רשות המים החליטה "לתמרץ" את החברות הפרטיות להפעיל את מתקני ההתפלה למרות זיהום האצות, והעלתה את המחיר לקוב מים מותפלים בעשרות אחוזים. חברת המים "מקורות" קולטת את המים המותפלים ממתקני ההתפלה ומשלמת לחברות הפרטיות המפעילות אותם. כל ששת מתקני ההתפלה הגדולים בבעלות חברות פרטיות. זאת לאחר שלפני מספר שנים חברת מקורות מכרה את הפעלת מתקן ההתפלה באשדוד. כלומר, כל מערכת התפלת המים נמצאת בידיים פרטיות.
מתקן ההתפלה היחיד שלא נפגע מהאצות הוא חדרה, ואילו מתקני ההתפלה שורק ב' (של חברת IDE) ופלמחים (של חברת בלוג'ן ומגדל) פועלים למרות הזיהום. ההפעלה חושפת את המתקן לבלאי מוקדם ולנזקים גדולים, בהם נזק לממברנות. רשות המים החליטה להעלות את מחיר המים בעשרות אחוזים למחיר של 4 שקלים לקוב מים מותפלים. מחיר המים המותפלים משתנה בין המתקנים השונים (אשקלון היקר ביותר ושורק ב' אחד המחירים הנמוכים) נע בין 1.5 שקלים לקוב ל- 2.7 שקלים לקוב. היום דווח כי מתקן ההתפלה שורק א' (בבעלות דן קפיטל) חזר רק לאחרונה לפעולה.
מתקן התפלת המים שורק ב'
(צילום: מאיר תורג'מן)
משבר המים הנוכחי נותן לנו הצצה לעתיד - מה יקרה באסון הגדול הבא עם משק מים להתפלה שמופרט כולו ונתון בידיהם של חברות פרטיות? רשות המים פעלה ביוזמתה כשהעלתה את המחיר לקוב מים מותפלים, לאור הסיכון שלוקחות החברות הפרטיות. אבל מה היה קורה לו הסיכון הכלכלי היה גדול מדי, האם גם אז החברות הפרטיות היו "נכנסות מתחת לאלונקה"?
בסופו של דבר, הממשלה אישרה רק לפני שלושה חודשים תכנון מתקני התפלה גדולים גם על ידי גורמים פרטיים. זאת במטרה לייעל ולזרז את התהליכים הלאומיים. גורמים פרטיים יוכלו לתכנן מתקנים בעלי כושר ייצור של לפחות 100 מלמ"ק מים מותפלים בשנה. זאת כאשר המדינה נכשלת בקידום מתקני התפלה שהיו יכולים לסייע למשק המים להתגבר על בעיות כגון זו שאנו ניצבים בפניה.
בעמותת "אדם טבע ודין" העבירו ביקורת על ניהול משק המים, ובין היתר ההשקעה בקידוחים ובמקורות מים חלופיים. "האירוע הנוכחי ממחיש גם את העלות של היעדר יתירות מספקת: כאשר המדינה נדרשת להחזיר מתקני התפלה לפעולה בתנאי חירום, היא נאלצת, לפי הדיווחים, לשלם כ-4 שקלים למ"ק במקום כ-2.7 שקלים בתנאים הרגילים, ובמקביל להתחייב לשפות את המפעילים במקרה של פגיעה בממברנות ובמערכות הסינון, נזק שעלול להגיע למיליוני שקלים. לכן, השקעה בקידוחים אינה צריכה להיבחן רק לפי מחירו השוטף של כל מ"ק מים, אלא כמעין 'פרמיית ביטוח': השקעה מראש בחוסן ובמקורות גיבוי יכולה לצמצם את הנזק למשק בעת משבר וכן את הצורך לשלם בדיעבד 'פרמיית חירום' יקרה כדי להבטיח את המשך אספקת המים".
מחברת IDE נמסר כי לא דרשו העלאת מחירים: "כלל ההחלטות, לרבות הוראות ההפעלה והתעריפים, נקבעו באופן חד-צדדי לחלוטין על ידי רשות המים, ללא שיח מקדים עמנו. IDE התגייסה במלוא כוחה למען המדינה ולמען אזרחי ישראל. החברה פועלת סביב השעון בכושר ייצור מקסימלי, תוך הפגנת אחריות לאומית, מקצועיות ומחויבות מוחלטת להבטחת ביטחון המים והרציפות התפקודית של המשק בשעתו הקשה".
חברת בלוג'ן סירבה להגיב.
מרשות המים טרם נמסרה תגובה.
