הפחתת הריבית במשק, לראשונה זה קרוב לחמישה חודשים, תשפיע במידה לא מעטה על המשק ושוקי ההון, בעיקר בשל הציפייה הארוכה להפחתה שנייה של הריבית השנה. כתוצאה מהפחתת הריבית צפויה כבר השבוע השפעה על הבורסה ושערי החליפין, ובעיקר משום שההפחתה מצטרפת לממד נוסף בעל השפעה על הכלכלה בארץ ובעולם – האפשרות לחתימת הסכם קרוב שיסיים את המלחמה בין ארה"ב לאיראן.
הפחתת הריבית על ידי בנק ישראל היא צעד מוניטרי משמעותי שישפיע כמעט על כל עורק במשק – מהכיס של משקי הבית ועד למסכי המסחר בבורסה.
השפעה פסיכולוגית לא מבוטלת
כדי להבין את ההשפעות, כדאי לחלק אותן לשני סוגים – ההשפעות המיידיות והפסיכולוגיות על השווקים הפיננסיים מחד, והשפעות ארוכות טווח על כלל המשק והכלכלה בישראל.
ההשפעה המיידית תהיה בעיקר על השווקים הפיננסיים – הבורסה ושוק מטבע החוץ. ההשפעה כבר הורגשה בימים האחרונים, והיא תלויה במידה רבה בשאלה האם המהלך הזה הפתיע את המשקיעים או שהיה צפוי לחלוטין וכבר מתומחר בשוק. נראה שהתשובה כאן היא 50-50.
ההשפעה של הפחתת ריבית על שוק המט"ח ברורה תמיד – ירידת ערך המטבע. אולם הפעם תהיה ההשפעה מעטה יותר, כנראה. זאת משום שלצד היחלשות השקל הצפויה מהורדת הריבית, הפסקת המלחמה מול איראן וכנראה גם מול לבנון תשפיע באופן הפוך: התחזקות של השקל, עם ציפייה לשחרור עשרות אלפי חיילי מילואים שיחזרו לעבודה, גידול בצמיחה ושיפור בהכנסות העסקים בארץ.
עוד תוצאה צפויה: ריבית נמוכה יותר מקטינה את האטרקטיביות של השקל עבור משקיעים זרים שמחפשים תשואה על פיקדונות או אג"ח ממשלתיות. כתוצאה מכך, הביקוש לשקל עלול לרדת, מה שיוביל למגמת היחלשות של השקל מול הדולר והאירו.
שקל חלש יותר פירושו שמוצרים מיובאים, חומרי גלם ונסיעות לחו"ל הופכים ליקרים יותר – דבר שעלול לגלגל לחצים אינפלציוניים בהמשך, דווקא לאחר שאלה התמעטו לאחרונה בשל הירידה החדה בשערי הדולר והאירו.
ההשפעה על הבורסה מהפחתת ריבית היא בדרך כלל מיידית בכיוון של הגדלת ההשקעות ובאה לידי ביטוי בעליות שערים, לעיתים אפילו ניכרות. אולם בימים האחרונים הייתה גם מגמה של מימוש רווחים ותיקון שערים כלפי מטה בבורסה בתל אביב.
אפקט הדומינו
יחד עם זאת, באופן מסורתי, הורדת ריבית היא בשורה חיובית לשוק המניות. היא פועלת בשני ערוצים: כאשר הריבית בבנק או באפיקים סולידיים (כמו פיקדונות או אג"ח) יורדת, משקיעים מחפשים תשואה גבוהה יותר ומעבירים כספים לנכסי סיכון גבוהים יותר ובראשם מניות. ועוד: עבור חברות ציבוריות, ריבית נמוכה יותר פירושה שעלויות גיוס החוב וההלוואות יורדות, מה שמשפר את שורת הרווח הנקי ומעלה את שווי החברות.
מעבר למסכי המחשב – להפחתת הריבית יש אפקט דומינו ישיר על החיים של משקי הבית. ריבית הפריים נגזרת ישירות מריבית בנק ישראל (בתוספת קבועה של 1.5%), כך שהורדה של 0.25% פירושה גם ירידה דומה בריבית הפריים. עבור משקי בית שנטלו משכנתאות במסלול פריים, מדובר בחיסכון של עשרות עד מאות שקלים בהחזר החודשי.
בעקבות ירידת ריבית הפריים, נרשמת הקלה משמעותית בהחזרים החודשיים של נוטלי המשכנתאות בישראל – במיוחד במסלולים הצמודים לפריים.
מאיר וידר, מנכ"ל וידר משכנתאות, אומר כי ההורדה היא בשורה משמעותית למשקי הבית, במיוחד אחרי תקופה ארוכה של החזרים גבוהים וחוסר ודאות כלכלי. "עבור בעלי משכנתאות במסלולי פריים, מדובר בהקלה מיידית בהחזר החודשי, ובמשכנתאות גדולות מדובר גם בחיסכון של עשרות אלפי שקלים לאורך חיי ההלוואה. מעבר לכך, עצם תחילת מגמת הורדות הריבית מחזירה לשוק תחושת יציבות וביטחון שלא הייתה כאן הרבה זמן", אומר וידר.
מאיר וידר, מנכ"ל וידר משכנתאותיחד עם זאת, מדגיש וידר, חשוב להבין שגם אחרי ההורדה הריבית עדיין גבוהה משמעותית ביחס לשנים שלפני 2022, ולכן הציבור חייב להמשיך להתנהל בצורה אחראית ולא לבנות משכנתאות על בסיס אופטימיות בלבד. "אנחנו כבר רואים בתקופה האחרונה יותר משפחות שחוזרות לבחון רכישת דירה, משפרי דיור שמתחילים לזוז מחדש, וגם עלייה בהתעניינות במחזורי משכנתא", מוסיף וידר. "אם מגמת הורדות הריבית תימשך בחודשים הקרובים, זה יכול להחזיר בהדרגה את שוק הנדל"ן לפעילות משמעותית יותר".
בסופו של יום, החלטה על הפחתת ריבית היא תמיד משחק של איזונים. בנק ישראל בוחר בצעד כזה כאשר הוא מזהה שהאינפלציה נמצאת תחת שליטה – היא כעת סמוכה לאמצע יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה, 1%-3% – והדאגה המרכזית של הבנק המרכזי עוברת לתמיכה בצמיחה הכלכלית ובהקלת הנטל על הציבור.
עם זאת, הנגיד תמיד פוזל לעבר שוק מטבע החוץ ושוק הדיור. לכן, אם השקל ייחלש בצורה חדה מדי או שמחירי הדירות יזנקו במהירות, הבנק המרכזי עשוי לעצור את תוואי ההפחתות בהמשך. כרגע לפחות צופים החזאים לפחות עוד הפחתת ריבית אחת, לשיעור של 3.5%, עד סוף 2026.
