הסערה שהתחוללה בשנה החולפת ועדיין מתחוללת בישראל, משתקפת היטב בנתונים שמתחילים להיערם בעולמות ההשמה לסטודנטים. בעוד 2022, שנת הפוסט קורונה, הייתה מצוינת מבחינה תעסוקתית, עם זינוק בהיקף הגיוסים ועלייה ברמות השכר, לצד עלייה בצורך ובהיקף של מגייסי כוח אדם, הרי שברבעון האחרון של 2022 ואל תוך 2023 השוק החל לתקן את עצמו, במידה רבה כתוצאה מהופעת הרפורמה המשפטית והסוגיות הכלכליות־מדיניות שהתעוררו בעקבותיה. ואז הגיע 7 באוקטובר והחמיר את המצב עוד יותר.
באתר הדרושים AllJobs עוקבים אחר המגמות הללו מדי יום. "השוק הישראלי מתכווץ וחווה משבר אחרי משבר אחרי משבר. 2023 התאפיינה בחוסר יציבות פוליטית. הרפורמה המשפטית הובילה להאטה בהשקעות בהייטק, ועסקים, ששרדו את הקורונה, התאוששו וחיכו לשגרה של 'אחרי החגים', התעוררו ב־7 באוקטובר למציאות קודרת. נתוני האינפלציה מראים שהשוק הולך ומתכווץ, ובתוך כך עסקים רבים נפגעו ונפגעים מדי יום. בשונה מהקורונה – ששלחה את רובנו לעבוד מהבית כדי לא להדביק, עכשיו יש מעל 200 אלף שנותקו מבתיהם ועוד 300 אלף שגויסו למילואים, מתוכם 70 אלף סטודנטים. זה מלווה במתווה לימודים לא ברור ומדינה לא מתפקדת, והתוצאות הן ירידה בגיוס סטודנטים ובגיוס משאבי אנוש, כשהמציאות המורכבת הזו עומדת ללוות אותנו עוד זמן רב", כך צופה ליאת בן תורה שושן, מנהלת המחלקה לניהול קריירה ב־AllJobs.
מעל 55% מהארגונים הקפיאו גיוסים
סקר אולג'ובס שבדק את השפעות הלחימה על התעסוקה, העלה כי בשבועות הראשונים למלחמה מעל 55% מהארגונים הקפיאו גיוסים. "הקפאות כאלה היו גם בשבוע הראשון של הקורונה, אבל זה לא הגיע אפילו למחצית ממה שקרה בשבוע הראשון למלחמה. הייתה פה דממה אופיינית, ועברנו למשחק מסוג אחר לגמרי, שכלל עסקים שנסגרים, ארגונים שמפטרים או מוציאים לחל"תים, צמצומים והידוק חגורות כללי", מסבירה בן תורה שושן ומוסיפה, שאם שנת 2022 סימנה את העידן שבו סטודנטים עושים צעדים ראשונים בתוך ארגונים מתוך אסטרטגיה של ניהול קריירה והתפתחות מקצועית, כעת ובאופן אופייני, נרשמת ירידה בכמות המשרות לסטודנטים ובהיקף שליחת קורות חיים. וככל שהאפשרויות מצטמצמות, הדאגה היא קודם כול להתפרנס. מתוך כך ייתכן שיהיו סטודנטים שישקלו להתפרנס בשלב זה במקום לנהל קריירה.
ליאת בן תורה שושן צילום: פרטיהנתונים, שמשקפים באופן מובהק את השפעת המלחמה, מצביעים על ירידה של 8% בפרסום משרות סטודנטים, ירידה של 19% במשרות סטודנטים בתחום ההייטק וירידה של 15% בשליחת קו"ח למשרות סטודנטים, לרבות משרות הייטק (עם זאת יש לקחת בחשבון, שניתוח מגמות בעת זו יכול להיות מוטה עקב השפעת הלחימה והעובדה שהשנה האקדמית החלה בסוף דצמבר 23'). בתחום משאבי האנוש חלה ירידה של 21% ברבעון הרביעי (מלחמת "חרבות ברזל") בהשוואה לממוצע של שלושת הרבעונים הראשונים.
במשרות כלליות, שאינן רק לסטודנטים, התפקידים הבולטים שעלו ברבעון אחרון של 2023 ביחס לממוצע הרבעונים הראשונים, הם משרות מעטפת, כגון: נציגי מכירות טלפוניים, מזכירות רפואית, רפרנט ביטוח, יועץ משפטי. בתחום ההייטק בלטו בתקופה זו תפקידי תמיכה טכנית - מחשבים ורשתות, Backend Engineer, Senior Backend Developer, Senior C# Developer, איש DevOps. "צפוי ביקוש גדול למקצועות רפואה ופרא־רפואה"
ההשפעה של היקף המגויסים
סקר שערכה ההתאחדות הסטודנטים הארצית בחודשים יולי-אוגוסט 23' מעלה, בין היתר, כי בדומה לשנה קודמת, כ־50% מהסטודנטים הפעילים אינם עובדים במקצוע עם זיקה ישירה ללימודיהם. מדובר בנתון שחוזר על עצמו, חרף העובדה שעולם ההתמחויות, ההתנסות המעשית ומשרות הסטודנט נהיה נגיש יותר.
גלעד טיש, ראש מחלקת מחקר בהתאחדות הסטודנטים, מסייע להבין את המשמעות בשטח: "ניקח למשל את הנתון שלפיו מעל 30% מהסטודנטים החדשים לומדים כיום את מקצועות ההנדסה, הסטטיסטיקה ומדעי המחשב. התקררות משמעותית ואף ירידה במספר משרות הסטודנטים בשנת 2024 עקב ההאטה הכלכלית, המלחמה ועוד – עלולה לפגוע אנושות באפשרות של כל סטודנט שלישי ללא ניסיון מעשי במקצועות אלה להשתלב בשנה-שנתיים הקרובות בשוק התעסוקה". לדבריו, העובדה ש־70 אלף סטודנטים מגויסים למילואים היא בעלת השפעות אקדמיות מרחיקות לכת – מלימודים מקוונים, דרך השלמת חומר, סמסטר קיץ ועוד. "שנת הלימודים נדחתה שלוש פעמים, יש מוסדות שטרם פתחו, והצפי הוא לחזרה משמעותית לסבבי מילואים נוספים. בהיבט התעסוקתי הסיפור אחר - המדינה העניקה למילואימניקים את הצורך הכספי המיידי, משכורות של הסטודנטים משולמות במלואן, וגם השכר ליום עלה - למשל סטודנט במילואים מקבל כ־9,000 לחודש (300 שקל ליום), וזה לעיתים יותר ממה שהיה מרוויח בעבודה. עם זאת הסטודנטים עלולים להיפגע ברצף התעסוקתי, בפתיחת משרות חדשות, בהתמחויות שהם לא התחילו או בנשירה משמעותית מהלימודים, ואנחנו עושים הכול כדי למנוע זאת".
גלעד טיש ראש מחלקת מחקר בהתאחדות הסטודנטים הארציתצילום: פרטיהמציאות המתוארת מעוררת שאלות משמעותיות נוספות, למשל כמה פניוּת תהיה לסטודנט ביום שיחזור מהמילואים, האם ירצה טיול שני אחרי הצבא, האם יעדיף לדחות לימודים בשנה, האם ירצה להחליף מקצוע לימוד או תעסוקה ולפנות למקצועות טיפוליים? ואומנם, בהתאחדות הסטודנטים הארצית מדווחים כי נפתחים כעת תקנים נוספים בפסיכולוגיה, וצפוי ביקוש גדול למקצועות רפואה ופרא־רפואה, אם כי מוקדם עדיין לדעת האם כוחם של מקצועות של ההנדסה ומקצועות מבוקשים אחרים יירד.
נקודה נוספת שעולה כעת, היא העובדה שעשרות אלפי סטודנטים מתנדבים בחקלאות תמורת מלגה. האם זה מסמן הסבה למקצועות כפיים דוגמת חקלאות, בנייה או מלונאות? "כשמציעים בתחומים אלה 13 או 14 אלף שקל לחודש, זה משמעותי, כי סטודנטים לא מכירים זאת מעבודת סטודנט שגרתית. יכול להיות שיהיה כאן אפילו ממד ציוני פטריוטי, שבו חלק מהמשוחררים יפנו למקצועות כפיים. בכל מקרה נתחיל להבין את המגמות לקראת סוף השנה", מציין טיש ומסביר, כי העובדה שהאבטלה בישראל נמוכה עד אפסית, אינה תמיד משמעותית לסטודנט הבוגר, השואף למקסם את התשואה לתואר שלמד. "זה שיש משרות בשוק זו עובדה – סטודנט שלמד פסיכולוגיה יכול לעבוד במשאבי אנוש, מי שלמד מדעי המדינה יכול לעבוד בשיווק, אבל הסטודנטים מחפשים לעבוד ולהתקדם בתחומם, במקצועות עתירי ידע. לכן הנתון שלפיו רק כמחצית מהסטודנטים עובדים במקצוע שהם לומדים במהלך התואר, יכול לפגוע בהמשך בצבירת הניסיון. כרגע למשק וגם לסטודנטים חשוב לעבוד במקצועות הקמעונאות, בתיירות, באבטחה, בחקלאות, הזמינים עכשיו, אך ככל שיהיו יותר תוכניות התמחות והתנסות מעשית, הן הסטודנט והן המדינה ייתרמו מזה".
שי שידלוב, מנכ"ל התאחדות הסטודנטים הארצית, קורא למדינה להירתם למאמץ: "רצף החיים של צעירים רבים שובש משמעותית לאחר שפונו מביתם, נפגעו מהמלחמה או גויסו למילואים. הם זקוקים לתשתית תמיכה רחבה והוליסטית כדי שיוכלו להמשיך ולסיים את הלימודים בזמן ולעמוד בחובות האקדמיים. הפיצוי הכספי מהמדינה הוא מבורך וחשוב, אך עלינו לוודא כי כל סטודנט וסטודנטית שנפגעו, זוכים לסיוע כדי להבטיח שאף לא אחד או אחת נשארים מאחור ביום שאחרי.
שי שידלוב מנכ"ל התאחדות הסטודנטיםצילום: רועי כהןלפגיעה הפיננסית פוטנציאל נזק לשנים ארוכות, ולכן על המדינה להכין תוכנית ארוכת טווח, הבוחנת את כלל רובדי החיים של הצעירים, במטרה להחזיר את הסטודנטים למסלול צמיחה תקין, שיניע את המשק קדימה ויתרום תרומה מכרעת להתפתחות הכלכלית, באמצעות שילובם המיטבי בשוק העבודה".
הכשרה, התנסות והכנה לתעסוקה
משרד העבודה מפעיל מגוון תוכניות הכשרה והכוון, במטרה לסייע לצעירים (בני 35-18) ולסטודנטים להשתלב בתעסוקה איכותית, בפרט בפריפריה החברתית־גיאוגרפית. בין התוכניות הרבות:
הקמת מרכז הכשרות טכנולוגי בבאר שבע בשיתוף עמותת 8200 - המרכז מוקם במסגרת שיתוף פעולה עם הרשות לחדשנות ואמ"ן במטרה להגדיל את אחוז תושבי הנגב העוסקים בהייטק, תוך משיכת חברות לפתיחת משרות חדשות, מענה למחסור בהון אנושי מיומן ומקצועי בענפי הייטק ומינוף הנכסים והיתרונות של יחידות המודיעין בדרום. במסגרת זו שני מסלולי לימוד: Data scientist – תשעה חודשי לימוד באוניברסיטת בן גוריון והתנסות מעשית להסבת אקדמאים שאינם מתחום ההייטק; ו־ספידטק – תשעה חודשי לימוד במכללה הטכנולוגית באר שבע והתנסות מעשית להכשרת טכנאי תוכנה לחסרי תארים ורקע תעסוקתי במקצועות ההייטק.
East Negev Tech Academy - הקמת מרכז הכשרות טכנולוגיות אזורי, ביוזמת אשכול רשויות נגב מזרחי. המרכז מוקם על בסיס מחקר שטח מקדים, הכולל מיפוי של מעסיקים ומקצועות באזור, לצד מיפוי ההון אנושי הקיים. בהתבסס על המחקר ובשותפות עם מעסיקים באזור, צפויות לצאת לפועל שתי הכשרות טכנולוגיות רבעון האחרון של השנה.
In-tech – תוכנית הכוון מבוססת התנסות של עמותת טק־קריירה ובמימון משרד העבודה, שנועדה להגדיל היקפם של צעירים מהפריפריה ובפרט יוצאי אתיופיה בלימודי הייטק (טכנולוגי ולא טכנולוגי). במסגרת זו השתתפות בקורסי טעימות ובחירת קורס העמקה, לצד סיורים מקצועיים בחברות הייטק, תוך ליווי קבוצתי ואישי. מחזור ראשון של כ־150 צעירים כבר יצא לדרך, ומתוכננות עוד שתי קבוצות באזור הדרום.
קורסי הכשרות בשיתוף מעסיקים - מיישמי ERP ; PPC; מפעילי רחפנים; UX-UI; וואקה – תכנות; חשמלאי מוסמך; הנדסאים ייעודיים ליוצאי אתיופיה בשיתוף חברת חשמל, אלקטרה, סימנס, אלביט ועוד.
פיתוח מיומנויות נדרשות לעולם העבודה - פרויקט אנגלית תעסוקתית, הכולל מגוון מסלולים – שוברים אישיים ללמידה מותאמת מסלול קריירה, מנטורים על־פי תחומי עיסוק באנגלית, קורס אנגלית קדם הכשרה מקצועית ומותאם לתחום הלימוד, סדנאות לבחירת מקצוע, סדנאות לינקדאין ועוד.
מסעות "מגלות עתידות" – תוכנית חשיפה של צעירות למקצועות מבוקשים בשכר גבוה (כגון הייטק, פיננסים וכו').
מבט לעתיד - אירוע חשיפה לתחום הפרא־רפואי - פרויקט המחבר בין לימודים לתעסוקה, עבור צעירים טרום החלטה תעסוקתית.
מחפשים משרת סטודנט?
הטיפים של AllJobs, שיסייעו לסטודנטים (וגם לאחרים) בדרך לתפקיד המבוקש:
מוטיבציה – בתקופת משבר אנחנו חווים ירידה במוטיבציה. חשוב להבין שמדובר בתקופה לא קצרה, ואסור שזה ישפיע על המוטיבציה לחפש עבודה ולחשב את המסלול שיקדם אותנו אל התפקיד הנכסף. יש להשקיע משאבים בתהליך החיפוש ולעשות את המרב להיות במיטבנו בריאיונות העבודה, כי זה מייצר תוצאות.
להביט אל סוף התואר - מומלץ לבדוק משרות סטודנטים בעלות ערך בסוף הלימודים. למשל אם אני לומד כלכלה ומינהל עסקים – כדאי לי להשתלב בתפקיד סטודנטיאלי בארגון, שיכול לפתוח לי בהמשך דלת למכרזים פנימיים בתוך הארגון.
ערך – ייתכן שלתפקידים שמילאנו לפני הלימודים יש ערך לתפקידים הבאים שנעשה. למשל אם אני סטודנטית לטכנולוגיות למידה ופיתוח הדרכה, ושירתי בצבא כמדריכה בבה"ד 1, אז לעובדה שניהלתי מפקדים, העברתי הדרכות ובדקתי מערכי הדרכה יש ערך ברור עבור התפקידים הבאים שלי.
הדרך כמצפן – כבר מהשלב הראשון יש לייצר דרך ולזכור שהיא רק מצפן. בעידן הנוכחי אנחנו לא מתקדמים באופן ליניארי, אלא ימינה ושמאלה, בדומה להתקדמות על קיר טיפוס. חשוב לזכור שאת הכישורים והניסיון שלנו אפשר לארוז כך שיתאימו להסבה ולשינוי התעסוקתי שאנחנו מבקשים לעשות.
השקעה בחיפוש – כדי לאתר הזדמנויות, השקיעו משאבים בתהליך החיפוש, החל בהכנת קורות חיים אפקטיביים ועד עבודה עם פלטפורמות שונות שמציעות עבודה – אתרי דרושים, חברות השמה מתמחות, רשתות חברתיות ועסקיות. ודאו שהפרופיל שלכם מצוין, והגדירו משרות שאתם מעוניינים בהן. הצטרפו לקבוצות תעסוקה בפייסבוק, חפשו בגוגל את החברות שהכי טוב לעבוד בהן ובדקו בלשונית ה"דרושים" באתריהן. בדקו חברות השמה שעובדות עם ארגונים גדולים ונסו אף לדבר עם חברים מהמילואים, אולי תוכלו להעביר דרכם קורות חיים, בהתאם לקשרים שלהם.
ובנימה אופטימית - ההיסטוריה מלמדת שאחרי מלחמות ומשברים גדולים מגיעה צמיחה, ובתוך החושך הגדול צריך להסתכל על נקודות האור.
