תתחילו להיפרד מדודי השמש: לפי תוכנית של משרד האנרגיה, בבניינים חדשים הדודים יוחלפו במערכות סולאריות (פוטו וולטאיות) שמשולבות עם משאבות חום שיחליפו את הדוד החשמלי.
משאבות כאלה מיוצרות כבר היום בישראל במפעלי מזגנים כמו תדיראן בעפולה ואלקטרה בוש באשקלון. כיום, חימום מים מהווה עד כ-14% מתצרוכת החשמל של משק בית בישראל ומעבר למשאבות אמור להית יעיל פי 3 בצריכת החשמל ולחסוך כסף.
רק בעוד שהתקנה שמחייבת התקנת פאנל סולארי בכל הבתים הפרטיים בישראל ובבניינים שאינם למגורים נכנסת לתוקף השבוע, ייקח זמן עד שיותקנו התקנות שמחייבות התקנת פאנלים סולאריים גם בבניינים משותפים במקביל למעבר מדוד חשמלי למשאבת חום.
לפי הערכות, התקנות שמטרתן להעלים מגגות ישראל את דודי השמש ומהבתים את דודי החשמל, יותקנו אמנם במהלך 2026, אך הן יחולו רק אחרי מתן תקופת הסתגלות. כך שבניינים חדשים עם פאנלים סולאריים ומשאבות חום נראה כנראה רק ב-2028 לכל המוקדם, או לקראת 2030.
משרד האנרגיה גם מתכוון לחלק תמריצים למעבר למשאבות חום ופאנלים סולאריים בבתים ובניינים קיימים. מדינות רבות ב-OECD כבר עושות את זה והמשרד כבר הגיש בקשה פורמלית לקרן העושר לסיוע במעבר הזה. המעבר הדרמטי הזה גם דורש להכשיר את השוק להתקנת משאבות חום ולהנגיש מידע לציבור. יש פה היבטים טכנולוגיים הנדסיים מורכבים.
לפי התוכנית, לא יהיו יותר דודי שמש ודודים חשמליים כגיבוי בבניינים חדשים וכל שטח הגג של הבית המשותף ינוצל עבור הקמת מערכת סולארית ובכל דירה ודירה יהיו משאבות חום כגיבוי וכתחליף. "אנחנו גם רוצים להחליף את החובה להקים גנרטור מזהם בבניינים משותפים, בהקמת מתקן אגירה משותף, שייתן ביטחון אנרגטי לבניין שיש בו פאנלים סולאריים", אמר רון אייפר, מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות.
מה זה משאבת חום?
משאבת החום כבר הוצגה לציבור ב-2019 אז תוקנו תקנות התחלות הבנייה, לפיהן דירות שלא נמצאות בשבע הקומות העליונות ולכן לא יכולות לעשות שימוש בדוד שמש, היו מחויבות להתקין משאבות חום. התקנה לא מיישמת במלואה והרשויות המקומיות לא אוכפות את התקנה הזאת.
משאבת החום נראית כמו דוד חשמלי, כשבתוכו רכיבים של מזגן: יש לו מעבד, יש לו מדחס וכיוון שמזגן זאת הדרך הכי קלה וזולה לחמם את הבית, ככה בדיוק משאבת חום מחממת מים: היא עושה זאת באמצעות נטילת חום שיורי מהאוויר והיא יעילה פי 3 מדוד חשמלי.
ה-COP של משאבה כזאת הוא בין 2.2 ל-4 בניגוד ל-1 בדוד. כל קוט"ש חשמלי שהיא משתמשת בו, היא לוקחת מהאוויר יחידות אנרגיה שמכפילה האותו פי 3. זאת אומרת, לחימום של אותו ליטר מים במשאבות חום, צריך בממוצע שליש מכמות החשמל לעומת דוד חשמלי.
טכנולוגיה עתידית שיכול להיות שתתפתח ותהפוך להיות כלכלית ועדיפה על משאבות כאלה, זו מערכת שמשלבת את פאנל סולרי שמפיק חשמל שמחמם את המים, אבל הטכנולוגיה הזאת נמצאת בשלבי פיתוח, היא עדיין לא הבשילה לכדי כלכלית.
כמה זה יעלה לצרכן וכמה זה יחסוך למשק החשמל בישראל
הקמת פאנלים סולאריים ומשאבות חום תייקר את יחידת הדיור ב-4,200 עד 4,500 שקל לפי הערכות משרד האנרגיה, אבל לפי המשרד ההחזר השנתי אל מול המצב הקיים היום, צפוי להיות בין 660 ל-1,480 שקל בשנה (תלוי בכמות צריכת מים חמים) שמשק הבית יחסוך על תשלום חשמל לחימום המים ובנוסף, הוא ירוויח מייצור חשמל על הגג שלו.
כלומר, לפי המשרד ההשקעה בפאנלים סולריים ובמשאבות חום מחזירה את עצמה תוך 6-3 שנים, כתלות בכמות צריכת האנרגיה של משק הבית. התשואה יכולה להגיע עד 30%. המטרה היא שבזכות ההכנסות מהפאנלים הסולאריים, חימום המים לא יעלה כסף ויהיו גם משקי בית שירוויחו כסף מהפאנלים הסולאריים, אם יבזבזו פחות חשמל. נעבור מבניין שמבזבז על חימום מים לבניין שתורם למשק החשמל בזכות הפאנלים הסולאריים.
אייפר טוען: "אנחנו נוכל לחסוך על כושר ייצור דרמטי של בין 350 ל-1,100 מגוואט, שאנחנו לא נצטרך להקים במשק. בזכות המהלך הזה, עד שנת 2050 נוכל לחסוך הקמה של תחנת כוח אחת או שתיים, בזכות הסטת ביקושים של החשמל שנובעת מהמהלך הזה. כן נרוויח במצטבר עוד 1,000 מגוואט של חשמל סולארי עד 2050 בזכות הגגות הסולאריים, כשהיום אנחנו עומדים על 8,000 מגוואט, זאת אומרת, זה ייתן לנו עוד שמינית מהסולארי שהקמנו עד היום. התועלת המצטברת תהיה למעלה מ-3 מיליארד שקל".
עוד יעד: 100 אלף גגות סולאריים
והביקוש לחשמל במגזר הפרטי בישראל עולה כל הזמן, בגלל מעבר לכיריים מסוג אינדוקציה, לתחבורה חשמלית ועלייה במספר המכשירים החשמליים שאנחנו מחזיקים בבית, חלקם יעילים יותר אנרגטית מבעבר בזכות רפורמות שנערכו ומהוות בסיס לרפורמה הנוכחית בחימום מים.
כל דירה חדשה בישראל, חייבת להציג את דירוג האנרגיה שלה, כמו באירופה ומחויבת בעמידה בבנייה ירוקה. יש חובה להתקין הכנות לעמדות טעינה עבור רכב חשמלי בכל בית חדש שקם בישראל, גם בבניינים משותפים. המשרד גם פרסם תוכנית שאפתנית אחרת: להגיע ל-100,000 גגות סולאריים בישראל עד 2030, גם בבתים משותפים.
דודי שמש - המצאה ישראלית עם בעיות
דודי שמש הם המצאה ישראלית אדירה ששינתה את משק האנרגיה. בשנות ה-70 של המאה ה-20, משרד האנרגיה הכניס את החובה להתקין דודי שמש בכל בנייה חדשה. מאז יש דודי שמש בלמעלה מ-85% מהבניינים בישראל, חצי מיליון מהם התקינו דוד שמש ללא שהייתה להם חובה חוקית לעשות זאת בישראל נותרו כחצי מיליון בניינים ללא דודי שמש.
אם לא היו דודי השמש - הייתה תוספת של עוד 5% לתצרוכת החשמל הארצית - היו נדרשים עוד 3,000 גיגואט של הספק סולארי כדי לאזן את זה - כמעט 40% מההספק הסולארי שיש לנו היום.
רק שדודי השמש לא מושלמים. משרד האנרגיה הציג 5 בעיות בדודים, הראשונה היא המפגע האסתטי שהם מייצרים בנוף האורבני. חיסרון נוסף הוא שהם לא עובדים כל השנה. למשל בימים קרים. כשדוד השמש לא עובד, הגיבוי שלו הוא דוד חשמלי, בויילר חשמלי, אחד ממכשירי החשמל הכי בזבזנים שיש לכל משחק בית בישראל, עם הספק של 2.5 קילווואט.
עוד בעיה בדוד השמש קשורה בזה והיא עומס אדיר של כ-4 גיגוואט שהדלקת הבויילרים ברוב הבתים בישראל בערך באותן שעות, יוצר על משק החשמל הארצי, עלייה של 25% בצריכת החשמל. בעיה נוספת היא שהדודים עובדים רק עם אנרגיה תרמית. בקיץ הדוד מתמלא מהר מאוד במים חמים ואז לא עושה כלום וכל האנרגיה שיכל להפיק מהשמש - מבוזבזת.
בעיה חמישית היא שהקומות התחתונות בבתים משותפים לא נהנות מדוד חשמלי, בהתאם לתקנות הדיור (למשל רק 7 קומות עליונות בבניין של 20 קומות). כל זה לנכוח העובדה שישראל היא מדינה של בתים משותפים: 80% מיחידות הדיור פה הן בבתים משותפים, לעומת 45% ב-OECD, כשמדי שנה הבניינים בישראל הולכים וגבהים. לפי נתוני הלמ״ס, בשנים האחרונות מעל למחצית מיחידות הדיור בישראל, נבנו במגדלים של מעל 9-7 קומות. כלומר חוסר הצדק בחלוקה האי שוויונית של משאב הגג יילך ויגדל. הפער בין חשבונות החשמל בין דירות כאלה מגיע לפי 4: 440-220 שקל בחודש לעומת 1,800-900 שקל בחודש.
התקנות שמשרד האנרגיה מעוניין להתקין כעת - אמורות לתקן את העיוות. בכל דירה חדשה תהיה משאבת חום והפאנלים הסולאריים ייצרו חשמל עבור כל הדירות שיקבלו תמורה עבורם, או הנחה בזכותם מוועד הבית.
