סובלים מבעיות רטיבות בגלל השכנים? מעבר לחובת בעל הנכס לתקן את הליקוי, הרי שמגיע לכם פיצוי רחב יותר, במקרה שהם דוחים את הטיפול בבעיה.
בימים אלו, מתבררת בבית-המשפט תביעה העוסקת בנזק שגרם אחד השכנים לדירה שמתחתיו. מעבר לנזק ברכוש, הרי שהרטיבות בקרבת צנרת החשמל העמידה את הדיירים בסיכון גבוה מאוד של התחשמלות והתלקחות שריפה בעקבות קצרים חשמליים. הנזק לא תוקן במשך שנתיים, ועל פי הערכת שמאי, הנזק שנגרם להם הוא בסכום של כ-30 אלף שקל.
בעל הנכס שמתגורר מעל ואשר גרם לנזק, סירב לפצות את השכנים, בטענה שחברת הביטוח שלו מסרבת לשאת באחריות לכך. זאת, לאחר שבפועל שיפץ את דירתו בסכום של מעל 400 אלף שקל, והתגורר בדירה חלופית במהלך כל תקופת השיפוץ. חברת הביטוח, דחתה את דרישותיו להחזרי הוצאות בסכום המדובר, והמקרה נמצא כעת בבירור משפטי.
בעיות רטיבות הן רעה חולה בישראל. מקרה זה מעלה שתי שאלות בעלות השפעה על מקרים רבים דומים המגיעים לפתחו של בית-המשפט. האחת, האם לדייר שנפגע כתוצאה מרשלנות תחזוקה של השכנים מגיע פיצוי לא רק עבור הנזק שנגרם בפועל, אלא גם פיצוי עבור הסחבת, עוגמת הנפש והנזקים הנלווים (בריאותיים למשל, במקרה זה של חיים עם בעיות רטיבות שגורמת גם להתפתחות עובש).
השנייה, האם בעל נכס שגורם נזק לבעלי דירות אחרות באותו הבניין, יכול להתנער מאחריות במצב שבו חברת הביטוח אינה מאשרת את תביעתו.
מי אחראי על תיקון הנזילה ומה עושים כשחברת הביטוח דוחה את התביעה?
"הבסיס לחיוב בעל דירה בגין נזקי רטיבות שנגרמו מדירתו מצוי בדיני הנזיקין, ובפרט עוולת הרשלנות", מסביר עו"ד בוים, ממשרד בוים תומא אוזרקובסקי העוסקים בתביעות ביטוח ובדיני נזיקין.
"בתי-המשפט פסקו פעמים רבות כי ליקויי רטיבות הינם בבחינת 'רעה חולה' במדינתנו. "נזקי נזילות מים, נכללים תחת ההגדרה 'דבר נמלט' המופיעה בסעיף 38 לפקודת הנזיקין. כלומר, לבעל הדירה שממנה נובע מקור הנזק שליטה מלאה על מקור הנזק. סעיף 41 לפקודת הנזיקין קובע כי במקרים מסוימים נטל ההוכחה הוא על בעל הדירה שממנה נובע מקור הנזילה. על בעל הדירה יהיה להוכיח כי לא התרשל ומדובר בנטל לא פשוט".
במקרה דומה: פיצוי בגין 12 אלף שקל עבור עוגמת נפש
מקרה נוסף שהגיע אל כותלי בית-המשפט ואשר פסק-הדין בו ניתן לפני מספר חודשים, קבע גם פיצוי בגין עוגמת נפש.
מדובר בהליך שהתברר בבית-המשפט שלום בחיפה, ובו נגרם לבעלת דירה נזק רב בעקבות הצפת הדירה שלה, בשל חדירת מים דרך תקרת הדירה שלה. זאת, בשל ברז שנשבר בדירתו ואשר גרם להצפה זו. הנזק שנקבע עבור תכולת הדירה, ואשר נקבע על-ידי שמאי היה בסכום של כ-33 אלף שקל. בנוסף, פסקה השופטת פיצוי בגין עוגמת נפש (נזק לא ממוני) בסכום של 12 אלף שקל.
בפסק-הדין ציינה השופטת כי "מן המפורסמות הוא רטיבות בבית גורמת עוגמת נפש. גם ההמתנה לפועלים והבטחותיהם החוזרות ונשנות כי אכן בוצע תיקון, אך בפועל ממשיכה הרטיבות, מצדיקות פיצוי הולם בגין נזק לא ממוני".
כמו כן, ציינה השופטת כי: "ההרס שגרמה ההצפה בדירת התובעת היה רב, ועוגמת הנפש שנלוותה לתקופה ארוכה של תיקונים לנזקי המבנה והחלפת המיטלטלין רבה היא. היה צורך בשיפוץ משמעותי לשם תיקון נזקי המבנה, דבר הגורם לעוגמת נפש רבה".
סובלים מסחבת? ייתכן שמגיע לכם פיצוי בגין עוגמת הנפש
"בפסקי דין רבים עמדת בתי המשפט היא כי מגיע לכם פיצוי כספי מעבר לנזק שנגרם לבית", מסביר עו"ד בוים. "נזילה בבית שנגרמת כתוצאה מדירת שכן שנמצאת מעליכם יכולה להיות מסוכנת ביותר לשוהים בדירה מעבר לנזק ברכוש, ומכאן עמדת הפסיקה".
לדבריו, "אם נוצר מצב שבו בעל הנכס שבו התגלה הליקוי לא ממהר לתקן את הנזילה, וגורר את השכנים למשך תקופה ארוכה, מה שלרוב אף מגדיל את הנזק שנגרם להם, הרי שהוא יחויב בפיצוי רחב יותר".
"בתי המשפט, כאשר הם פוסקים פיצוי כספי בגין עוגמת הנפש במקרה של נזילות או בעיות רטיבות אחרות, מתחשבים בהיקף הרטיבות ובחומרתה כפי שעולה מחוות הדעת המוגשות", מוסיף עו"ד בוים. "כן מתייחסים בתי המשפט ברצינות רבה לפניות הניזוק לתיקון הנזק, למהלך הזמן עד שהנזק תוקן".
שיפץ את דירתו ב-400 אלף שקל ומסרב לפצות את השכנים ב-30 אלף שקל
כאמור, בימים אלו מתנהל בבית-משפט השלום ברמלה הליך משפטי כנגד דייר בבניין דירות חדש אשר בדירתו נתגלתה נזילה וגרמה נזק לדירה מתחתיו, כולל חשיפת הדיירים לרטיבות ונזילות סמוך לחוטי חשמל ונקודות חשמל.
"ליקוי זה, חשף אותם לסכנת שריפה, לנזק גוף ורכוש לכלל דיירי הבניין וכל זאת, לנזק הישיר לרכוש שנגרם לבעלי הדירה המתגוררים מתחת", מתאר עו"ד בוים. "הדייר בדירה למעלה לא טרח לתקן את הנזק וניסה להפיל את התיק על חברת הביטוח".
"הערכת הנזק (על ידי מומחה) שנגרם לדירה שלמטה היא בסכום של כ-30 אלף שקל. הדייר בדירה למעלה לא תיקן את הנזק בתואנה כי חברת הביטוח לא מסכימה לקחת אחריות".
לדברי עו"ד בוים, "אין לטענה זו כל אחיזה, שכן בעל הנכס הוא האחראי הישיר לכל נזק שנגרם מדירתו. הטענה שחברת הביטוח לא מאשרת תיקון הנזק היא אינה אסמכתה להמשיך לגרום נזק ולהתעמר בשכנים מלמטה".
"היעדר הרצון לפצות את דיירי הקומה שמתחת, מקומם במיוחד נוכח העובדה שבעל הנכס שבו התגלה הליקוי, החליט לבצע שיפוץ מלא בסכום של כ-400 אלף שקל", אומר עו"ד בוים. "במהלך השיפוץ הוא עבר לדירה חלופית, וכעת הוא הוא דורש בתביעתו את מלוא סכום השיפוץ מחברת הביטוח, וכן את דמי השכירות של הדירה החלופית בה התגורר במהלך השיפוץ.
חברת הביטוח, דחתה את תביעתו ומאז ובמשך כשנתיים, השכנים מלמטה המשיכו לחיות בדירה שבה הקירות מתפוררים, הנזילות אינן פוסקות והם חשופים לסיכון בטיחותי של חשיפה לקצר חשמלי ולהתלקחות שיכולה לגרום לשריפה בכלל הבניין".
עוד כתבות בנושא:
מהי חובת בעלי נכסים הנמצאים במצב דומה?
"על בעלי נכסים יש אחריות לתקן כל ליקוי שמתגלה בדירתם ואשר גורם לנזק לדירות אחרות, וזאת תוך זמן סביר. לא יכול להיות מצב שבעל דירה ינסה לחמוק מאחריותו ולהיתלות בטענה שחברת הביטוח שלו אינה מאשרת את התביעה. ההתנהלות של בעל הנכס מול חברת הביטוח, אינה פוטרת את בעל הנכס מחובתו כלפי יתר הדיירים בבניין.
"לכן, ההמלצה היא לפעול מיידית עם בעל מקצוע מטעם בעל הנכס שבו נתגלה הליקוי, ולגבות את הסכום מחברת הביטוח בנפרד. זאת, משום שבסופו של דבר, הזנחת הבעיה רק מגדילה את הנזק, והסחבת יכולה לגרור בהחלט גם פיצוי בגין עוגמת נפש".
