מתחת לפני השטח של מדינת ישראל פועמת, בלי שהציבור יידע או ייראה, מערכת הולכה מורכבת של כ-1,000 קילומטרים של צנרת תת-קרקעית. זוהי הרשת של חברת תש"א (תשתיות אנרגיה), הגוף האמון על הולכת הדלקים ועל הרציפות האנרגטית של המשק כולו. בראש המערכת הזו עומדים כיום יו"ר הדירקטוריון, חיים אביטן, והמנכ"ל עוזי לוין. שני אנשים שנכנסו לתפקידם בשיאה של תקופה סוערת ומצאו עצמם מנהלים, כפי שהם מגדירים זאת, חברה במלחמות. "נכנסתי לחברה לפני כשנה וחצי, ולצערי הרב כמעט ולא שמעתי עליה קודם", מודה היו"ר חיים אביטן. "לא ידעתי עד כמה יש לנו במדינה חברה ממשלתית עם עוצמה אדירה כזו".
המלחמה מרובת החזיתות שעימה מתמודדת מדינת ישראל מאז שבעה באוקטובר היוותה מבחן קיצון עבור החברה. עובדי תש"א פעלו סביב השעון כדי להבטיח ששום מטוס לא יישאר על הקרקע ושום תחנת כוח לא תפסיק לייצר חשמל. "תש"א היא אחת החברות האסטרטגיות החיוניות ביותר למדינת ישראל. אנחנו החוליה המרכזית בכל שרשרת האנרגיה הלאומית", מחדד המנכ"ל לוין. "התשתית שלנו מאפשרת לקלוט, לאחסן, להזרים ולספק נפט גולמי ומוצרי דלק שחיוניים לקיום המשק. כשרכב מתודלק או מטוס ממריא, אנחנו שם. שקופים, אבל ממשיכים לייצר ולספק את האנרגיה הזו".
אביטן: "ההוכחה הייתה במלחמה. לא היה מחסור בדלק, לא היו תורים בתחנות, ולא היו הפסקות חשמל. כשתחנות הכוח, שעובדות ברובן על גז, נאלצו לעבור לגיבוי בשל איומים ביטחוניים, אנחנו היינו אלה שהזרמנו את הסולר שייצר את החשמל לבתי חולים ולמתקנים אסטרטגיים".
חיים אביטן (מימין) ועוזי לוין
(צילום: לילך אוזן)
לוין מדגיש כי עבור תש״א, רציפות תפקודית אינה רק יעד תפעולי – זוהי שליחות לאומית. "בתקופה של איומים מדרום ומצפון, כשהנמלים מאוימים ותשתיות אסטרטגיות נפגעות, היכולת של תש״א להמשיך לספק דלקים באופן רציף היא חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי. היום הפרמטר המרכזי בסחר בדלקים הוא לא רק המחיר, אלא בראש ובראשונה ודאות האספקה. גם כאשר תשתיות נפגעו באופן ישיר, ובהן מתקנים חיוניים כדוגמת בז״ן, המערכת המשיכה לתפקד. היכולת שלנו לפעול בזמן אמת, להסיט זרימות, להתאים את מערך האספקה ולתת מענה מהיר לנזקים אפשרה לתש״א להמשיך להזרים דלקים גם תחת אש".
לדבריו, "האירועים האלה הוכיחו את מה שאנחנו יודעים בשגרה: החוזקה של תש״א היא לא רק בתשתיות שהיא מחזיקה, אלא ביכולת האנשים והמערכת כולה להמשיך לתפקד גם כשהמציאות משתנה בתוך דקות. זו היכולת שמבטיחה למדינה רציפות אנרגטית גם בתרחישי הקיצון".
אביטן: "ההצלחה של תש"א נשענת על כ-400 עובדים מקצועיים, מתוכם כ-170 מאבטחים שהם לוחמים יוצאי יחידות קרביות. אלה אנשים שעוברים בדיקות מיוחדות כדי לאבטח את המתקנים הרגישים שלנו. הם משלבים לימודים אקדמיים עם עבודה, וחלקם הופכים בהמשך לעובדים מקצועיים בחברה. יש לנו גם כ-30 מהנדסים ברמה גבוהה מאוד. הון אנושי זה אפשר לנו לעמוד במשימות כמעט בלתי אפשריות, כולל תמיכה במאמץ המלחמתי האמריקאי עם אספקת דלקים למטוסי התדלוק שהיו פה. עמדנו בזה בכבוד".
המערך התשתיתי של משק הדלק
שורשיה של תש"א נטועים עוד בימי טרום הקמת המדינה. ב-1959 היא הוקמה רשמית לאחר שהועברו אליה הנכסים של "חברת הנפט העיראקית" (IPC). חלק מהמתקנים, כמו נמל הדלק בחיפה ומתקן הטרמינל בקרית חיים, הוקמו כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת כדי לייצא נפט שהגיע בצינור מעיראק. כיום, החברה מפעילה את המערך התשתיתי של משק הדלק, החל מנמלי דלק ומתקני פריקה וטעינה, דרך מערך מתקנים לאחסון תפעולי ואסטרטגי ועד רשת קווי דלק תת-קרקעיים הפרוסה לאורכה ולרוחבה של המדינה. מערך זה מחבר בין מקורות האנרגיה לבין הצרכנים המרכזיים במשק הישראלי, ומהווה נדבך חיוני בתפקודו הרציף של המשק והמדינה.
מערך התשתית של החברה כולל 12 מתקני אחסון ותפעול בפריסה ארצית. החל ממתקן אלרואי ליד קריית טבעון המשמש לאחסון והזרמה למרכז ולדרום, דרך מתקן אשקלון הסמוך לתחנת הכוח ‘רוטנברג’, ועד למתקן האשל צפונית לבאר שבע, המספק דלק לשדות התעופה רמון, עובדה ונבטים. תש"א מחזיקה בדירוג טריפל A ולאחרונה גייסה כ-800 מיליון שקל באמצעות אגרות חוב ממשלתיות – גיוס עצום המעיד על אמון המשקיעים בחברה.
אחד המהלכים האסטרטגיים המשמעותיים ביותר שמובילים אביטן ולוין הוא המודרניזציה של קווי ההולכה. "הקווים של ציר דרום-צפון מונחים כיום לאורך כביש 2 וכביש 4. זהו חסם אורבני שקיים עוד מתקופת המנדט", מסביר לוין. "במקום זה, אנחנו מעבירים את הקווים לאורך כביש 6, שם יש רצועת תשתיות מסודרת. זה יאפשר פיתוח כלכלי ואורבני של המדינה מבלי שהצנרת תפריע".
אביטן מוסיף כי החברה מקדמת בנוסף גם את הקמתו של נמל תזקיקים חדש ומודרני בחיפה. "הבנו שאי אפשר להסתמך על מתקן יחיד או על ציר אספקה אחד", הוא אומר. "הנמל החדש יהיה שער כניסה נוסף לארץ, שיגביר את הגמישות ואת הפעילות והעצמאות האנרגטית של ישראל".
כיצד תש"א מתמודדת עם חסימות מצרי הורמוז ובאב אל-מנדב?
אביטן: "השינוי הגיאו-פוליטי בעולם, במיוחד בנושא מצרי הורמוז, מייצר הזדמנות. הגשנו הצעה ליצירת קו קרקעי מבתי הזיקוק בסעודיה, דרך ירדן לנמל יפה. משם נוכל להזרים דלקים לאירופה. זה יהפוך את ישראל למעצמת אנרגיה עולמית ויחזק את הסכמי אברהם".
לוין: "אנחנו רוצים להפוך את תש"א לגשר אנרגטי. הנתיב הימי פגיע מאוד גם במצרי הורמוז וגם בבאב אל-מנדב אל מול איומי החות’ים. אירופה זקוקה למיליוני חביות ביום, ותש"א יכולה להיות התשתית שעליה יוקם הגשר היבשתי הזה. "זהו מהלך אסטרטגי ממדרגה ראשונה, שמחזק את מעמדה של ישראל כצומת אנרגיה אזורי. במקביל, אנו מחזיקים בתוכנית מגירה אסטרטגית להקמת צינור תת־ימי מישראל לקפריסין, שיאפשר הזרמת דלקים לאירופה גם בתרחישי קיצון, לרבות במקרה של פגיעה בתפקוד נמלי ישראל. המטרה היא לייצר נתיב אנרגיה חלופי, עצמאי ועמיד, שיבטיח רציפות אספקה גם כשהמציאות הגיאו-פוליטית משתנה".
עם הפנים לאנרגיות מתחדשות
השילוב בין אביטן ללוין מביא איתו ניסיון מגוון ממספר מערכות המשתלבות יחד בהובלתה של תש"א. אביטן הגיע עם רקע עשיר בניהול עירוני כראש עיריית חדרה לשעבר, וכמי שהקים את הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. "כראש עיר אתה לומד לקבל החלטות מחוץ לקופסה, לפתור קונפליקטים ולנהל תקציבי ענק", הוא מעיד. לוין, לעומתו, מגיע מעולם הפרויקטים האסטרטגיים הלאומיים במשרד האוצר, שם ניהל מיזמי PFI ו-BOT במגוון סקטורים - התפלת מים, רכבות קלות וכבישים. הידע, הניסיון וההבנה המעמיקה שצבר לאורך השנים בעולם התשתיות הלאומיות והאסטרטגיות מאפשרים לו לראות את התמונה הרחבה – לא רק את הפרויקט הבודד, אלא את מקומו בתוך המערך הלאומי, את צרכי המשק ואת האתגרים האסטרטגיים של ישראל לשנים קדימה. "הניסיון שלי מאפשר לי להסתכל על פרויקטים בראייה אסטרטגית וארוכת טווח, ולחבר בין תכנון, ביצוע, מימון, רגולציה והאינטרס הלאומי", הוא מסביר. "אנחנו בונים את התשתית לדור הבא של התשתיות הלאומיות למשק האנרגיה בישראל, מתוך תפיסה אסטרטגית רחבה המבקשת להבטיח ביטחון אנרגטי, רציפות תפקודית ויכולת מענה לצרכים המשתנים של המשק בשגרה ובחירום. השילוב בין הידע המקצועי לבין החזון האסטרטגי של החברה הוא מה שיוביל את ישראל להיות מעצמת אנרגיה אזורית בעשורים הקרובים".
על אף שהחברה מזוהה היסטורית עם דלקים פוסיליים (נפט לסוגיו), תש"א בהובלת אביטן ולוין מביטה קדימה לעבר עולם האנרגיות המתחדשות. "העולם צורך כיום כ-87% דלקים פוסיליים, ובישראל אנחנו נושקים ל-15% אנרגיה מתחדשת", מציין לוין. "אנחנו לא נשארים מאחור. אנחנו מקדמים את הדלק הנקי הבא - המימן, שתוצר הלוואי שלו הוא מים. לשם כך, הקימה תש"א מרכז ניסויים וחדשנות לדלקים נקיים בנגב. רקמנו שיתופי פעולה עם שמונה חברות סטארט-אפ בתחום. הן צריכות פלטפורמה להריץ ניסויים לפני שהמוצר הופך למסחרי, ואנחנו מאפשרים להן לעשות זאת אצלנו. אנחנו מחברים בין הידע והתשתיות שלנו לצורך של השוק, כדי שישראל תהיה בקדמת הבמה הטכנולוגית גם בדלקים סינתטיים וביו-פיוּאל".
