולים חדשים שלא שילמו ביטוח לאומי, חלקם במצב כלכלי גרוע במיוחד, והמדינה לועגת לאנשים החלשים ביותר בישראל".
הביטוח הלאומי: מרבית מקבלי קצבת הזקנה זכאים לתוספות
במוסד לביטוח לאומי התייחסו לנתונים וביקשו לציין כי בעקבות המעבר לסכום בסיסי שמוצמד למדד [גה2.1]המחירים לצרכן, במקום לשכר הממוצע לפי סעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי, הועלתה קצבת אזרח ותיק בהדרגה מ-16% מהסכום הבסיסי ל-17.7% מהסכום הבסיסי. כמו כן, הסבירו בביטוח הלאומי כי בוצע שינוי חקיקה באשר לתוספת הוותק הביטוחי, כך ששנות הוותק הביטוחי נמנות מהשנה הראשונה ולא מהשנה העשירית כבעבר.
עוד אמרו כי תוספת הוותק המרבית לקצבה הבסיסית היא 50%, ומרבית מקבלי הקצבה כיום זכאים לתוספת המרבית. לכן, הקצבה לה זכאים מרבית המקבלים גבוהה יותר מהסכום הבסיסי של הקצבה, שאינו כולל את התוספות הנגזרות ממצבו של המבוטח.
לכן, טוענים בביטוח הלאומי כי למרות הגדלת הפער בין הקצבה הבסיסית לשכר הממוצע במשק, בשנת 2024 הקצבה הממוצעת ליחיד המקבל את הקצבה ללא תוספת השלמת הכנסה הייתה 2,941 שקל, בעוד הקצבה הבסיסית אכן הייתה רק 1,736 שקל.
בהתייחס לעליה בשיעור הקשישים המועסקים, ציינו בביטוח הלאומי כי יש סיבות רבות לשינוי בשיעורי התעסוקה בקרב מבוגרים, ביניהם העלאת גיל הפרישה לגברים ולנשים, אפשרויות להעסקה במשרה חלקית ומצב התעסוקה במשק בכלל של נשים וגברים.
