הפסקות האש במלחמה עם איראן וחיזבאללה הפחיתו באופן דרסטי את ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות, ויתרמו לצורך מופחת לפרוץ את תקציב המדינה בדיונים שייערכו מיד לאחר יום העצמאות. לפי חישובים ראשוניים, עלות הלחימה לכל יום של צה"ל פחתה ממיליארד שקל, עד לשתי הפסקות האש, לפחות מרבע מיליארד שקל ביממה - עלות של כמיליארד וחצי שקל בלבד לכל שבוע.
העלות הביטחונית העיקרית שפחתה היא בשימוש בחימוש יקר, טיסות של מאות מטוסים ביממה להפצצות, פחות בלאי בציוד צבאי, ושחרור של אלפי חיילי מילואים. כמו כן, פחתה במאות מיליוני שקלים העלות האזרחית. הופסק ירי טילים, שגרם לנזקי רכוש עצומים בכל רחבי הארץ ובעיקר במשך חודש וחצי בכל גזרת גבול הצפון. פחת מספר השוהים בחל"ת, ופחתו במאות מיליוני שקלים הנזקים הישירים והעקיפים לעסקים שפעילותם הופסקה כליל או חלקית.
עלות המלחמה ב-48 הימים, מ-28 בפברואר ועד ל-16 באפריל, על פי חישובים כלכליים שכוללים את עלויות צה"ל והעלות האזרחית, וגם את כל ההוצאות והנזקים למשק - כולל הפגיעה בצמיחה, העלייה באבטלה, עליית האינפלציה בימי המלחמה, ופגיעה בהכנסות המדינה ממסים בשל הירידה בפעילות במשק - מוערכת כעת ב-65 מיליארד שקל. העלות הבסיסית, בעיקר הביטחונית והאזרחית ללא השפעות על נתוני המשק, לפי משרד האוצר, מגיעה "רק" לכ-35 מיליארד שקל.
על פי דרישות משרד הביטחון, יהיה צורך להגדיל את תקציב הביטחון בכ-20 מיליארד שקלים, מעבר ל-144 מיליארד השקלים שכבר אושרו לאחרונה, כאשר בהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו הוגדל תקציב הביטחון ב-32 מיליארד שקל מ-112 מיליארד שקל, ממש לפני האישור הסופי של תקציב 2026 בסוף חודש מרץ. מתוך התוספת החדשה שדורש כעת משרד הביטחון, ושתגדיל את הגירעון בתקציב ותגרום לקיצוצים ודאיים בתקציבי המשרדים האזרחיים, יוקצו 7 מיליארד שקלים לאגף השיקום, בשל ריבוי הנפגעים מאז 7 באוקטובר 2023.
גורם בכיר במשרד האוצר ציין בשיחה ל"ממון" ול-ynet כי הכוונה היא לעשות שימוש לפי שעה רק ברזרבה של 8 מיליארד שקל, שהועמדה בתקציב שנת 2026 לצורכי הביטחון בלבד, "ולהמתין לחישובים הסופיים, לפי המצב הביטחוני ושמירת הפסקת האש לאורך זמן, בהעברת כספים נוספים למערכת הביטחון, שעליה קודם כל להתייעל ולגייס פחות חיילי מילואים, כפי שנקבע במסמך תקציב המדינה שאישרו הממשלה והכנסת".
גורם בכיר במערכת הביטחון שלל את הנוסחה הזאת מכל וכל, וציין כי היא נקבעה בטרם היה ברור עד כמה תתרחב המלחמה עם איראן ויוכנסו כוחות גדולים ללבנון, שימשיכו לפי שעה לשהות בעומק השטח.
במישור האזרחי ציינו גורמים במשרד האוצר כי עלות הפיצויים לעסקים מגיעה כבר לכ-7 מיליארד שקל, ועלות דמי האבטלה לשוהים בחל"ת מגיעה לכ-700 מיליון שקל עד כה, מתוכם שולמו בשבוע האחרון 598 מיליון שקל. יחד עם עלות הפיצויים לנזקי ירי הטילים מדובר, לפי האוצר, בעלות שעולה על 12 מיליארד שקל. כמו כן, הועברו מיליארד שקלים למטרות נוספות שקשורות במלחמה, כולל לרשויות המקומיות ולחיזוק התושבים בקו העימות בצפון.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר בסוף השבוע כי הפסקת המלחמה ושמירת הפסקת האש תגרום לשיפור משמעותי למשק, בעיקר בתחום הפגיעה שהייתה בצמיחה, והמצב הנוכחי יגרום עתה לעלייה מסוימת בצמיחה ולתנאים נוספים שייטיבו עם המשק. מדבריו היה אפשר, לדעת כלכלנים בבנקים ובבתי ההשקעות, להסיק כי רמז שקיים סיכוי מסוים שבנק ישראל יפחית כבר ב-25 במאי את הריבית הבסיסית במשק ברבע אחוז ל-3.75% (פריים של 5.25%), ואם לא בחודש מאי - אז לכל המאוחר בהחלטה שאחריה, שנקבעה ל־6 ביולי.
לבקשת "ממון" ו-ynet סיכמו בסוף השבוע ברשות המיסים את נזקי המשק מהטילים שנורו על כל הארץ ב-48 ימי מלחמת "שאגת הארי", מול איראן וחיזבאללה. מהנתונים עולה כי בסך הכל הוגשו למס רכוש עד כה 31,233 תביעות על נזקים: מהם 20,280 על מבנים, 7,381 על נזקים לכלי רכב, 2,839 על נזקים לתכולה ו-733 על נזקים אחרים, כולל נזקים לרפתות, לולים וגידולים בתחום החקלאות. במחוז ת"א הוגשו 8,968 תביעות, במס רכוש אשקלון 8,335, באזור עכו והצפון 2,058, בטבריה 640, בירושלים 341 ובאילת 37.
