המחסור בעובדים בענף הנדל"ן והשיפוצים לא מקבל עדיין מענה מספק בשטח. חלק ניכר מאתרי הבנייה סגורים ובענף השיפוצים, שמסתמך על עובדים פלסטינים, המצוקה מובילה להשבתה כמעט מלאה של הפעילות. בעוד הממשלה מצהירה על הגדלת המכסות של העובדים הזרים, נכון לעכשיו מדובר בפתרון שאינו נותן מענה מיידי בשטח שרק מחריף לנוכח העובדה שגם העובדים הפלסטינים לא צפויים לחזור לעבודה בישראל.
המצוקה בשטח באה לידי ביטוי היום גם בכנסת, כאשר במהלך דיון בנושא שנערך בוועדה המיוחדת לעובדים זרים התלהטו הרוחות, ונציג התאחדות קבלני השיפוצים הוצא בכוח מהדיון על ידי המאבטח. מדובר בערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, שהגיע לדיון בכנסת כדי להשמיע את מצוקתם של חבריו למקצוע.
ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, בדיון בוועדת עובדים זרים
לדבריו, "מדובר בפעם השלישית שאני מגיע לדיון ונרשם כמו שצריך כדי לקבל זכות דיבור. אבל בפעמים הקודמות לא נתנו לי לדבר, והפעם חששתי שזה יהיה המצב - אז פשוט לא הצלחתי לשבת בשקט. היה לי חשוב שישמעו את המצוקה הקשה שאנחנו נמצאים בה. יש לי סיליקון על הידיים מהעבודה, אני בא מהשטח, וחייב לקבל מענה למצוקה הקשה של קבלני השיפוצים. לא יכול להיות שלא נותנים לנו מענה".
בצילומים מתוך הדיון בוועדה ניתן לראות כיצד מנסה סיב להסביר שהמתווה שמציעה המדינה להבאת עובדים זרים לעבודות רטובות בענף הנדל"ן אינו מספק מענה לקבלני השיפוצים. אולם בגלל שדיבר ללא זכות דיבור ולא המתין לתורו, החליט יו"ר הוועדה להוציא אותו מהדיון לאחר מתן 3 קריאות לסדר.
"אנשים פושטים את הרגל, אנשים קורסים, אנשים חס וחלילה יתאבדו. אני מגיע כבר כמה פעמים ולא נתתם לי לדבר", אמר סיב בוועדה, "אתם צריכים לשמוע אותנו. כל הזמן רק מדברים מדברים אבל פיתרון אחד לא קיבלנו. שלושה חודשים אנחנו מבקשים פתרון". בהמשך, ביקש סיב לחזור פנימה לדיון אולם סורב, וחבר הנהלה אחר בהתאחדות השיפוצים תפס את מקומו ובהמשך קיבל את זכות הדיבור.
בשיחה עם סיב הוא מסביר שהמצב בשטח לא מאפשר לו לשתוק: "היה לי חשוב שישמעו את המצוקה שלנו. המדינה נותנת לענף הזה לקרוס. לא עשו שום דיון על המצב שלנו. זה לא ייתכן". עוד מסביר סיב כי גם הפתרונות המוצעים על ידי המדינה להבאת עובדים זרים לענף הבנייה לא מתאימים לענף השיפוצים מכמה סיבות: "גם המקצועות אחרים וגם השכר שונה. אנחנו דורשים שיתנו לנו הקצאה נפרדת של עובדים זרים לענף. שיתנו לנו פתרון משלנו. אנחנו העסקנו 15 אלף פלסטינים עד ה-7 באוקטובר. אנחנו צריכים עכשיו לפחות 5,000 עובדים במיידי כדי לפעול ואנחנו צריכים מתווה שיתאים לענף השיפוצים".
במהלך הדיון בוועדה עלה נושא העובדים הפלסטינים שאינם צפויים לחזור בקרוב לעבודה בישראל, מה שמדגיש את חוסר האונים של קבלני השיפוצים. אומנם במערכת הביטחון גובש מתווה שעשוי לאפשר חזרה של חלק מהעובדים, אבל היתכנותו מוטלת בספק.
דוד עמירה, נציג ענף השיפוצים שהחליף את סיב בוועדה, אמר בדיון כי "הענף הוא בלתי נפרד מהבנייה, אך בפועל זרקו אותנו. חסרים לנו למעלה מ-10,000 עובדים. תכניסו גם אותנו למתווה שמתגבש לעובדים או לפיצוי". יו"ר הוועדה, ח"כ אליהו רביבו, השיב כי "נושא ענף השיפוצים נמצא בראש סדרי העדיפויות שלי ואני מבקש ממשרד הבינוי והשיכון לערוך בדיקה להכרה בענף כזכאי למענק".
מיכל ארן, נציגת משרד הבינוי והשיכון בדיון, השיבה: "לא הגבלנו בתוך עולם הבניין מי זכאי למתווה ומי לא. ענף השיפוצים נשען עד כה על עובדים פלסטינים מכמה סיבות, ומודל ההעסקה היה שונה. אנחנו חושבים על מיזם של הכשרה מקצועית בשוק המקומי ולהבטיח העסקה בקצה אצל המעסיק".
"אלפי קבלנים מובטלים"
נזכיר כי לאחרונה אישרה הממשלה הגדלה של מכסת העובדים הזרים שיגיעו מחו"ל לישראל מ-30 אלף ל-50 אלף עובדים. במקביל, אפשרה הממשלה גם להביא חלק מהעובדים הזרים בהליך מהיר יותר במסגרת של הסכמים פרטיים. הבעיה היא שייקח זמן עד שיגיעו עובדים זרים בהיקף שיוכל להחזיר את הענף לפעילות, ולכן גיבש משרד השיכון הצעת מחליטים, כחלק מחוק ההסדרים שצפוי לעלות בדיון בכנסת, המאפשרת להגדיל עוד יותר את מכסת העובדים הזרים ל-60 אלף פועלים.
במסגרת חוק ההסדרים, מציעה המדינה להביא חברות ביצוע זרות יחד עם עובדים משלהן שיפעלו בישראל. כל זאת כדי לתת מענה למצוקת העובדים. הקבלנים מצידם שמחים על הגדלת המכסה, אבל טוענים שגם 60 אלף לא יספיקו ומתנגדים באופן חריף להבאת חברות זרות, בטענה שמהלך כזה ישפיע לרעה על מצב הקבלנים הישראלים שגם ככה רעוע.
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אמר כי "בהמשך לדיווח האחרון בעניין העובדים הפלסטינים, ברור כי הממשלה החליטה שלא להחזיר אותם לעבודה בטווח הנראה לעין. על כן על המדינה לקדם הבאה מהירה מאוד של עובדים זרים בכמות מספקת שתחליף אותם. ההצעה שהונחה על שולחן הממשלה בעניין זה איננה מספקת. מספר העובדים הזרים צריך להגיע בישראל תוך זמן קצר לפחות ל-90 אלף, על המדינה לאפשר את הבאת רובם במסגרת שבה המגזר העסקי ינהל את הפרויקט, כדי להפחית דרמטית את החסמים שנוצרים כאשר מביאים את העובדים הזרים בהסכמים בילטרליים".
לדבריו, "הצעה נוספת שקשורה בענין זה היא לייבא לישראל חברות בנייה ותשתיות זרות. לענף הבנייה והתשתיות הישראלי לא חסרים קבלנים וחברות בנייה. יש כאן אלפי קבלנים מובטלים בשל המחסור בעובדים. הם צריכים עובדים ולא מתחרים שיחסלו את הענף הזה, שמייצר מקומות עבודה ליותר מ-200 אלף ישראלים. על המדינה לקבוע אפשרות של שיתוף פעולה בין חברות בנייה ותשתיות זרות וישראליות בפרויקטים בישראל, אך ורק בתנאי שהחברות הישראליות יהיו בעלות השליטה בפרויקט. רק כך יימנע הפסד אדיר של מיסים למדינה, הגדלה דרמטית של האבטלה וסכנה של איבוד שליטה של המדינה על שוק הדיור והתשתיות המרכזיות שלה".
