מבקר המדינה ממליץ להגדיל את הפטור ממסים לצרכנים שקונים אונליין מחו"ל, כחלק מהמלחמה ביוקר המחיה: המבקר חושב כי משרדי האוצר והכלכלה צריכים לבחון את הגדלת הפטור ממיסים בייבוא האישי ככלי נוסף להפחתת יוקר המחיה, ואף לשקול את הגדלת הפטור ממס לגבי מוצרים ותחומים שבהם קיימים כשל שוק או ניצול לרעה וגביית מחיר מופרז של מונופולים או יבואנים בלעדיים בעלי כוח שוק משמעותי. כך עולה מהדוח שפורסם היום (רביעי). כיום, הפטור ממע"מ בקניות אונליין מחו"ל הוא לסכום הנמוך מ-75 דולר (לא כולל דמי משלוח).
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
המבקר בדק את התמודדות הממשלה עם הגידול במסחר המקוון וקבע גם כי על משרד המשפטים לפעול באופן יזום לבדיקת חוזים אחידים-תקנוניים של אתרי מסחר מקוון בישראל ולפעול להשלים את בחינת עדכונו של חוק הגנת הפרטיות לצורך מתן מענה להתפתחויות הטכנולוגיות והמסחריות, לגידול בסחר האלקטרוני ולכל ההשלכות הנובעות מכך על הגנה על פרטיות הצרכנים.
1 צפייה בגלריה
קניות אונליין
קניות אונליין
קניות אונליין
(צילום: shutterstock)
בהתאם לממצאי סקר מבקר המדינה מדצמבר 2021, 56% מהמשתתפים אמרו שאינם קוראים את תנאי השימוש באתר הקנייה, 45% טוענים שנעשתה להם עוולה בכלל הענפים ו-59% בענף המזון.
נקבע כי משרד המשפטים לא פועל לבדיקת חוזים אחידים-תקנונים של אתרי הסחר המקוון באופן יזום מבעוד מועד, אלא בעיקר מספק חוות דעת משפטיות בתביעות ייצוגיות. כמו כן, למרות שחלה עלייה של 22% בפתיחת תיקי הליכי אכיפה מנהליים של הרשות להגנת הפרטיות מ-88 תיקים ב-2019 ל-107 תיקים ב-2020 על ידי הרשות להגנת הפרטיות - חלה ירידה של 40% בהשלמת הטיפול בהליכי אכיפה מ-58 תיקים ב-2019 ל-35 ב-2020.
אומנם חלה עלייה בפתיחה של הליכי אכיפה פליליים ובהשלמת הטיפול בהם, אך יחד עם זאת נמצא כי היקף הקנסות הכולל שניתן עמד על כ-135 אלף שקל, זאת אל מול סחר מקוון בישראל בשנת 2020 בהיקף של כחמישה מיליארד דולר.
חוק הגנת הפרטיות כולל הגדרות לא עדכניות של מושגי מפתח, ואינו נותן מענה לסוגיות משמעותיות במסחר מקוון. יחד עם זאת, נמצא כי משרד המשפטים פעל לאסדרת הנושא וכי ביוני 2021 החל המשרד לקדם את חקיקתו של חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14) ובנובמבר 2021 אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק. בינואר 2022 הונחה על שולחן הכנסת ואושרה בקריאה ראשונה. כן נמצא כי משרד המשפטים פרסם נייר עמדה בנושא הזכות לניוד מידע.
בנוסף, בביקורת הקודמת נמצא כי כל התוכניות לחינוך פיננסי אינן עוסקות בנושא צרכנות נבונה באינטרנט. בביקורת הנוכחית נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה: מממצאי הביקורת עולה כי מספר המשתתפים בשבוע גלישה בטוחה שערך משרד החינוך בפברואר 2022 עמד על 191 אלף תלמידים, ובשבוע הכסף שנערך במרץ 2022 השתתפו רק 4,000 תלמידים מתוך סך כולל של כ-758 אלף תלמידים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה במערכת החינוך בשנת הלימודים תש"פ.
עוד עולה כי עד מועד סיום הביקורת, משרד החינוך גבש תכנים בנושא סחר מקוון שאמורים להשתלב במסגרת התוכנית המשרדית הרב גילית אך טרם השלים אישורם והטמעתם. כן נמצא כי בתוכנית העתידית של משרד החינוך בנושא המסחר המקוון אין התייחסות לנושא ההגנה על הפרטיות וההונאות ברשת. כל זאת למרות שלפי הערכות שליש מבני הנוער קונים אונליין לבדם.

אין דגש על הסברה לבני הגיל השלישי

סדנאות הסברה בנושא צרכנות נבונה לאזרחים ותיקים לא שמות דגש על קניות אונליין. סך המודרכים במסגרת תוכנית ישראל דיגיטלית בשנים 2018 - 2021 שהם אזרחים ותיקים עמד על כ-8,400 בתחום צרכנות נבונה וכ-5,000 בתחום שמירה על פרטיות ובטיחות במרשתת, מתוך אוכלוסיית האזרחים הוותיקים במדינה המוערכת בכ-1,128,000 נכון ל-2020. נקבע כי המשרד לשוויון חברתי והמועצה לצרכנות לא מיפו את הצרכים והחסמים של אוכלוסיית האזרחים הוותיקים ולא השלימו גיבוש תוכנית לנושא הצרכנות באינטרנט בקרב האוכלוסייה הוותיקה.
אין גם השקה בין המידע על סחר אלקטרוני ותכנון עירוני. אין איסוף נתונים מסודר ברשויות המקומיות על סחר מקוון באופן שיסייע לשרטט קווים מנחים לתכנון אזורי מסחר בתוכניות המתאר לסוגיהן, מיקומם ופריסתם המרחבית.
העיריות שנבדקו (אשדוד, כפר סבא, באר שבע) לא אספו נתונים מסודרים על הפעילות בתחום המסחר המקוון בעיר, ולכן לא יכלו לבחון כיצד הגידול במסחר מסוג זה משפיע על מספרם, גודלם או מיקומם של מרכזים מסחריים מתוכננים ועל הרחבה של מרכזים מסחריים קיימים.
אין בחינה של נושא עסקים קטנים במגזר הערבי שמוכרים אונליין. הסוכנות לעסקים קטנים והרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים לא עוקבות אחר הפעילות הזאת ומעודדות אותה. אין עידוד קנייה ברשת בקרב ערבים ש-57% מהם לא קונים באינטרנט ובקרב חרדים. לרשות אין תוכנית למגזר זה בנושא המסחר המקוון, והסוכנות פועלת באמצעות סניפי מעו"ף, אך בהיעדר מידע על מספר העסקים הקטנים במגזר היא איננה מודדות האם פעולותיה יעילות.
מומלץ כי משרד הכלכלה והרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי יבחנו דרכים להנגיש את התכנים בנושא מסחר מקוון לציבור החרדי, בהתחשב בצרכיו. גידול בשימוש במרשתת במגזר זה יכול לתרום לגידול הפריון והפדיון במשק.
מומלץ כי הסוכנות לעסקים קטנים והרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים יפעלו בשיתוף פעולה לקבלת הנתונים על השתתפות המגזר הערבי במסחר המקוון ויכינו לאוכלוסייה זו תוכניות ממוקדות בנושא זה, כדי לסגור את הפערים בשימושים במרשתת לרכישות מקוונות בינם ובין המגזר הכללי. עוד מומלץ כי הסוכנות לעסקים קטנים תבצע את החלקים הרלוונטיים של החלטת ממשלה 550: להמשיך את פעילות הסוכנות בחברה הערבית; לפתח מסלולי ייעוץ ייחודים למגזר הערבי, מענקים ותמריצים מבוססי הצלחה שיקדמו את יכולות העסקים הקטנים והבינוניים בחברה הערבית.
לעומת ביקורת קודמת בנושא נקבע כי טוב שהושלמה הקמת מערכת צו יבוא אישי באופן שמאפשר הנפקת אישור על עמידה בדרישות חוקיות היבוא בתוך שני ימי עבודה, וכן הופעלה מערכת ממוחשבת ליבוא אישי של רשות המיסים ומשרד הכלכלה. כמו כן עודכנו הנהלים לבדיקת חוקיות הייבוא ועודכן חוק הגנת הפרטיות. כמו כן, הונגשו אתרי מסחר מקוון לאנשים עם מוגבלויות באופן כמעט מלא.