סוף לבליעת הכרטיסים בכספומטים: בקרוב נמשוך כסף מזומן באמצעות הסלולרי. בנק ישראל הודיע על מתווה למשיכת מזומן ללא מגע ממכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים (ATM, המכונה כספומט או בנקט).
מדובר בזיהוי הכרטיס באמצעות קירובו לכספומט, בדומה לתשלום בקופות. ניתן יהיה למשוך כך כסף גם באמצעות ארנק דיגיטלי המותקן על מכשיר סלולר, טאבלט או שעון חכם, באמצעות קירוב הטלפון לכספומט. כיום משיכת מזומנים ממכשירים אוטומטיים, מתאפשרת באמצעות הכנסת כרטיס אשראי לקורא כרטיסים במכשיר, כפי שבעבר שילמנו במסופוני תשלום באמצעות "גיהוץ" כרטיס האשראי.
השינוי לא יקרה מיד. על פי המתווה שנקבע, המהלך ייושם בשלושה שלבים: בשלב הראשון עד חודש יולי 2027, תתאפשר משיכה ללא מגע במכשירים האוטומטיים התומכים בטכנולוגיה הנדרשת, בבנק שבו מתנהל חשבון הלקוח. בהמשך עד חודש דצמבר 2027, תתאפשר משיכה צולבת ללא מגע עבור כלל הלקוחות מחזיקי כרטיס מכל מכשירי ה-ATM שיתמכו בטכנולוגיה וזאת ללא תלות בבנק שבו מתנהל חשבון הלקוח.
בשלב השני, החל מחודש יוני 2027, לא יותקנו עוד מכשירי ATM חדשים שאינם תומכים במשיכת מזומן ללא מגע. בשלב השלישי ועד סוף 2030 יוסבו כלל מכשירי ה-ATM כך שאפשר יהיה למשוך מהם כסף ללא מגע.
כיום, קרוב ל-50% מהכספומטים בישראל תומכים בטכנולוגיה הזאת, אך הם עוד לא פועלים באמצעותה משום שרק כעת ניתן האישור לכך. גם בכספומטים האלה בעלי הרכיב הפיזי שמאפשר תשלום ללא מגע צריך לפתח את הפרוטוקול שמאפשר הזדהות של הלקוח (EMV לתשלום מאובטח) ולערוך עוד בדיקות, אבל בשוק מעריכים שהדברים יקרו במהירות.
ישראל מחזיקה ב"זנב" ארוך מאוד של מכשירי ATM ישנים, במיוחד אלו שאינם מופעלים על ידי הבנקים הגדולים אלא על ידי מפעילים פרטיים (בקיוסקים, פיצוציות ותחנות דלק). מכשירים אלו, שגם גובים עמלות משיכה גבוהות מאוד, דורשים החלפת חומרה פיזית יקרה, ולכן הרגולטור מעניק לשוק חלון זמן ארוך להסתגלות.
המתווה נדון ונקבע במסגרת ועדת ATM, פלטפורמה לכלל השחקנים הרלוונטיים בשוק משיכת המזומן, שמתכנסת כדי לדון בנושאים מקצועיים וטכנולוגיים הנוגעים לדרך הפעילות והכללים בין השחקנים השונים למשיכת מזומן.
איך זה יעבוד?
הטכנולוגיה המאפשרת משיכת מזומן ללא מגע היא NFC – Near Field Communication תקשורת טווח אפס שעושה שימוש באנטנה זעירה. זו אותה טכנולוגיה בדיוק שבה משתמשים בתשלום באשראי ובטלפון כיום.
מכשירי ה-ATM החדשים או המשודרגים מרושתים בצ'יפ ובאנטנה קולטת. כאשר את מקרבים את הסמארטפון, השעון החכם או כרטיס האשראי למרחק של פחות מ-4 סנטימטרים מהקורא, נוצר שדה אלקטרומגנטי בתדר רדיו קבוע של 13.56 MHz. התקשורת הזאת מעבירה את נתוני כרטיס האשראי או הטוקן (הקוד המוצפן בארנק הדיגיטלי) למכשיר הכספומט באופן מיידי, ללא צורך בהזנת הכרטיס פיזית לחריץ.
מה היתרונות של השיטה? ראשית מניעה מסוימת של הונאות שכפול כרטיסים. מרבית הונאות הכספומטים מבוססות על רכיבים פיראטיים שנוכלים מלבישים על חריץ הכנסת הכרטיס (קורא שפתיים) כדי לשכפל את הפס המגנטי. בטכנולוגיית NFC הכרטיס לא נכנס פיזית למכשיר והמידע המשודר מארנקים דיגיטליים הוא מוצפן וחד-פעמי (Tokenized), לכן הונאות מהסוג הזה הופכות לכמעט בלתי אפשריות, אם כי הונאות אחרות צצות ועוד יצוצו.
עוד יתרון הוא מהירות וחווית משתמש. התהליך מקצר משמעותית את זמן העמידה מול המכשיר, נגיעה קלה והזנת קוד, במקום להמתין שהמכשיר יבלע, יקרא ויפלוט את הכרטיס ולא יהיו עוד כרטיסים שנשכחים או נתקעים בתוך המכונה.
ישראל אחרי העולם
בארה"ב ובמדינות מסוימות באירופה (כמו בריטניה, ספרד ופולין) רוב הבנקים הגדולים הטמיעו כספומטים בשיטת NFC כבר לפני כעשור. בסין ובמזרח אסיה דילגו ישר לדור הבא. בסין, ארנקים דיגיטליים כמו WeChat Pay ו-Alipay שולטים בשוק. משיכת מזומן (למי שעוד צריך מזומן שם) נעשית בעיקר באמצעות סריקת קוד QR על מסך הכספומט דרך האפליקציה.
ביפן ובסין יש גם כספומטים המאפשרים משיכת כסף באמצעות זיהוי ביומטרי: זיהוי פנים או סריקת כלי דם באצבע (Finger Vein), ללא צורך בטלפון או כרטיס בכלל.
בהודו אגב, מושכים מזומן באמצעות אפליקציית תשלומים אחודה (UPI). במדינה פיתחו מערכת שמאפשרת לגשת לכספומט, לבחור משיכה ללא כרטיס, לסרוק קוד QR באמצעות כל אפליקציית תשלומים המחוברת למערכת הבנקאית האחודה ולאשר את המשיכה בטלפון שלו.
עופר גולן, מנהל מחלקת תשלומים וסליקה בבנק ישראל מסר: "מדובר בצעד נוסף המהווה אבן דרך משמעותית בחיזוק היעילות והחדשנות במערך התשלומים. שירות המשיכה ללא מגע צפוי לשפר את רמת השירות הניתנת לציבור ולהעניק חווית שימוש מתקדמת, נוחה ונגישה יותר. המהלך משקף את מחויבותו של בנק ישראל לשיפור מתמיד של מערך התשלומים בישראל ולהתאמתו לסביבה טכנולוגית מתקדמת".
