ד"ר נתן לינדר חוזר לישראל. 16 שנים לאחר שיצא לבוסטון והקים שם את חברת מדפסות התלת ממד פורמלאבס (Formlabs), אחת המובילות בתחום, ולאחר מכן את חברת התוכנה התעשייתית טוליפ (Tulip), שרוכשת עכשיו את חברת ה-AI הישראלית אקודה (Akooda) והופכת אותה למרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל.
הטכנולוגיה של אקודה תאפשר לטוליפ לשלב את טכנולוגיות ה-AI בפלטפורמה שלה. עבור אנשי אקודה זו הזדמנות לעזוב את עולם הפנטזיות ולעבור לעולם האמיתי של מהנדסים, מעצבי מוצר ופסי ייצור, ולסייע במתן תובנות בזמן אמת תוך כדי תהליך הייצור.
היקף העסקה לא נמסר, אבל ספק אם הוא מגיע לשווי שבו הוערכה החברה – 20 מיליון דולר, או אף להיקף ההשקעות באקודה עד היום – 11 מיליון דולר. מצד שני, המשקיעים מרוצים, בין השאר כי חלק מהתמורה ניתן באחזקות בחברת טוליפ, שצומחת בהתמדה כבר כמה שנים ברציפות. כל עובדי אקודה יהיו מעתה עובדי טוליפ, כך שלא פחות מרכישת המוצר ושוק הלקוחות, זו הייתה עסקה לרכישת כוח האדם.
"התחלתי בחברות רב לאומיות לפני 20 שנה בישראל, אבל החלום שלי תמיד היה לחזור לישראל באיזושהי קונסטלציה, וזה לא דבר פשוט לחברה שהיא גלובלית ואמריקנית", אומר לינדר בריאיון ל-ynet. "את יובל גונצ'רובסקי (מנכ"ל אקודה) ניסיתי לגייס לפחות פעמיים. זה לא הסתדר כי היו לו תוכניות אחרות, אבל כשהוא הקים את אקודה היינו במעגלים קרובים והקשר התפתח. מה שאני רוצה לעשות מתכתב עם מה שאקודה עשתה, אז באיזושהי נקודה היה נכון מאוד לשלב כוחות. הפוטנציאל וההזדמנות הגדולה היא בשימושים ורטיקליים, ובתחום הזה החיבור הוא טבעי".
טוליפ היא חברה בינלאומית עם 300 עובדים, שמספקת מוצרי תוכנה למהנדסי ייצור, חלק ממה שמכונה "הטרנספורמציה הדיגיטלית" של הייצור התעשייתי. החברה גייסה עד היום 153 מיליון דולר, ובגיוס האחרון ב-2021 נקבע שוויה על 800 מיליון דולר (אחרי הכסף). הנהלת החברה נמצאת בבוסטון, מקום מושבו של לינדר, ויש לה שלוחות במינכן, בודפשט, סינגפור, ומעתה גם בתל אביב.
אקודה הוקמה לפני כארבע שנים על ידי יובל גונצ'רובסקי (מנכ"ל) ואיתמר נידם (CTO), שניהם בוגרי 8200 שהכירו כסטודנטים בטכניון. עוד לפני יציאת GenAI לעולם הם פיתחו פלטפורמה שמתחברת למערכות הארגוניות בחברה, מנתחת את כל הנתונים השוטפים ומחלצת תובנות שמסייעות בשיפור תהליכי הניהול.
ההצעה מסמסונג והחיבור הראשון בין חומרה לתוכנה
המסלול שעשה נתן לינדר הוא משהו שראוי להרחיב עליו. "הייתי ילד שגדל עם אבא מהנדס בבית, מתכנת מגיל מאוד צעיר", הוא מספר. בצבא הוא עסק בתפקידי פיתוח במודיעין חיל האוויר והמשיך לעבודה בנס טכנולוגיות ובסאן מיקרוססיסטמס. הוא למד מדעי המחשב ומינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה. יכול להיות שדרכו לעולם היזמות החלה אז, כשהשתתף במחזור השני של תוכנית היזמות Zell של המרכז. במסגרת התוכנית הוא עבד עם אייל טולדנו על פיתוח טכנולוגי של מזרן חכם לטיפול נמרץ בפגים. הפרויקט לא הגיע לשלב היישום, אבל נציגי סמסונג בישראל התרשמו והזמינו את השניים להקים את מרכז המחקר והפיתוח של סמסונג טלקום בישראל, שמפתח טכנולוגיות למובייל. בגיל 25 הוא היה מנהל השלוחה הישראלית של סמסונג. "סמסונג באו אלינו ב-2001 ואמרו שהם רוצים לעשות חדשנות במובייל בישראל", הוא מספר. "זה היה בית הספר הראשון שלי באיך לבנות מחקר ופיתוח גלובליים גדולים ומסובכים שמחברים חומרה ותוכנה".
ב-2008 עזב את סמסונג וחזר לעולמות היזמות, הפעם כיזם הבית של קרן JVP הירושלמית, וליווה סטארטאפיסטים וטכנולוגיות בצעדיהם הראשונים. אבל אז התרחשה התפנית שמובילה אנשים לקריירות שלא תכננו. "יום אחד אשתי הגיעה הביתה ואמרה, 'תארוז, נוסעים'. היא התקבלה ללימודי MBA ב-MIT, אז יצאנו לשם עם ארבע מזוודות ובלי יותר מדי תוכניות. ככה הגענו לפה, וזו בעצם הנקודה שבה התחילה העבודה שלי בייצור מתקדם ושבה העולמות הדיגיטליים והפיזיים התחברו".
טוליפ התחילה בגיוס המונים של 3 מיליון דולר בקיקסטארטר, אבל לאחר מכן כבר גייסה 20 מיליון דולר מקרנות, ובהמשך ערכה עוד כמה סבבי גיוס. ב-2018 גייסה עוד 15 מיליון דולר, ולינדר אמר: "אנחנו חד קרן אמיתי, לא מנופח. אנחנו לא בונים חברה של מיליארד דולר, אלא של 10 מיליארד דולר"
הסקרנות של לינדר גרמה לו לבקר במעבדת פיתוח היישומים הטכנולוגיים המטורפת שהקים פרופ' ניקולס נגרפונטי ב-1985, Media Lab, שגידלה דורות של יזמים טכנולוגיים מבריקים ווהוציאה מתוכה טכנולוגיות שכבשו את העולם. לינדר נדלק, התראיין והתקבל ללימודים. כל סטודנט שמתקבל למדיה לאב זוכה למלגה מלאה שמכסה את כל הוצאותיו בחסות חברה טכנולוגית בינלאומית. לינדר חקר את תחום הממשקים הנוזליים בחסותה של אינטל, וב-2011 התחיל את לימודי הדוקטורט בהנחיית פרופ' פאטי מאס וסיים אותם ב-2017. פרויקט הדגל שלו היה LuminAR – מין נורת חשמל שמחליפה את מסך המחשב או הטלפון בתמונה שמוקרנת בחלל החדר, ומוסיפה שכבת מידע למציאות. מציאות רבודה, רק בלי המשקפיים. המחקר מומן על-ידי אינטל, סוני, קוואלקום ובסט ביי, אבל לא התרומם לכלל מוצר מסחרי. הנורה עצמה – bulb באנגלית, נותרה במובן מסוים - באלב היא גם הפקעת של פרח הצבעוני, הטוליפ.
דרך פרופ' מאס הוא הגיע לרודני ברוקס מ-Rethink Robotics, האיש שמאחורי המצאת האיי-רובוט ורכבי הרובר שנסעו על המאדים. "הוא היה מייקל ג'ורדן מבחינתי, והוא גייס אותי לעבוד בחברת הרובוטיקה שלו".
חיידק היזמות המשיך להציק, וב-2011 לינדר הפסיק את הלימודים והלך להקים את פורמלאבס ביחד עם חברים לספסל הלימודים מקס לבובסקי ודיוויד קרנור, כשהוא משמש יו"ר ולבובסקי מנכ"ל. החברה רכבה על ההייפ של מדפסות תלת ממד, שהלך והתגבר אז. פורמלאבס פיתחה וייצרה מדפסות שולחניות אישיות, שכולנו האמנו אז שנצטרך בחיי היומיום שלנו. מה זה 3,300 דולר, מחיר המדפסת, בשביל האושר שהיא תספק לנו.
חברה עם 70 אלף לקוחות
החברה התחילה בגיוס המונים של 3 מיליון דולר בקיקסטארטר, אבל לאחר מכן כבר גייסה 20 מיליון דולר מקרנות VC, ובהמשך ערכה עוד כמה סבבי גיוס הון. ב-2018 גייסה החברה עוד 15 מיליון דולר, ולינדר אמר אז: "אנחנו חד קרן אמיתי, לא מנופח. אנחנו לא בונים חברה של מיליארד דולר, אלא של 10 מיליארד דולר". בשנים ההן צמחה פורמלאבס במהירות והייתה כוכב עולה, התקשורת סיקרה אותה בהתלהבות ולינדר נחשב לסטיב ג'ובס של עולמות הדפסות התלת ממד.
הרבה חברות הדפסת תלת ממד נסגרו מאז, אבל פורמלאבס ממשיכה להיות פעילה. המדפסות הפכו להיות יותר תעשייתיות, חלק ממה שמכונה "ייצור תוספתי" (additive manufacturing) – כלומר בניית רכיבי מתכת או לפסטיק שכבה אחר שכבה ולא באמצעות יציקה. הלקוחות הם בעיקר אנשי עיצוב שבונים אבות טיפוס של מוצרים לצורך בחינה או הצגה, וכמה תחומי בריאות כמו הדפסות עצמות או תמיכות אורתופדיות וכמו כן בתחום השיניים.
פורמלאבס גייסה 250 מיליון דולר מאז הוקמה, והיום היא חברה רווחית עם 70 אלף לקוחות. "כמעט כל חברה בעולם שמייצרת משהו פיזי משתמשת בטכנולוגיה של פורמלאבס בשביל להוריד את עלויות המו"פ שלה", אומר לינדר.
בחזרה ל-2009, בחברה של ברוקס מצא את עצמו לינדר רצפות הייצור, כשהוא מזהה את הפער העצום בין טכנולוגיות הניהול המיושנות של המפעלים לבין חזית הטכנולוגיה בעולמות ה-IT. "מהנדסי התפעול והבקרה, המכונות, התכנון, הבטיחות - הם עושים עבודה מבוססת דטה ולוגיקה - אבל אין להם manday.com ואין להם Salesforce - הם עובדים בנייר ובאקסל".
זה מה שהביא להקמת טוליפ ב-2014. "הליבה של טוליפ הייתה אנשים שעבדו ביחד ב-MIT, ומתוך הקשר שהיה לנו עם כל חברות הייצור, הייתהאיזו נקודת זמן שבה אמרנו לעצמנו, 'או שאנחנו בונים את זה או שמישהו אחר יבנה את זה'. זה היה רגע כזה שבו אתה אומר לעצמך שאתה לא רוצה להסתכל אחורה ולהגיד, 'זה היה רעיון גדול אבל לא עשינו אותו'".
הרעיון של טוליפ היה פלטפורמה שמותאמת לדרך העבודה של מהנדסים בסביבות הייצור - תקשורת מול מכונות הייצור, הגדרת תהליכים, מעקב אחר פעולת המנועים, צילום קווי הייצור. זה היה לפני ש-AI פרץ לחיינו בסערה, ובכל זאת בטוליפ פיתחו טכנולוגיה שמאפשרת למהנדסים לבנות אפליקציות ייצור בלי לכתוב שורת קוד אחת.
היום "נו-קוד" הוא תחום לוהט. חזיתם את זה כבר ב-2014?
"אני לא חושב שחזינו את העתיד, אלא שראינו בעיה אמיתית אצל לקוחות. אין מספיק מהנדסי תוכנה בעולם בכלל, קל וחומר בסביבות ייצור. אלה סביבות מסובכות שמשתנות עם ההתפתחויות בשרשרת הייצור, יש שינויים הנדסיים, צריך לאמן אנשים כל הזמן בתהליכי הייצור ולהתאים את התהליכים שלך, כך ש-no code הוא מאוד טבעי לעולם הזה. אתה מוציא אנשים מאקסל ושם אותם בסביבה הזאת, ופתאום הם בונים תהליכי ייצור".
איך ה-AI שינה את המוצר שלכם?
"טוליפ היא פרטנרית של חברות ענק כמו מיקרוסופט ואמזון. אבל לפני שבע-שמונה שנים בכלל אסור היה להגיד אצלנו AI או Machine Learning, כי כל מי שהבין בזה ידע שאם אין מספיק דאטה וממשקים - זו סתם פרופוגנדה. אנחנו התחלנו לעבוד עם מיקרוסופט לפני שנתיים, והוצאנו את ה-co-pilot הראשון שלה לשוק. התזה הייתה מאוד ברורה – זה הולך להשפיע על הכל, ואנחנו כפלטפורמה צריכים לחשוב על זה בצורה הוליסטית. לדוגמה, לדאוג לכך שאפשר יהיה לזרוק PDF או וידאו על טוליפ, והוא יבנה את תהליך הייצור".
ב-2021 גייסה טוליפ 100 מיליון דולר, ומאז לא גייסה יותר. מה קרה מאז?
"החברה צמחה בכל פרמטר, קרוב לפי 5 או 6 והיא ממשיכה לגדול. מצד אחד אנחנו הושפענו ממלחמות סחר ותעריפים ומלחמות אמיתיות, לצערנו, ועולם הייצור קיבל הרבה סטירות לחי. הראשונה אגב, הייתה הקורונה. אז הצורך בטכנולוגיה כדי לטפל בזה נהייה מאוד ברור".
אתם רווחיים היום?
"אנחנו עוד לא רווחיים, אבל אנחנו בשלב שאנחנו יכולים לראות את זה. רוב החברות היו מכורות להשקעות הון סיכון במחזורים של 18 חודשים. טוליפ לא שיחקה במשחק הזה אף פעם. היא גייסה רק 153 מיליון דולר כל החיים שלה, ועכשיו אנחנו במין איזון בין גדילה לרווחיות. אנחנו מתקרבים בצעדים יפים ל-ARR תלת ספרתי תוך כדי צמיחה של 40% והשווי האחרון שהוערכנו בו היה 800 מיליון דולר. שאלו אותי אם אני הקמתי חוות יוניקורנס אבל זה לא מעניין כי בין אז לבין היום יש הרבה זומבי-קורנס.
יש כוונה לעשות גיוס נוסף, או אולי הנפקה?
"אם תהיה הזדמנות שמתאימה לצרכים של החברה בהחלט נשקול את זה, אבל לא נעשה גיוס לשם גיוס. יש המון חברת באקוסיסטם הזה, כולל אנבידיב ומיקרוסופט, אז יכול להיות שגיוס יבוא מהכיוון הזה.
יש מצב שאתם תירכשו על ידי ענקית מהסוג הזה?
"יש מצב, אבל זו לא המטרה. אני חושב שיש מקום בשוק לחברה עצמאית שממוקדת ברצועה הזאת של המהנדסים ובשכבות ניהול שלהם. כמו שלאנשי מכירות ושיווק יש את סיילספורס (Salesforce), ולאנשי HR יש את Workday. טוליפ יכולה להיות הסיילספורס של תחום האופרציה. היא צריכה לעבוד קשה, וזה יכול לקחת עוד 15 שנה, אבל הכל בסדר, אנחנו צעירים".
הצוות של אקודה מביא לחברה של לינדר מומחיות בבינה מלאכותית, מודלים של שפות גדולות וטכנולוגיות חיפוש ארגוניות חכמות - יכולות שמחזקות את משימתה של טוליפ לשדרג עובדים בחזית הייצור בעזרת כלים חכמים. כל שמונת עובדי אקודה יעברו למרכז המו״פ של טוליפ בתל אביב ויעבדו בשיתוף פעולה הדוק עם צוות ההנדסה של החברה במינכן. לפני כן גייסה החברה 11 מיליון דולר, בין היתר מהקרנות NFX, Village Global (גוף השקעות הנתמך על ידי יזמים מובילים דוגמת ג'ף בזוס, ביל גייטס ומארק צוקרברג), Founder Collective - שהייתה בין המשקיעים הראשונים באובר - וכן מזרוע ההשקעות של ענקית התוכנה Atlassian.
"בנינו את אקודה כדי להפוך ארגונים לחכמים יותר על ידי חיבור אנשים ונתונים באמצעות AI", אומר יובל גונצ'רובסקי, מנכ"ל אקודה ומעתה מוביל מוצר בטוליפ. "ההצטרפות לטוליפ מאפשרת לנו להביא את החזון הזה ללב תהליכי הייצור, שם בינה בזמן אמת יכולה להיות בעלת השפעה עצומה. יש באקודה כמות ניכרת של מפתחים עם נסיון מהותי בסייבר (יוצאי אדאלום/מיקרוסופט), אנשים שבאו להראות שאנחנו יודעים את העבודה גם בתחומים אחרים, מרגשים ועם אימפקט משמעותי".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
