פרשת חדר הכושר ביבנה העלתה למודעות את הסכנה והנזקים שעלולים להתרחש כשמפיצים סרטונים אינטימיים שפוגעים בפרטיותם של אנשים. הפרשה, שעל פי החשד, החלה בפריצה למצלמות והמשיכה בהדלפת חומרים בווטסאפ ובטלגרם, הביאה את המשטרה לפתוח בחקירה בחשד לפריצה אל מצלמות האבטחה בעסק והפצת התיעודים הרגישים ברשת.
הפרשה עוררה שאלות רבות כמו האם אדם ששלח סרטון בעל אופי מיני בווטסאפ חשוף גם הוא להליכים משפטיים נגדו? באמצעות עו"ד אלן יוסף, שותפה וראש תחום הגנת הפרטיות במשרד AOi עבדי וקנין ועו"ד שלי היאט ששירתה בעבר כתובעת פלילית וכקצינת חקירות וכיום משמשת כסנגורית ומייצגת חשודים ונאשמים, גיבשנו מדריך המסביר כיצד רצוי לנהוג במקרים מסוג זה.
מה דינו של מי שפורץ למצלמות אבטחה או מפיץ סרטונים אינטימיים ברשתות?
"מבחינת ענישה חדירה למחשב בכוונה לעבור עבירה היא גניבה ופגיעה בפרטיות ומדובר בעבירה שלצידה עד 5 שנות מאסר", אומרת עו"ד היאט. לדבריה, פריצה למחשב וגניבת חומרים ממנו היא עבירה פלילית לפי חוק המחשבים ולפי חוק הגנת הפרטיות.
עו"ד אלן יוסף מוסיפה כי פריצה למצלמות אבטחה, פרסום והפצה של סרטונים בעלי תוכן מיני מהווים הפרה של מספר דינים עיקריים. האחד - הפרה של חוק הגנת הפרטיות. ככלל, פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית והנפגע רשאי להגיש תביעה לבית המשפט בגין נזקים שנגרמו לו בגין הפריצה והפצה של הסרטונים. לפי חוק הגנת הפרטיות העונש שניתן לגזור בגין פגיעה בפרטיות אדם במזיד הוא 5 שנות מאסר.
עו"ד יוסףצילום: יונתן בלוםבנוסף, חוק הגנת הפרטיות קובע כי בית המשפט רשאי אף לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 50,000 שקל. אם הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הפוגע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 100,000 שקל, בלא הוכחת נזק.
הדין השני שהעבירה מפרה הוא תיקון מספר 10 לחוק למניעת הטרדה מינית, הידוע גם בשם "חוק הסרטונים". החוק מתייחס פרטנית לפרסום והפצה של תכנים בעלי אופי מיני באמצעי המדיה השונים, לרבות רשתות חברתיות. חוק הסרטונים קובע כי פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, בלי הסכמתו, ייחשב להטרדה מינית, שהיא עבירה פלילית.
עו"ד יוסף מציינת כי "בעקבות התיקון לחוק למניעת הטרדה מינית, ניתן להגיש כתב אישום נגד כל אדם בגיל האחריות הפלילית שיפיץ תמונה או סרטון בעלי אופי מיני ללא הסכמתו של האדם המופיע בהם. העונש שניתן לגזור בגין העבירה הוא חמש שנות מאסר. בית המשפט גם מוסמך לפסוק פיצוי של עד 120,000 שקל לנפגע ללא הוכחת נזק".
כיצד, אם בכלל, בעל עסק שהתקין מצלמות אבטחה שפרצו אליהן חשוף לאישומים?
ראשית, בעל עסק רשאי להציב מצלמות בעסק באופן מידתי ולמטרות לגיטימיות כמו אבטחה וביטחון, מבהירה עו"ד יוסף. יחד עם זאת, יש מספר כללים שצריך לקיים בנוגע להצבת המצלמות, בהם: הצבת שילוט שמיידע אודות הצבת המצלמות, קביעת מטרות ונהלים ברורים לשימוש במצלמות ובהקלטות, הגדרת תקופה מוגדרת לשמירת ההקלטות, נקיטת מלוא האמצעים הדרושים לאבטחה של מערכת המצלמות והגנה על הצילומים, קביעת מיקום לגיטימי למצלמות, וכן קביעת מורשי גישה מוגדרים אשר רשאים לצפות בהקלטות, ועוד. עו"ד יוסף מציינת כי מומלץ להתייעץ עם עו"ד בכל הקשור להצבת המצלמות כדי שינחה את בעל העסק כיצד לעמוד בדיני הגנת הפרטיות.
איסור על הפצה ברשתות
האם אדם שקיבל סרטונים אינטימיים ומעביר לחברים בווטסאפ חשוף גם הוא לאישומים פליליים?
עצם העברה של סרטון בעל תוכן מיני מהווה עבירה, אומרת עו"ד יוסף. לכן, גם אדם שרק קיבל את הסרטונים בוואטסאפ (ובכל סוג של פלטפורמה) ושיתף אותם למטרות בידור או שיתוף גרידא, עשוי להיות חשוף לאישום פלילי. עו"ד יוסף מדגישה כי האיסור על הפצה ושיתוף ברשתות חברתיות חל גם על מי שקיבל את הצילומים מגורם שלישי ושיתף אותם.
חוק הסרטונים קובע מספר הגנות שעשויות לעמוד למפרסם של סרטונים אינטימיים, בהן כאשר הפרסום נעשה בתום לב או לצורך מטרה כשרה, או כשיש בפרסום עניין ציבורי המצדיק אותו. עו"ד שלי היאט מוסיפה כי "המשטרה, אם יהיו לה את המשאבים לכך, יכולה לאתר לא רק את מי שהפיץ את הסרטונים במקור, אלא גם את מי שהפיץ את הסרטונים הלאה. מדובר ככל הנראה, בכמות לא מבוטלת של אנשים – כאשר כל אחד מהם עבר על חוק הפרטיות וכן על חוק למניעת הטרדה מינית. עם זאת, לא סביר כי יינקטו הליכים פלילים נגדם - גם בשל המשאבים שידרשו מהמשטרה, וגם בשל העובדה שתהיה להם הגנה של 'אכיפה בררנית', שכן לא ניתן יהיה להביא את כולם לדין. עם זאת, בהחלט ניתן יהיה לתבוע את אותם מפיצים במשפט אזרחי. רף ההוכחה במשפט אזרחי הוא נמוך בהרבה".
באילו צעדים יכול לנקוט אדם נגד מי שהפיץ סרטונים אינטימיים שלו?
בידי הנפגע אשר תמונותיו או סרטוניו הופצו, עומדות מספר אפשרויות פעולה ובין היתר, ככל שהסרטון פורסם ברשת ובאתרי אינטרנט, הנפגע רשאי לפנות לאתרי האינטרנט ולבקש להסיר את הסרטון. בנוסף, הנפגע רשאי להגיש תלונה במשטרה. כמו כן, מסבירה עו"ד יוסף, הנפגע רשאי להגיש תביעה נזיקית נגד מי שהפיץ את הסרטונים, תמונות והקלטות.
