ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה הודיעה היום (א') שהחליטה לדחות את כל שלושת העררים שהוגשו נגד החלטת הוועדה המחוזית ירושלים לאשר את תוכנית המגדל במתחם אפשטיין בקריית יובל, שזכה לכינוי "בורג' חליפה הירושלמי".
"אנו סבורים כי הוועדה המקומית ובתורה גם המחוזית קיימו הליך של בחינת חלופות אפשריות לבינוי במתחם אפשטיין, ולדעתנו יש יתרון בחלופה הנבחרת, שאמנם מייצרת מופע בינוי ונצפות משמעותי של מגדל גבוה, אך לדעתנו היא עדיפה על חלופות אחרות כגון כמה מגדלים או חלופת 'הבלוק'", כתבה הוועדה בראשות עו"ד מורן בראון.
בספטמבר 2024 החליטה ועדת ההתנגדויות של הוועדה המחוזית ירושלים, אחרי דיון ב-196 התנגדויות, לאשר את תוכנית ההתחדשות במתחם אפשטיין. התוכנית, שהופקדה בינואר 2024, כוללת הקמת מגדל מגורים, תעסוקה ומסחר על מגרש בשטח 7 דונם בציר שדרות הרצל-הנטקה בירושלים, מעל עין כרם. על פי התוכנית המקורית, גובה המגדל הגיע ל-197 מטר, אך בעקבות המלצת הוועדה המקומית הונמך המגדל ב-30 מטר. עם זאת, מספר הקומות יישאר כמעט ללא שינוי. מדובר במגרש משופע, ולכן המגדל יתנשא לגובה של 40 קומות מעל מפלס רחוב קרית יובל (במקום 43 קומות במקור), עוד 4 קומות לכיוון עין כרם, ועוד 4 קומות בתת הקרקע.
להחלטת הוועדה המחוזית על אישור התוכנית הוגשו שלושה עררים: מטעם עו"ד יוסי חביליו, סגן ראש עיריית ירושלים; ד"ר יובל שפיינר, יו"ר המינהל הקהילתי יובלים; ומטעם התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל. המשיבים לערר הם הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה וחברת היזמות "אם או אפשטיין בע"מ". ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה דנה בנושא בחודש מאי, והחלטתה פורסמה היום.
המועצה הארצית היתה חד-משמעית בתמיכתה בחלופת המגדל שהופקדה: "אנו סבורים שגישה הגורסת כי חלופת בינוי של שני מגדלים של 30 קומות או אף פחות, במבנים 'סטנדרטיים', שבתורה אולי תייצר מופע בינוי 'רגיל' יותר ביחס לסביבה, אין בה כל יתרון. דווקא בנקודה שבה 'קצה פוגש עיר', וכפי שציינו לעיל אנו מקבלים את הגישה שנקודת המפגש במקרה זה תיעשה בדרך של עצירה אינטנסיבית בקו המגע, יש מקום גם לאמירה אדריכלית מיוחדת; וככלל יש לתמוך ולעודד איכות אדריכלית על-פני שימוש כנימוק שלילי".
עוד הם מוסיפים: "לעמדתנו, האיכות האדריכלית הגבוהה המוצגת בפרויקט זה והאסתטיקה המיוחדת של המגדל המתוכנן נובעים מהמיקום המיוחד שבו מצוי מתחם אפשטיין, מהנוף המיוחד שנשקף ממנו. מדובר במיקום רגיש שראוי לתשומת לב מיוחדת ואיכות הפרויקט נדרשת במקרה זה לא בשל הצורך כי הפרויקט יהווה תרומה חיצונית בחזות העיר. היינו, אין מדובר לדעתנו ב-landmark, אלא באדריכלות שמטרתה לכבד את מיקומה של התוכנית, כלומר פרויקט שנתרם מסביבתו, ומאפשר למי שיגיע לבקר בשטחים הציבוריים בו לחוות את השפעתו המיוחדת של המיקום והאזור".
המועצה הארצית דחתה את הטענות על כך שהבניין יאפיל, כביכול, על הר הרצל, ויפגע במשפחות השכולות: "אנו מבינים כי עצם קיומה של התוכנית במתחם סמוך להר הרצל עשוי לעורר רגשות עמוקים, ואיננו מקלים בכך ראש כלל ועיקר. אין לנו ספק שבהינתן טענות אלה ובשים לב למיקום הבינוי המתוכנן ראוי לדון ביחס שבין אלה ובין התוצאה התכנונית. יחד עם זאת, אנו סבורים שהאיזון שערכה הוועדה המחוזית גם בהינתן טענות אלה לפגיעה ברגשות המשפחות השכולות, הוא ראוי. במלוא הרגישות, וכאמור ביראת כבוד, אנו סבורים שאין בתוספת המטען הזו כדי לשנות את האיזון שערכה הוועדה המחוזית, איזון שמקובל גם עלינו כאמור לעיל, בין טענות הנצפות והפגיעה בהר ובין החלופה שנבחרה לפרויקט".
